The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:40 ומרדכי צדיקא הוה ידע ברוחא דקדשא ית כל מה דאתעביד שדור מלכא להיכליה ביד צדיקא לות חגי זכריה ומלאכי דיתבין בלשכ׳ הגזית ומתנבאין תמן על שורא רבא דבירושלם ומן בתר דאתנביאו״דאתעבידו#1#״ ביה שבעי׳ ותרין מגדלין שדר אחשורוש רשיעא ואייתי מאה ועשרין ושב׳ ספרין מן מאה ועשר׳ ושבע מדינן גבר גבר מגילתיה ופנקסיה בידיה יתיבו בתרעי שושן וכתבו ושלחו גזירתא קשייתא על יהודאי ועל נימוסיהו׳ ואיגרתא קדמיתא כתבו לה בשמיה דמלכא וחתמין ליה בעיזקתיה דמלכ׳ אחש׳ ושדרון יתיה ביד רהוטי׳ והכדין הוה כתי׳ באגרת׳ {ובפוגני מגמי}<ובפרוסטגמי> אינון ומני מלכא אחש׳ לכל עממיא אומיא ולישנ׳ די דיירין בכל ארעא שלמכון יסגא מהודענ׳ לכון דגברא חד אתא לוותנא לא מן אתרנא ולא מן מדי<<נ>>תנא הוא ואתא לאיתוספא עלנא ולאתגברא על בעלי דבבנא בדקינן ביה והמן שמי׳ בר אגג מלכא בר עמלק רבא בר רעואל בר אליפז בוכריה דעשו בר שליטין״שליטינין#1#״ מרי נכסין ועתירין ארעון ושאל מיני שאילת׳ זעירא וקלילא וחוי לי על יהודאין ועל מיליהון ועל נימוסיהון דלא כשרי׳ ואמר לי כד נפקו ממצרים שיתין רבבן ^גבריהון ואנא אתן לך שיתין ריבון#1#^ מאני כספא מאני לכל גבר וגבר ועמא הדין זבנית לקטלא כען אנא מלכ׳ אחשו׳ סגי חדותי ודעתי שפרת עלי וכספא נסיבית מניה ועמא זבנית לי׳ לקטלא כען אכולו ושתו וחדו כמו דאנ׳ אכיל ושתי וחדי דאחיד בקשתא ליחוד בקשתא ודאחיד בסייפא ליחוד בסייפ׳ ופוקו ושלוטו בהון לארבעת עשר ולחמש׳ עסר לירח אדר דלישנא ולא תחוסון לא על שלטניהון ולא על מלכיהון ולא על רברבניהון ולא על דרדקיהון אלהין יתהו׳ קטולו וממונהון בוזו גבר גבר לנפשיה דמני מלכא אחשורו׳ לכל עממיא אומיא ולישניא ולכל אתר ואתר מדינתא ומדינת׳ ולכל שבטא ושבטא ולכל זרעי וזרעי ולכל קריה וקריה דאשתכח ביה עבדא{ה} יהודאה או אמתא יהודיאתא יתנ{סכ}<כס>ון רברבנוהי על תרעי בתיהון מקדם״מטול#1#״ דלא קבילו גזירתיה דמלכא דאנא מלכא אחש׳ צבי דלא ישתכח יהודאה על אפי ארע מלכותיה וכד חזא מרדכי צדיקא ית גזירתיה דאיתגזרת וית איגרתא דאתחתמת צרא לבושינון קדמוי ומאחורוי ואתכסי שקא ואתפלפל בקטמא וארים בקליה ואמר ווי מה רבא היא גזירת׳ דגזר עלנא מלכא והמ׳ לא על פלגא גזר ופלגא שבק ולא על תילתא ולא על רביעית׳ אילהין על גופנא כולא גזר למיעקר ולשיצי יתהא מן שורשהא וכד חזו עמא בית ישר׳ ית מרדכי צדיקא דרב וחשיב עליהון כולהון אתכנשון ואתון לותיה עד דיהוון עם סגי ורב לחדא דלית להון מניין קם מרדכי על רגלוי בגו קהלא עני וכן אמ׳ עמא בית ישר׳ חביבא ויקרא קדם אבוהי דבשמיא לא ידעיתון במה דהוה ולא שמעתון במה דגזר עלנא מלכא והמן להובדא יתנא מעל אפי ארעא ולשיצאה יתנא מתחו׳ שמיא לית לנא דנסתמך עלוהי ואף לא נביא דבעי