CAL CODE HELP CLICK HERE
click on the file description for more information

81001: TgPsJon Gen chapter 38

click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

previous chapter


10:83neG והוה בעידנא ההיא ונחת יהודה מנכסוי ואתפרש מן אחוהי וסטא לות גברא עדולמאה ושמיה חירה
20:83neG וחמא תמן יהודה ברת גבר תגר ושמיה שוע וגיירה ועל לותה
30:83neG ואתעברת וילידת בר וקראת ית שמיה ער ארום בלא וולד עתיד לממת
40:83neG ואיתעברת תוב וילידת בר וקרת ית שמיה אונן ארום ברם עלוי עתיד אבוי לאתאבלא
50:83neG ואוסיפת תוב וילידת בר וקרת ית שמיה שלה ארום שלי יתה בעלה והוה בפסקת כד ילידת יתיה
60:83neG ונסיב יהודה איתא לער בוכריה ברת שם רבא ושמהא תמר
70:83neG והוה ער בוכרא דיהודה ביש קדם ייי דלא הוה \משמש עם אינתתיה ״יהיב זריעיה לאנתתיה#01#״ כאורח כל ארעא ותקף רוגזא דייי עליה וקטליה ייי
80:83neG ואמר יהודה לאונן עול לות איתת אחוך ויבם יתה ואקם זרעא על שמא דאחוך
90:83neG וידע אונן ארום לא על שמיה איקרון בנין והוה כד הוה עליל לות אינתתיה דאחוי הוה מחבל עובדוי על ארעא דלא למקמה בנין על שמיה דאחוי
01:83neG ובאש קדם ייי מה דעבד וקטע אוף ית יומוי
11:83neG ואמר יהודה לתמר כלתיה תיבי ארמלא בית אבוייך עד דירבי שלה ברי ארום אמר דילמא ימות אוף הוא הי כאחהי ואזלת תמר ויתיבת בית אבוהא
21:83neG וסגו יומיא ומיתת ברת שוע איתת יהודה ואתנחם יהודה וסליק על גזזי עניה הוא וחירה רחמיה עדולמאה לתמנת
31:83neG ואיתני לתמר למימר הא חמויך סליק לתמנת למיגז עניה
41:83neG ואעדת לבושי ארמלותא מינה וכסיית ברדידא ואעטפת ויתיבת בפרשת אורחין דכל עיינין מסתכלין תמן דעל שבילא דתמנת ארום חמת ארום רבא שלה והיא לא איתיהבת ליה לאינתו
51:83neG וחמיה יהודה והוה מדמיה באנפוי כנפקת ברא ארום כעיסת אפין הות בביתיה דיהודה ולא הוה יהודה רחים יתה
61:83neG וסטא לוותה לאורחא ואמר הבי כדון איעול לותיך ארום לא ידע ארום כלתיה היא ואמרת מה תתן לי ארום תיעול לותי
71:83neG ואמר אנא אשדר גידי בר עיזי מן ענא ואמרת אין תתן משכונא עד דתשדר
81:83neG ואמר מה משכונא דאתן לך ואמרת סיטומתך וחוטייך וחוטרך דבידך ויהב לה ועל לותה ואיתעברת ליה
91:83neG וקמת ואזלת ועדת רדידה מינה ולבישת לבישי ארמלותא
02:83neG ושדר יהודה ית גדי בר עיזי ביד רחמיה עדולמאה למיסב משכונא מידא דאיתתא ולא אשכח{א}<ה>
12:83neG ושאיל ית אינשי אתרא למימר האן מטעיתא דהיא בסכות עיינין על אורחא ואמרו לא הוה הכא מטעיתא
22:83neG ותב לות יהודה ואמר לא אשכחת{א}<ה> ואוף אינשי אתרא אמרו לא הות הכא מטעיתא
32:83neG ואמר יהודה תיסב לה משכונייא דילמא נהוי לגחוך הא שדרית ית גדיא הדין ואנת לא אשכחתיה
42:83neG והוה בזמן תלת ירחין אשתמודעה דמעברה היא ואיתני ליהודה למימר זניית תמר כלתך ואוף הא מעברא לזנו ואמר יהודה הלא בת כהין היא הנפקוהא ותיתוקד

52:83neG תמר מיתאפקא לאיתוקדא ובעת תלת משכוניא ולא אשכחתנון תלת עיינהא לשמי מרומא וכן אמרת בבעו ברחמין מן קדמך ייי עני יתי בהדא שעת אננקי ואנהר עייני ואשכח תלת סהדיי ואנא מקימא לך מן חרציי תלתא קדישייא דמקדשין שמך ונחתין לאתון נורא בבקעת דורא בה שעתא רמז קודשא למיכאל ואנהר עיינה ואשכחתנון ונסיבת יתהון וטלקת יתהון קמי רגלי דיינייא ואמרת גברא דאילין משכונייא דידיה מיניה אנא מעברא ואף על גב דאנא יקדא לית אנא מפרסמא ליה ברם מרי עלמא יתין בלבביה דיכיר יתהום וישיזב יתי מן דינא רבא הדין וכיון דחמא יתהום יהודה אכר יתהום בכן אמר בליביה טב לי בהית בעלמא הדין דהוא עלם עביר ולא נבהית באנפי אבהתיי צדיקייא בעלמא דאתי טב לי יקיד בעלמא הדין באישא טפייא ולא ניקד בעלמא דאתי באישא אכלא אשא דמיכלא קבל מיכלא היא לפום דאמרת ליעקב אבא אכר כדון פרגודא דברך לופום כן צרכית למשמע בבי דינא למן הינון סיטומתא וחוטיא וחוטרא האילין

62:83neG ואכר יהודה ואמר זכיא היא תמר מיני אתעברת וברת קלא נפלת משמייא ואמרת דמן קדמי הוה פתגמא ואשתיזבו תריהום מן דינא ואמר בגין דלא יהבת{א}<ה> לשלה ברי אירע יתי כדון ולא אוסף תוב למידע{א}<ה> במשכבא
72:83neG והוה בעידן מילדה והא תיומין במעהא
82:83neG והוה במולדה ופשט וולדא ית ידיה ונסבת חייתא וקטרת על ידיה חוט זהורי למימר דין נפק בקדמיתא
92:83neG והוה כד אתיב וולדא ית ידיה והא נפק אחוי ואמרת מה תקוף סגי תקיפתא ועלך אית למיתקוף דאנת עתיד למחסן מלכותא וקרת שמיה פרץ
03:83neG ובתר כדין נפק אחוי דעל ידי<ה> קטיר חוט זהורי וקרת שמיה זרח


next chapter