60:50 ואמר מלכא לאס׳ במשקיא ^דחמרא#1#^ מה שאלתיך אסתר ואתן לך ומה בעותיך <<אין>> דמו לפלגא דמלכותא ואעביד

70:50 ותבת אסתר ואמרת שאלתי ובעותי
80:50 ענת מלכת׳ ואמרת אנת מלכא אין אשכחית חיסדא ורחמין קדמך ואין על מלכא שפיר למיתן שאלתי ולמעבד ית בעותי ייתי מלכא והמ׳ לשירותא דאעביד לכון ולמחר אעביד כפתגמא דמלכא ומטול תלתא פתגמי׳ זמנת אסתר ית המן לשירותא פתגמא קדמאה דידעת אסתר \דמחא המן היך <<דאזיל>> התך בשליחותא ״דחמא המן היך קטל התך דהוה הליך בשליחותא#1#״ בין אסתר למרדכי ואמרת אסתר אזמין המן לשירות׳ פתגמא תניינא מטול דעקרת סנאתא מליביה ותוב איטננא בין <<אחשורוש>> להמן ודיימר מלכא מה היא הדא מילתא דמכולהון שליטי דידי לא קרת אסתר לשירותא אלא המן פתגמא תליתאה אמרת אסת׳ כולהון דבית ישראל עייניהון תליין עלוי דאיבעי מן מלכ׳ אחש׳ ונקטליה להמן אלא אזמין יתיה לשירות׳ מטול דנתהפך לבהון דבני ישר׳ ונתפנון לות אבוהון דבשמיא ונבעי רחמין מן קדמוי
90:50 ונפק המן ביומא ההוא חדי ושפיר לבא וכד חזא המן ית מרדכי יתיב בתרע בית מלכא <<ו>>לא קם ולא זע מיניה ואתמלי המן על מרדכי חמתא
01:50 ואיתחמם המן ועל לגו ביתיה ושדר ואייתי לרחמוי ולזרש איתתיה
11:50 ותני להון המן ית יקרא דעותריה ורבותיה דבנוי וית כל דרומם יתיה מלכא וית כל דנטיל יתיה לעיל מן כל רברבניא ועבדוי דמלכא
21:50 ואמר המן אוף לא קרת״זמינת#1#״ אסתר עם מלכא לשירותא דעבדת אלא לי ואוף למחר קרינא״מזדמנית#1#״ אנא עם מלכא
31:50 וכל כדין לא סליק כל זמן דאנא חזית ית מרדכי יהודאה יתיב בתרע בית מלכא
41:50 ואמרת ליה <<זרש>> איתתיה וכל רחמוי אין שפר בעינך נימר קדמך מילתא חדא איך פורענותא יתעביד ליה למרדכי גברא יהודאה הוא חד מן צדיקיא דאיתבריאו בעלמא אין בחרבא תקטל יתיה כבר תהפך חרבא ותתרמי עלנא נרמי יתיה לרגימותא כבר רגמיה דוד לגלית פלישתאה ואם בתורא דנחשא נרמי׳ כבר בזעיה מנשה ונפק מיניה נזרוק יתיה לימא כבר בזעתי׳ <<משה ל>>בני ישר׳ ועברו בגויה טמור יתיה לגו אתון נורא יקידתא כבר עקרוהי חנניה מישאל ועזריה ונפקו מיניה יתרמי לגו <<פום>> אריותא כבר לא חבילו אריות׳ לדניאל ^כד חי#1#^ יתרמי קדם כלבין כבר דאסתתמו פום כלבין בארעא דמצרים נגלי יתיה למדברא כבר במדב׳ נפישו וסגיאו מה קטלא נקטול יתיה והדא״והידא#1#״ דתא יתעביד ליה נרמי יתיה לבי אסירי כבר מן בית אסירי אמליכו ליוסף סכינא תתרמי על צואריה כבר אתהפיך סכינא מעילוי צואר׳ דיצחק נעוור עיניה ונשבוק יתיה כבר יקטל בנא כמה דקטל שמשון פורענותא דגברא הדין לא ידעינן מה נעביד צליבא רבא יתעביד ליה ועל בבא דבייתיה דמיה ישתפך קומתיה \יתרמי על צליבא ויחזון יתיה כל חברוהי ורחמוהי ״יתרמי על צליבא הדין ויחמון יתיה כל יהודאי {כ}<ר>אשיה יתרמי על צליבא ויחמון יהודאי וכל חברוי ורחמוי#1#״ שמיא וארעא כחד׳ <<בכו>> על צליבא דאתקין המן למרדכי לצפר׳ על קדם מלכא ושאיל מיניה על צליבא הדין בה שעתא לא שכב ולא שלא המן בר המדתא עד דאזל ואייתי ית נגריא וית קיינאי נגריא דעבדי׳ צליבא וקיינאי דמתקנין דפרזל ובנוי דהמן דייצין וחדיין וזרש איתתיה מנגנא בכינרין ענה המן רשיעא ואמר אגרא לנגרי אנא יהיב ולקיינאי אנא עביד מתקין שירותא על צליבא הדין בה שעתא קם המן למנסייא ית צליב׳ בקומתיה נפקת בת קלא משמי מרומא ואמרת ליה לך יאי המן רשיעא ולך שפיר בר המדתא ושפר פתגמא קדם המן ועבד צליבא לנפשיה״לגרמיה#2#״