The Comprehensive Aramaic Lexicon

CAL CODE HELP CLICK HERE

click on the file description for more information

click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

10:10 חמשה כתיב בהון לישנא דוויי בויהי בימי ואלין אינון ויהי בימי אמרפל דמן וויי הוה בימי אמרפל״מלכא דפונטוס#1#״ דאתכנשו מלכין ולא הוה ריבא וחרבה בעלמא עד דאתא אמרפל ויהי בימי שפוט השפטים וכל ווי הוה ביומיהון ומאן וי הוה מטול דהוה כפנא בארעא דכתיב ויהי רעב בארץ ויהי בימי אחז ווי הוה ביומוי ומאן ווי הוה דכת׳ עלה רצין מלך ארם ומה כת׳ בתריה נעלה ביהודה מיכן את למד כולהון דכתי׳ ויהי בימי לישנא דווי הוה והוה מן יומי עלמא מן שנין קדמייתא כד הוון עקתא אתיין על עמא דבית ישראל הוון מצליין קדם אבוהן דבשמיא ועני יתהון דכת׳ ויהא עד לא יקרון אנא עני עד דלא ימללון אנא אשמע ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש חד מן עשרא מלכין דמלכון ועתי{ר}<די>ן בעלמא ואילין אינון עשר מלכין מלכותא קדמאה דמלך יי צבא׳ דבעגלא תתגלי עלן מלכותיה ^שכלל שמיא וארעא ומלך על כל עובדי בראשית#1#^ תניינא דנמרוד ^דאמריד כל בני נשא למרי עלמא והות מלכותיה נגדא עד דנחת יעקב למצרים#1#^ תליתאה דפרעה ^מלכא דמצרים והות מלכותיה נגדא עד דנפקו ישראל ממצרים#1#^ מלכותא רביעיתא דישר׳ ^והות מלכותהון נגדא עד דאתא נבוכדנאצר ונטל מנהון מלכותא#1#^ חמישיתא דנבוכד נצר מלכא דבבל שתיתאה דאחשורו׳ ^במדי ופרס במלכותא דעילם והות מלכותיה נגדא עד דאתא אלכסנדרוס מקדון דיון ונטל מיניה מלכותא#1#^ שביעיתא דיוון ^ובמלכות יון מלכו אוף בני חשמונאי והות מלכותהון נגדא עד אתו רומאי ונטלו מנהון מלכותא#1#^ תמיניתא דרומי ^חייבתא דבעגל ימגרינה אלהא דישראל ויתנטל מלכותא מינה ויתיהב#1#^ \תשיעיתא דבן דויד משיח{ת}א ״למשיח בר דוד הוא מלכא תשיעאה#1#״ עשירת׳ \דעוד מלך מלכיא יי צבאות ״ועוד מלכות עשיריתא מלך מלכיא יי צבאות יהי שמיה מברך#1#״ די בעגלא תתגלי מלכותיה על כל דיירי ארעא כד מטת מלכות בבל למובדא מן ארע׳ ושלטנא יהעדון מנה לא ידעון בני אנשא מאן ישוון עליהון מלכא וכד מית נבוכד נצר מלכא דבבל וקם אויל מדורך בריה באתריה ולא הוו צבן אנשי מדינתיה למוקמיה יתיה עליהון ברם מתיבין ואמרין לי׳ נבוכד נצר אבוך לא הוא מדוריה עם בני אנשא ואיך מקימין אנחנא יתך מלכא עלינ׳ כבר מתפני אבוך נבוכ׳ נצר ואתי עלינן וקטל וכד שמע אויל מדורך ית פיתגמיא הדין דאנשי מדינתא אמרין ליה מתיב ואמ׳ להון נבוכד נצר מית וטריד מן עלמא ועד כען לית אתון מהימני׳ מתיבין ואמרין נבוכד נצר אבוך ארגיש ית ארעא כולא וית מלכיא כולהון דעלוהי כתבא מפרש הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות על לבי גנזי מלכא ואפיק מתמן שלשלון דברזל ודינחש ורמא בעקבוי דנבוכד נצר <<אבוי>> ונגד ונפק ואפיק יתי׳ מן קבריה דהכדין מפרש עלוהי כתבא ואתה הושלכתה מקברך כנצר נתעב וכד חזון אנשי מדינתיה דעבד אויל מדורך רעות אבוהי דבשמיא קמו כולהון בחדוא רבא