61:71 1 ואתא מלכא דוד ואשתהי בצלותא קד׳ ה׳ ואמר לית אנא כמסת ה׳ אלהים ומן ביתי אמטיתני עד הלכא למחסן מלכותא׃

71:71 1 והות קלילא דא קדמך אלהים ומלילתא על בית עבדך לעלמא דאתי ואחזייתני למקם בסדר גבריא ה׳ אלהים׃
81:71 1 מה יוסיף תוב דוד למלל׳ קדמך ואת עבדתא בעותא דעבדך ליקרא יתיה ואנת ית עבדך ידעתא׃
91:71 1 ה׳ בגין עבדך וכרעותך עבדתא ית כל רבותא הדא להודעא ית עבדך ית כל רברבתא׃
02:71 1 ה׳ לית דכוותך ולית אלה בר מנך בכל די שמענא ואמרו קדמנא׃
12:71 1 ומן כעמך ישראל עמא יחידאי ובחיר בארעא דאתגלי מלאך שליח מן קדם ה׳ למפרק ליה עם ולשואה ליה שום ולמעבד להון רברבן וחסינן לתרכא מן קדם עמך דפרקתא ממצרים עממיא׃
22:71 1 ואתקינתא ית עמך ישראל לך לעם עד עלמא ואת הויתא להון לאלה׃
32:71 1 וכדון ה׳ פתגמא די מלילתא על עבדך ועל ביתיה יהא מהימן עד עלמא ועבד היכמה דמלילתא׃
42:71 1 ויהא מהימן ויתרבי שמך עד עלמא ה׳ מרי חילוותא ה׳ אלהא דישראל אלהא לישראל ובית דוד עבדך יהא מתקן קדמך׃
52:71 1 את ה׳ חויתא לעבדך למימר מלכו אקיים לך בגין כן אשכח עבדך פתחא דפומא לצלאה קדמך׃
62:71 1 וכדון ה׳ את הוא אלהא דמלילתא על עבדך ית טבתא הדא׃
72:71 1 וכדון שריתא לברכא ית בית עבדך למהוי קיים לעלמא קדמך ארום את ה׳ בריכתא ומברך יהי לעלמא׃