רחמין עלנא אתר לית לנא למעירוק ואף לא מדינתא דנשתיזיב לתמן בכל אתר ואתר איתכתבת עלנא ובכל מדינתא ומדינתא אישתדר עלנא הוי<<נן>> כענא דלית להון רעי וכאילפא בימא דלית <<ליה>> מדברנא והוינן כיתמין דלית להון אבא וכד אינון ^ינקין#1٠2#^ אמהון מתא בה שעתא אפיקו ית ארונא לתרעי שושן ואפיקו עליה ספרא דאוריתא כד מכרך בשקא ומפלפל בקטמ׳ והוו קריין ביה בצר לך ומצאוך את כל הדברים האלה כי אל רחום יי אלהיך קם מרדכי על רגליה בגו קהלא עני ואמ׳ עמא בית ישר׳ חביבא ויקירא ניקום וניחזי מן אנשי נינוה כד אשתלח עליה׳ יונה בר אמיתי נבייא למיהפך ית קרתא דנינוה ומטא פתגמא לות מלכא דנינוה וקם מכרסיה יקריה ואעדי תגא מיניה ואיתכסי בשקא ואתפלפל בקטמא ואכריז בנינוה ואמר מן גזירתיה דמלכא ודרברבנוהי למימר אנשא ובעיר׳ תורי וענא לא תפקון למרעי ומיא לא ישתון ותבו מן אורחתהון בישתא ומן חטופא דבידיהון ותב במימרי׳ מן בישתא דחשיב למעבד להון ולא עבד ואף אנחנא נעבד כותהון ונגזר צומין וניקרי תעניתא דיגלינן מן ירושלם וכד אתחייב׳ שנאיהון דבית יש׳ אתת בת קלא וקרת ליה לנבוכד נצר מלכ׳ דבבל ואמרת ליה נבוכ׳ נצר <<מלכא>> כסדאה קום וסוק על ירושלם ואחריב יתה ואקלי בית מקדש׳ בנור׳ בה שעתא ההיא נבוכד נצר רשיע׳ מניד בריש׳ ומוביל ומייתי בידיה מטול דהוה ידע מה דהוה בסוף משרייתיה דסנחריב כד אשתלח עליהון מלאכא משמי מרומא וקטל בהון תמני סר רבוון וחמשה אלפין ולא אשתייר במשירייתיה דסנחריב אלא הוא בלחודוי וכד אידכר מרדכי ובזע ית לבושוי ולבש שקין ויתיב בעפרא ושרי למחתי דמעין וכן אמר <ב>בכיתיה חבל עליכון בני ישר׳ מן גזר דינא הדין דנפק עליכון ונפק בגו קרתא וצווח צווחתא רבתא ומריר<ת>א לחדא
20:40 ואתא לקדם תרע פלטורין מטול דגזירתיה איתגזרת דלא ייתי אנש לתרע בית מלכא בלבושא דשק׳ הוה גברא מן דבית יש׳ אזיל לגברא עממיא וא׳׳ל אנא בעי מינך ניהוי אנא ובנוי ואיתתי לך לעבדין ובלחוד נשתיזיב מן הדין קטל׳ אמ׳ ליה גברא עממי׳ לבר ישר׳ לא חזית מה דכת׳ בדיטגמא דפרס מלכא אחש׳ דכל גבר׳ עממיא דמשתכח <<ד>>נהוי גברא יהודאה <<עבדיה>> מתקטיל כוותיה בכין הוה גברא בר ישר׳ אזיל לביתיה בעקתא רבתא בה שעתא אתקיים על דבית ישר׳ מה דכת׳ בספר אורית׳ דמשה ותזבנון תמן <<לבעלי דבבין>> לעבדין ולאמהן ולית דקני ובכל יומא ויומא הוה כל גברא וגברא אזין וקרין בדיטגמא דפרס דמלכא אחש׳ ומינה הוו ידעין כמה אית להו׳ ניחא בגו עלמא בכין אתקיים על דבית ישר׳ מה דכת׳ בספר אורית׳ דמשה ויהוון חייך תלן לך מקבל ותהוי תוה ליליא ויומא ולא תאמין בחייך בצפרא תימר לאימת יהא רמש׳ ולרמשא תימר לאימ׳ יהא צפרא מן זעוותא דלבבכון דתזועון ומן חיזו עיניכון דתחזון
30:40 ובכל מדינתא ומדינתא ובכל אתר ואתר ובכל עידן דפתגמ׳ דמלכא וגזירתיה מטיין אבל אתקיף ליהודאי וצומא ובכיא ומספד׳ וסקא ועפרא משכב׳ לסגיאן
