The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:60 ביה בליליא נדת שינתא דמלכא ביה בליליא נפק פורקני ליהודאי ביה בליליא אידברת שרה לדבייתיה דאבימלך ביה בלילי׳ אתקטלו כל בוכרי דמצראי ביה בלילי׳ איתגליין נבוא<<ת>>ה לנביאי׳ וחלמין לחולמי ח<ז>ו{ז}ייא ביה בליליא איתרגיש עמה״עלמא#1٠2#״ כוליה מדינן וכל דייריהון אבלא רבא וכל כרכיא מספדא ואיליא וכל מדינתא עולימין אסירין סקין סבין וסבן שקפין על לבהון וכלהון צווחין במרר ובקל רב מייללין ואמרין ווי ווי דחזינן עקא על עקא תברא על תברא ומתברנא קדמיתא לא איתסינן ולמחתנא לא אתיהיב׳ אסו ומדווננא לא איתנחמנא וכיבי ליב׳ לא עברו מננא דקירית אבהתנא רטישא על ארעא ומקדשנ׳ סגר סנאה ועזרתנא דשישו בעלי דבבנא ופרעה ומצראי לא עצו עלנא כהדא עצתא ומלכי עממי׳ לא חשיבו עלנא כמחשבתא הדא למהוי עתידין ליומא הדין לשציותנא מעל אפי ארעא גלי רזין גלי רזין גלי ליה רזא דנא למרדכי דגזר׳ מותא איתגזרת <<ע>>ל בית ישר׳ אף לעבדין ולאמהן לא זבינו יתהו׳ ביה בליליא נדת שינתיה דקודש׳ בריך הוא במרומא ואי לא כת׳ הדין קרייא לא איפשר למימריה וייקץ כישן יי עורה למה תישן יי וחס ושלום לא אית קדמוי שינה אלא כד חטין ישר׳ עביד גרמיה דכוות דמיך ברם כד עבדין רעותיה לא ניים ולא דמיך דכת׳ הנה לא ינום ולא יש׳ שומר ישר׳ הא לא ניים ולא דמיך נטורא דישר׳ ביה בליליא נדת שינתיה דמרדכי צדיקא דהוה שהיר ולא שכיב והוה שכיב ולא דמיך והוו ישר׳ כנישין ויתבין קדמוי ואמרין ליה את גרמ<<ת>>א לדבית ישר׳ ית כל בישת׳ הדא דאין קמתא מן קדם המן רשיעא וכרעתא וסגדתא ליה לא אתת עלנא ית כל עקתא הדא מתיב מרדכי ואמ׳ להון לדבית ישר׳ לבושא דהוה לביש המן רשיעא ציירין עלוהי תרין צלמין חד מאחורוי וחד מן קדמוי ואין קמית וסגדית ליה אשכחית הויתי פלח לטעוותא ואתון ידעין דמן דפלח לטעוותא ייבד מן עלמא הדין ומטריד מן עלמא דאתי ושתקן מיניה כל בית ישר׳ ביה בליל׳ נדת שינתיה דהמן רשיעא דהוא שהיר ולא שכיב והוא שכיב ולא דמיך מחמת״מטול#1#״ <<ד>>הוה מתקן ית צליבא למצל׳ ית מרדכי עלוהי ולא הוה ידע דלגרמיה הוה מתקן יתיה ביה בליל׳ נדת שנתיה דאסתר מלכתא צדיקת׳ דהות עבדת <<לחמא>> לאעלא ית המן רשיעא בשירות׳ עם מלכא ביה בלילי׳ נדת שנתיה דמלכ׳ אחש׳ טפשא הוא שהיר ולא שכיב והוא שכיב ולא דמיך דנקטת יתי׳ רוחא דנקטת למלכי \וכן אמר ״וחבטת יתיה כוליה ליליא עני וכן אמר#1#״ לכל רברבנוהי מה דאכלית לא הני לי ומה דשתיתי לא {שתית} איתקבל עלי שמיא רעימין עלי ושמי שמיא מרימן \בקלהון חדא ״בקלהון חזו#1#״ מתנן אמרית למשבק למדינתא ולא שבקית להון או אסתר והמן מכוונין למקטל יתי דלא עלת אסתר עמי לשירותא אלא המן בלחודוי ביה בליליא ההוא על דוכרניה דאברהם יצחק ויעק׳ קדם אבוהון דבשמי׳ דאישתלח מלאכא מן מרומא הוא מיכאל רב חיילא דישר׳ ויתיב ברישא דמלכא ונדית