The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:20 1 ואשלמו ברית״חילוות#2#״ שמ<<י>>א וארעא וכל חלוותהון׃
20:20 1 ואשלם ממריה דייי ביומ׳ שביעיא״שביעאה#2#״ עיבידתיה די ברא והוה שבא ונייח קדמוי ביומא שביעיא מן כל עבדתיה די ברא׃
30:20 1 וברך איקריה״ממריה#2#״ דייי ית יומא שביעיא״שביעאה#2#״ וקד׳ יתיה ארום בה \הוא שבה שבה וניח קדמוהי מן ״איתניח מן#2#״ כל עיבידתיה די ברה איקרה״ממריה#2#״ דייי למעבד׃
40:20 1 אילין יחוס תולדת שמיא וארעא באיתבריותהון״בהת׳#2#״ ביומא דברא ייי אלהים שמיא וארעא׃
50:20 1 וכל אילניא״אילנה#2#״ דבאפי ברא קדם עד לא יהוי בארעא וכל עשביא״<עש>בא#2#״ דבאפי ברא עד לא יצמח ארום לא אמטר ייי אלהים מטר על ארעא ואדם עד כדון״כען#2#״ לא את<<ברי>> למהוי פלח בארעא׃
60:20 1 וענן הוה סלק מן ארעא ומשקי ית כל אפי ארעא״אפה דאר׳#2#״׃
70:20 1 וברא ייי אלהים ית אדם עפר מן אדמתא ונפח \בנחירוי נשמ׳ דחיין ״באפוי נשמת החיים#2#״ והוה אדם לנפש״נפש#2#״ דחייה ממללא׃
80:20 1 ונצב ייי אלהים גנא בעדן מן לקדמין ושוי תמן ית אדם קדמיא די ברא׃
90:20 1 ורבי ייי אלהים מן אדמתא״ארעא#2#״ כל אילן דיאי למחמי וטב למיכל ואילן \חייא בגו מציעות גנתה ״דחייא בגו גנתא#2#״ ואילן דעתה דכל מן דהוה אכל מנה ידע״הוה ידע#2#״ למפרשה״מפ׳#2#״ בין טב לביש׃
01:20 1 ונהר הוה נפק מן עדן למשקייה״למשקי#2#״ ית גנתא ומן תמן הוה מתפרש וחזר והוה לארבעה ראשי נהרין רברבין׃
11:20 1 שמה דחד מינהון פישון הוא דחזר ומקף ית כל ארעא דהנדקי דמן תמן דהבא נפק׃
21:20 1 ודהבא דארעא ההיא טב מן תמן בדלחא נפק ואבניא טבתה ומרגליתא׃
31:20 1 ושמה דנהרא תיניינא גיחון הוא דחזר ומקף ית כל ארעא דכוש׃
41:20 1 ושמה דנהרא תליתיא דקלת הוא דחזר ומקף מן מדנח אתוריה ונהרא רביעיא הוא נהרא רבה דנהרא פרת׃
51:20 1 ונסיב \ייי אלהים ית אדם ואשרי יתיה בגנתא דעדן למהוי ״ממריה דייי ית אדם ואצנע יתיה בגינתה למהווי#2#״ פלח באורית׳ ולמטור״ולמיטר#2#״ פקודיה׃
61:20 1 ופקיד \ייי אלהים על האדם למימר ״ממריה דייי על אדם ולמיטר#2#״ מן כל אילני גנתה מיכל תיכול׃
71:20 1 ומן אילן דעתה דכל״כל#2#״ מן דהוה אכל מינה ידע למפרשה בין טב לבי׳ לא ת<<י>>כל מינה ארום כיומא דתיכל מימת תמות׃
81:20 1 ואמר \ייי אלהים לא תקן יהוי בר נשא לבלחודוי ״ממריה דייי לא שפר למהווי אדם לבלחודוי#2#״ אעבד ליה זוג״בר זוג#2#״ כד נפק ביה׃
91:20 1 וברא ייי אלהים מן אדמתא״ארע׳#2#״ כל חיתא דאפי ברא וית כל עופה דשמיא ואיתי יתהון לות אדם למחמי מה הוא קרא ליהון וכל מה דהוה״די הוה#2#״ אדם קרי ליה בלשן בית קדשה נפש החיה הוא שמיה ״עד זמן יומא הדן#2#״׃

02:20 1 וקרא אדם שמהן לכל בעירא ולעופא דשמיא ולכל חיתא דאפי ברא ולאדם לא אשכח ליה זוג״בר זוג#2#״ כד נפק ביה׃

12:20 1 \ורמה ייי אלהים שנה ״ואעל ממריה דייי שנה#2#״ עמ<<י>>קה על אדם ודמך לה ונסב חדא {עלא} אלעא מן אלעוי ושוי בשר תחותה׃
22:20 1 ושכלל״ובנה#2#״ ייי אלהים ית אלעא די נסב מן אדם לאתה ואייתי יתה לות אדם׃
32:20 1 ואמר אדם הדא זמנא ולא עוד תתברא אתה מן בר נשה היך מה דאתברית דא״הדה#2#״ מני גרם מן גרמי ובשר מן בשרי להדא יאי למתקריה <<אתה>> ארום מן גבר אתבריית דא׃
42:20 1 בגין כן יפרש גבר מדמכיה מן דאבוי ומן דאימיה וידבק באתתיה ויהוון תריהו׳ לבשר חד׃
52:20 1 והוו תריהון ערטלין אדם ואתתיה ועד כדון לא הוון ידעין מה היא בהתתה׃