40:40 ואתיין עולימתא דאסתר וסריסיה<<א>> ותניאו לה ואתזיעת מלכתא לחדא ושדרת לבושין למלבשא למרדכי ולמיעברא שקיה מיניה ולא קביל
50:40 וקראת אסתר להתך חד מן סריסיה דמלכא דהוה קאים קדמהא ופקידת יתיה על מרדכי ל<<מ>>דע מה דין ועל מה דין

60:40 ונפק התך לות מרדכי לפתיא דקרת׳ דקדם תרע בית מלכא

70:40 וחוי ליה מרדכי ית כל דארע יתיה וית פירוש כספ׳ דאמ׳ המן למתקול לבית גנזוי דמלכא מטול יהודאי למובדיהו׳
80:40 וית פירוש כתבא דדיטגמא דפריס בשושן למישיצא יתהון יהב ליה למחויא לאסתר ולמיתניין ליה ולמפקד עלה <<למיתי>> לות מלכא ולמתחננא מיניה ולמיבעי מן קדמוי מטול עמה
90:40 ואתא התך ותני לאסתר ית מלוי דמרדכי
01:40 ואמרת אסתר להתך ופקידתי׳ מטול מרדכי
11:40 כל עבדוי דמלכא ועמא דמדינת׳ דמלכא ידעין דכל גבר ואיתתא דיעול לות מלכא לפלטורין גויתא בדלא מתקרי חד היא גזירתי׳ למתקטלא אלא אין אושיט לה מלכא ית שרביט׳ דדהבא ויחי ואנא הא תלתין יומין מצליא דלא יבעי יתי מלכא דלא יחטי יתי דכד <<הויתי>> מתרביא לותך הוה לי דכל איתתא דתשתבי מן בנת ישר׳ ותזיל לבית עממיא מן צבות נפשה לית לה חולק ואחסנא ביני שבטיא דישר׳ ועל דהוה התך שליחא בין מרדכי תקף רגזיה דהמן וקטל יתיה
21:40 ואתחויאו״ותניאו#1#״ למרדכי בכתבין ית פתגמי אס׳
31:40 ואמר מרדכי לאתב{ט}א לאס׳ דילמא תדמין בנפשיך ותימרין דאנא אזדמנית למלכותא למהוי מלכת׳ ודילמא תחשבין בלבך ותימרין לית אנא צריכנא רחמין למבעי על דבית ישר׳ דאין ריגלא דחד מן יהודא׳ מתפנקא״מתנ{פק}<קפ>א#1#״ לא תחשבי׳ בנפשיך דאנא״דאנת#1#״ משתיזבא ^בי מלכא מן כל יהודאי מאמית שאול אבוי דאבוך גרם להום ית בישתא הדא דאין קיים#1#^ מידעם דאמ׳לי׳ שמואל נבייא לא נפק עלנא המן רשיעא מזרעיה דבית עמלק לא נפק עלנא בר המדתא הדין ולא זבין יתנא בעשרא אלפין ככרין דכסף מן ידוי דמלכא אחש׳ ולא מסר קדשא בריך הוא ית ישר׳ ביד תרין רשיעין דמן שירויא לא אתא עליהון על דבית ישר׳ אלא עמלק אבא דאבוי דהמן רשיעא ואגח קרבא עם יהושע בר נון ובצלותא דצלי משה רבנא איתמחי דכרנא דבית עמלק ברם קומי ובעי רחמין מן קדם אבוך ד<<ב>>שמיא על עמ׳ דבית ישר׳ דמן דעבד דינא בקדמאי הוא יעבד דינא מן בתראי מן מאן הוא תקיף המן רשיעא או מן מאן הוא אתקיים גזירתא מן עמלק אבא דאבוי דאתא עליהון על דבית ישר׳ וטרד יתי׳ קדשא בריך הוא ממן הוא תקיף מן תלתין וחד מלכין הוא תקיף דאתון עליהון על דבי׳ ישר׳ ונפק עליהון בר נון במילתא דשמיא וקטל יתהון ממאן הוא תקיף <<מן>> סיסרא הוא דאתא עליהון על דבית ישר׳ בתשע מאה ארתכין דפרזלא ואחד עליהון על דבית ישר׳ גובין דמיא במדעם דלא יטבלון ולא יזלון נשיהון לות בעליהון ולא יפרון ולא יסגון בעלמא ומסר יתיה קדשא בריך הוא ביד איתתא