שינתיה מיניה כוליה ליליא עד דא׳ לאעלא ית ספר דוכרניא דיומת׳ והוו קריין ביה <<קדם>> מלכא \עובדיי דיניהון ״עבדי דתיהון#1#״ דמלכ׳ קדמאי דהוון מן קדמוי ויתיב לעיל מן עינוי דמלכא אחש׳ והוה מסתכל מלכא דחזי כדמות גבר עני ואמ׳ ליה למלכא המן בעי למיקטלך ונמליך חלפיך והוא מקדים בצפרא ובעי למשאל מינך גברא \דפרקך מן מותא ״ובעי למקטליה#1#״ אלא אימר ליה להמן מה למעבד לגברא דמלכא צבי מקריה וחזי דלא שאיל מינך אלא בלבושין וכיתרא דמלכותא וסוסייא דרכיב עלוי מלכא וגברא דהוה קרי בספ׳ דוכרניא עם שופרא״שפר#1#״ הוה
20:60 הוה מסתכל וחזי דכת׳ בספ׳ דדכרניא דחוי מרדכי על בגתנא ותרש תרין שלטוני דמלכא נטירי רישיה דמלכא דבעון לאושטא ידי למקטל למלכא אחשו׳
30:60 ואמר מלכא מה איתעבד יקרא ורבות׳ למרדכי מטול הדין מילתא ואמרו עולימוי דמלכא ומשמשניה לא איתעביד ליה מידעם
40:60 ואמר מלכא מאן בדרתא והמן על לדרת בית מלכא ברייתא למימר למלכא למתלי ית מרדכי על אעא דאתקין ליה
50:60 ואמרו עולימוי דמלכא לותיה הא המן קאי בדרתא ואמר מלכא ייעול
60:60 ועל המן ואמר ליה מלכא מה למעב׳ לגברא דמלכא צבי ביקריה חשיב המן בלביה <<ואמר>> למאן בכל עבדוי דמלכא יקיר כוותי ולמאן יתרעי מלכא למעבד יקר יתיר מני
70:60 עני המן ואמ׳ למלכ׳ גברא דמלכא צבי ביקריה
80:60 ייתיון לבוש׳ דמלכא דהוה לביש מלכא ביה וסוסיא דהוה רכיב עלוהי מלכ׳ ואיתיהיב כתרא דמלכו׳ ברישיה ויתנין
90:60 לבושא וסוסיא על ידוי דגברא פיתוניא מן שליטונוי דמלכא וילבשון ית גברא דמלכא צבה ביקריה וירכבון יתיה על סוסיא דמלכא בפתיא דקרתא ויהון מכריזין קדמוהי ואמרין כדין יתעביד לגברא דמלכא צבי ביקריה בכין איסתכל מלכא וחזא ית המן וחשיב״דחשיב בליביה#1#״ ואמ׳ המן בעי למקטלי ונמליך חילופי בעי כמה דחזית בחזוי
01:60 ואמר מלכא להמן המן המן סרהב ועול לבי גנזי מלכא וסב חד מן כסויא דארגונא טבי׳ וסב מתמן לבושא שיראה טבא פרונ<<ג>><י>א{ן} דמטכס באבנין טבין ומרגלאין ותליין בארבע קרנאתא דיליה זגא דדהבא ורומנא לכל רוחא ורוחא וסב מתמן כלילא דדהבא רבא מוקדוניא דאתיין \יתיה מן קריין ״יתה לי מן קרק מדינתא#1#״ ביומא קדמ׳ דקמית במלכותא וסב מתמן ספסירא שיריונ׳ טבא דילי דאייתיון יתיה מן כוש מדינתא ותרתין רדינין דלבושיה׳ לבושא דמלכותא דמרגליתא דאתיין יתהון ממדינת אפריקי ופוק לאוריא דמלכא ודבר מתמן סוסיא דקאי ברישיה דאוריא שיפרגז דעלוהי רכבית ביומא קדמאה דקמית במלכותא וכל אילין מאני יקרא ורבותא דאמרית לך תזיל ותעבד למרדכי עני המן וא׳ למלכא אית יהודאין סגיאין בשושן בירתא דשמהון מרדכי להידין מנהון איזיל אל אחש׳ למרדכי יהודאה דיתיב על תרעא דילי וכד שמע <<המן ית>> פתגמא הדין סגי באש עלוהי וזיווהי אישתני ועינוהי איתחשכן ופומיה איסתלף ורעיונוהי אישתגישו וקטריה חרציה משתריין וארכובתיה דא לדא נקשן עני המן ואמ׳ למלכא