וקטל׳ יתיה מן מאן הוא תקיף מן בני״ילידי#1#״ הרפה הוא תקיף דאתו ואגחו קרבא עם דבית ישר׳ ואיתמסרו ביד דויד וביד עבדוי וקטלו יתהון ברם לא תמנעין פומך מן צלות<׳> ושפוותך מלמבעי רחמין דבזכות אבהתנ׳ אשתיזבו ישרא׳ מן קטלא ומאן דעבד לישר׳ ניסין בכל עדן ועידן הוא ימסר שונאנא בידנא ונעבד ביה כרעות נפשנא ברם לא תדמין בנפשך דאת משתיזבא בית מלכא מכל יהודאי אלא אידכרי דאיתיך מן בנוי דשאול מלכ׳ דישר׳ דאיתאמר למלכא דישראל למשיציא ית דכרניהו׳ דבית עמלק מתחות שמיא וחס על אגג מלכיהון דעמלק ואותיב יתיה עמיה וביה בליליא איתעברת איתתיה מיניה וקם המן מן זרעיתיה ובעא למזבן כולהון יהודאי ולמעקר יתהון ועל דחס אבוך על אגג מלכיהון הות ליה לתקלא וכד קם פרעה על דבית ישר׳ בארע׳ דמצרים ושעביד יתהון אייתי קדש׳ בריך הוא מחתא על מצראי שניין דא מן דא ואפק לדבית ישר׳ בריש גלי וקמו מצראי ורדפו בתריהון וכד חזו ישר׳ ית מצראי צליין קדם אבוהון דבשמיא ופרק יתהון ובזע ימא קדמיה׳ ואעבר יתהון ביבשתא וארתכוי דפרע׳ וחילותי׳ טבע בימא ואת ובית אבוך קומו להון לבית ישר׳ ותוב בעדנא דאתכנשו על דבית ישר׳ עממיא לנחלי דארנונא הוא קודשא בריך הוא דרמז לטורי׳ וחפן לטוריא חד לחד וחפין לעממיא ודבית ישר׳ עברו במישרא מלעיל וכל דאית בכרכיא איתקטלו קדמיהון אלא את ודבית אבוך קומו להון לישר׳ ותוב כד אתא סיסר׳ ורדף בתריהון בתשע מאה רתיכין דפרזלא כוכביא מן שמיא נחתו ועבדו קרבא עם סיסרא רב הוא רוחצניהון דבית ישר׳ ותקיף פורקניהון
41:40 אלא אם מישלא תישלין בעידנא הדין קדישהון ופרוקיהון מצמח להו׳ פורקנא מן אתרא אוחרנא דבכל שעתא מצמח להון פרקא ואת ובית אבוך תיבדון דמאן דידע דלמא דחסכין על דחובי בית אבוך קרבת למלכותא
51:40 ואמרת אסתר לאתב{ט}א ^פתגמא#2#^ למרדכי
61:40 אזיל וכנוש לכולהון יהודאי דאית בשושן בירתא וצומו עלי לא תיכלון ולא תשתון תלת׳ יומין ותלתא לילוותא ואוף אנא ועולמותי אצום כוותהון ובכין אעול לות מלכא דלא פוקדנא ואין נאבד בהדין עלמא בגללכון אית לי חולקא לעלמא דאתי ויפוק חתנא מבי משכביה קא אסיר <<שקא>> וכלתא מבי גנונא כד רישא מפלפל בקיטמ׳ ואנשי ובעירי ותורי וענא לא יטעמון מידעם ואפרישו ינקי מן דדי אמהון בה שעתא ברירו ביה בקהל׳ ואשכחו ביה תרי עסר אלפי כהני בחירי ואנקיטו יתהון שופרי בימיניהו׳ ואורית׳ בשמאליהון בכיין ועניין וכן אמרין כלפי לעילא אלהא דיש׳ הא אורייתא דיהבת להון לן הא עמא רחימ׳ <<בטיל>> מן עלמא מאן קאים וקרי בה ומדכר על שמך שמשא וסהרא יחשך נהוריהון ולא ינהר דהא לא אתבריאו אלא בדיל עמך ונפלין על אפיהון ואמרין ענינו בינו ענינו ענינו מלכנו ענינו ושופרי תקעין עמהון ועמא עניין בתריהון עד דבכו חילי שמייא ונדו אבהת׳ מן קובריהון
71:40 ועבר מרדכי ועבדת ככל מה דפקדת עלוהי אסתר