מרי מלכא נפישין אינון מרדכי דאית בעלמא ולית אנ׳ ידע על הידין מרדכי את אמר׳ עני מלכא ואמר להמן הלא לא אמרית לך אלא על מרדכי דיתיב בתרעא דילי עני המן וא׳ למל׳ מרי מלכא נפישין אינו׳ תרעי דמלכא ולית אנ׳ ידע על הידין תרעא את אמ׳ לי עני מלכא ואמר להמן הא לא אמרית לך אלא על תרעא דעיילין מיניה מן בית נשיא ועד בית מלכא עני המן ואמ׳ למלכא גברא ההוא סניא דילי וסניא דאבהתיי עשרה אלפי׳ ככרי כספא יתיהבון לי והדין יקרא לא יתעביד ליה עני מלכא ואמ׳ להמן עשרה אלפין ככרי כספא יתיהבון ליה ועל כל ביתך מלכ׳ משליט ליה ולא יתמנע מיניה הדין יקרא עני המן ואמ׳ למלכא עשרה בנין דאית לי ירהטון קדמוי והדין יקרא לא יתעביד ליה עני מלכא ואמ׳ להמן את ובנך ואיתתך יהוון עבדין למרדכי והדין יקרא לא יתמנע מיניה עני המן ואמ׳ למלכא גבר הדיוט הוא מני יתיה על מדינתא חדא או על ריסתקא חדא והדין יקרא לא יתעביד ליה עני מלכ׳ ואמ׳ להמן על מדינן ומחוזין אנא משליט יתיה וכל מלכי״מלכוות#1#״ ימא ויבשתא ישתמעון ליה והדין יקרא לא יתמנע מיניה עני המן ואמ׳ למלכ׳ \טיבעי וטיבעך ייזיל בכל עמא ובכל מדינתא ״טיבעי וטיבעך אזיל בכל מדינאתא וטיבעך וטיבעיה ייזיל בכל עלמא ٠٠٠ וטיבעי טיבעיה ייזיל בכל עלמא ובכל מדינאתא#1#״ והדין יקר׳ לא יתעביד ליה עני מלכא ואמ׳ להמן גבר׳ דאמ׳ טבתא על מלכא ושיזיב רישא דמלכא מן קטלא טבעי וטבעי׳ יזיל בכל עלמא והדין יקרא יתעבד ליה עני המן ואמ׳ למלכא פרו{ד}<ר>תקיין ואיגרן אישתדרת בכל מדינת מלכא לאובדא ית עמ׳ דמרדכי ^יתבטלון#1#^ והדין יקרא היך מתעביד ליה עני מלכא וא׳ להמן איגרן ופרו{ד}<ר>תקיין דשדרית אנא מבטל יתהון והדין יקרא לא יתמנע תניינות נזף ביה מלכא וא׳׳ל המן המן בעגלא לא תבטל פתגמא מן כל מה דאמרי׳
11:60 כד חמא המן רשיעא דפתגמוי לא מתקבלי׳ קדם מלכא וכל מילוי לא משתמעין על לבי גנזי מלכא כד כפיפא קומתיה ולא פשיטא כד אביל וחפי רישיה כד אודנוהי מרטשן כד עינוהי מחשכן כד איסתלף פומיה כד איטמטם ליביה כד מנ{י}והי מבזען וכד קיטרי חרציה משתריין וארכובתיה דא לדא נקשן ונסיב מתמן לבושא דמלכותא דאייתון יתיה למלכא אחש׳ ביומא קדמאה דקם במלכותא ונסיב מתמן כל מאני מלכו׳ <<ולא יתמנע>> כמידעם דאיתפקד ונפק מתמן כד מבהל ועל לאוריא דמלכ׳ ונסיב מתמן דקאי בריש אוריא דמתליין ביה מחטפין דידהבא ואחד בריסני<<ה>> דסוסיא וכל מאני מלכותא טען על כתפוהי ומתקטרין קטרוי ומחלזין חלוזוי אזל וקם על מרדכי צדיק׳ עני ואמ׳ ליה קום מרדכי צדיקא בר אברהם יצחק ויעקב קדים ליה סקיך וקטמך לעשרה אלפין כיכרי כספא דאמרית \לאעל׳ לבי גנזי דמלכא ״לאעלא מבית גנזי דילי לבית גנזי דמלכא#1#״ ולא איתקבלון מן קדם דאיתיכון חביבין קדם אבוכון דבשמיא דבכל עידן דאתון מצליין קדמוי הוא מקבל צלותכון ופריק יתכון מן יד בעלי דבביכון השתא קום לך מרדכי צדיקא מן סקך ומן קטמך ולבוש לבושא דמלכות׳ ורכוב על סוסיא דמלכות׳ עני מרדכי צדיקא ואמ׳ לי׳ להמן המן רשיעא בר זרעא דבית עמלק אוריך שעה חדא איכול לחמא דג{יר}<דד>ין ואישתי מיא מרירין ובתר כן אפיק יתי וצלוב יתי על צליבא עני ואמ׳ המן למרדכי קום לך זרעא טבא מן יומיכון ניסין רברבין מתעבדין לכון צליבא דאתקינית לבישותי אתקינית יתיה השת׳ קום לך לבוש לבושא דמלכותא ורכיב על רכיבא סוסיא דמלכו׳ דפתגמי דמלכא לא תיבטיל ענה מרדכי ואמ׳ להמן דאיתוי תלתא יומין ותלתא בצומא ^לילוון#1٠2#^ היכדין רכיב על סוסיא דמלכותא כד שמע המן ית פתגמ׳ הדין על לבי גנזי מלכא ואפיק כל מיני בוסמני׳ מתמן ומושחנין טבי׳ ומשח יתיה ואסחי יתיה ואלביש יתיה לבושא דמלכותא ותקי׳ יתיה שפיר בכל תיקוני מלכותא ואוכיל יתיה מן סעודתא דשדרת ליה אסתר מלכתא מן קדם דאירכיב על סוסי׳ דמלכא אשתדרון ליה מן בית מלכא עשרין וארבעה אלפין עולימי בחירן וכסין דדהבא בימיניהון וברזין דדהב׳ בשמאליהון ומשבחין מרדכי צדיקא ואמרין כדין יתעבד לגבר׳ דמלכ׳ דברא שמיא וארעא צבי ביקריה וכד חזו בית ישר׳ אזלו מן ימיניה ומן שמאליה ו{מ}ענין ואמרין הכדי׳ יתעבד לגברא דמלכא דברא שמיא וארעא צבי ביקריה אוקידת אסתר וחמת ית מרדכ׳ בר אחוי דאבוהא דלביש לבושא דמלכו׳ וכתרא דמלכותא יהיב ברישיה ורכיב על סוסי׳ דמלכא אודיאת ושבחת לאלהא דשמי׳ על פורקנא הדין כד יהיב מרדכי סקא על גושמיה וקיטמ׳ יהיב על רישיה <<ודמי>> לעני מעיקין ובההוא שעתא דחזיתי׳ למרד׳ בר אחוי דאבוה׳ ענת ואמרת ליה עלך איתקיים כתבא דכתיב בנביאי קדישי מקים מן עפרא מסכינא ומן קיקילתא למכיכי רוחא למותבא יתהון וכורסיא דיקרא מחסי׳ יתהון ואף מרדכי שבח ואמ׳ הפכת מספידא דידי לחדוות׳ <<לי>> עברת סקא מיני ואלבישת יתי לבושא דמלכותא אשבח יתך יי א<<ל>>הי פרוקי דלא חדית ית לבהון דבעלי דבבי עלי

21:60 בכין חזר מרדכי לתרע בית מלכ׳ ביקר וברבו סגיאה והמן איסתחף ואזל לבייתיה אבל ומכסי רישיה ובהא שעת׳ הוון בידוי דהמן ארבע אומנוון ספרא דספרי׳ למרדכי ובנאה דאסחי יתיה גולייר דהוה נגיד סוסיא״לסוסיא#1#״ כרוזא דהוה מכריז קדמוי כדין יתעביד לגברא דמלכא צבי ביקריה

31:60 ותני המן לזרש איתתיה ולכל רחמוהי ית כל מה דארע יתיה ואמרין ליה חכימוי וזרש איתתיה שמיע לן מן קדמייתא דהוון תלתא גוברין יהודאין במדינת בבל חנניה מיש׳ ועזריה ועד דלא צבון שמעו למילוי דנבוכ׳ נצר שדא יתהון לאתו׳ דנורא ונפקו מן שלהוב׳ דנורא ומומא לא הוה בהון אלא נפק לישנא דנורא מגו אתונא ואוכיל למאן דאכלו קורציהון ^וייתון חנניה מישאל ועזריה פל{ת}<ח>ין מן אתון נורא יקידתא#1#^ והשתא אין איתוי מרדכי מן בניהון דאינון {ד}גוברין או עבדוי דחד מנהון דאת שרי למיפל קדמוי לא תיכול למקם קדמוי ארום מיפל תיפול קדמוי ולא תקום
41:60 עד דאינון ממללין עמיה ושלטונוי דמלכא קריבו וסרהיבו למתיא ית המן למשקיא דעבד׳ אסתר