ואלבישו ית אויל מדרך ארגונ׳ טבא דמלכותא ויהבו ליה יקר סגיא ורבו יתירא מתיב דניאל גברא דתחמדתא ואמר ליה אויל מדרך הא כל יומוהי דנבוכד נצר אבוך לא נפיק אסירא מן בייתיה לעלם דהכדין כתבא מפרש עליה אסיריו לא פתח ביתה כד איתחייבו שנאיהון דיהודאי איתגבר וסליק עלויהון נבוכד נצר אבוך החריב ית ארעא דישר׳ ואייתי יתהון ובזו ית קרתא דירושלם ואקיד ית מוקדשא בנורא ואגלי ית עמא דבית ישר׳ ואייתי יתהון <<לבבל>> ואגלי עמהון יהויכין מלכא דבית יהודה ואסיר יתיה בבית אסירי תלתין ושבע שנין מן קדם דלא שם עלוהי רעות אבוהי דבשמיא ואף נבוכד נצר איתגבר בליביה ואמר לית מלך ושליט אלא אנא דהכדין כתבא מפרש עלוהי ואמר אעלה על במתי עב ואדמה לעליון בה שעתא עבד אויל מדרך רעות אבוהי דבשמיא ועל לבית אסירי ואפיק מתמן ית יהויכין בר יאשיהו מלך שבטא דבית יהודה ונפקו עמיה כל אסיריא מה עבד אויל מדורך בההיא שעתא על לבי גנזי מלכא ואפיק מתמן כל משחנין טבין וכל מיני בוסמנו ואסחי יתיה ומשח יתיה ואלבש יתיה לבושין דמלכותא ואכל לחם תדירא קדמוהי כל יומי חיוהי ודריוש מדאה קבל מלכותא הוא אחשורוש בר כורש מלכא פרסאה בר דריוש מלכא מדאה הוא אחשור׳ דאמר למייתי חמרא מן מאה ועשרים ושבע מדינן למאה ועשרין ושבע מלכין דגניין קדמוהי דישת כל גבר וגבר מן חמר מדינתיה ולא יתנזק הוא אחשורוש דמתקלקלן עצתיה ולא מתקנן גזירתיה הוא אחש׳ מלכא מעותנא הוא אחש׳ דאמ׳ לאעלא ית ושתי מלכתא ערטליתא קדמוי ולא עלת הוא אחש׳ מלכא טפשאה זידנא דתבטל מלכותי׳ ולא תבטל גזירתיה הוא אחש׳ דביומוהי אזדבנו בני ישר׳ מגן בלא כסף דהכדי׳ כתב מפרש חנם נמכרתם הוא אחש׳ דאמר למייתי ארזא מן לבנון ודהבא מאופי׳ ולא אייתי הוא אחש׳ דביומוהי אשתחרן אפוהי דבית ישראל כשולי קדירה הוא אחש׳ דביומוהי אתקיים על בית ישר׳ מה דכת׳ בספר אורית׳ דמשה בבקר יאמר מי יתן ערב הוא אחש׳ חמשה כת׳ בהו׳ הוא ואתקרין רשיעין וחמשה כת׳ בהון הוא ואתקריין צדיקין אברם הוא אברהם הוא אהרן ומשה הוא משה ואהר׳ הוא עוזיה אילין חמשה צדיקין וחמשה רשיעין קדמאה נמרוד דכת׳ ביה הוא היה גבור ציד הוא עשו אבי אדום הוא דתן ואבי׳ הוא המלך אחז הוא אחש׳ \ועל דאמר ועל דעבד ״על דאמר ולא עבד#1#״ אתקצרו יומוי ברם מלך מהודו ועד כוש מהודו דמערבא ועד כוש דמדינחא על מאה ועשרין ושבע מדינן הוא אחשו׳ דקטל איתתיה מטול רחמוי הוא דקטל רחמוי מטול איתתיה הוא אחש׳ המ׳ מהד׳ וע׳ כו׳ והלא הודו וכוש קריבן ליה הכי הוה שליט על מאה ועשרי׳ ושבע מדינן ואיפרכיא דדהון דכוותא את משכח דשלמה מלכא הוה שליט בכל עיבר נהרא מתפסח ועד עזה והא תפסח ועזה קריבן הוויין חדא לחדא אלא היך הוה שליט על תפס׳ ועזה דהווין קריבן הכין <<הוה>> שליט על כל עלמא ארבעה הינון דשלטין מסוף העולם ועד סופיה תרין מן אומיא ותרין מישר׳ שלמה ואחאב מישר׳ באחאב כתיב אם יש גוי וממלכה ונבוכד׳ ואחשורוש אלא אחשו׳ איתקצרת מלכותיה ולא הוה שליט אלא על מאה ועש׳ ושב׳ מדינן אלא אמ׳ הק׳ב׳ה עתיד הוא למיסבה לאסתר דהיא מן בנת בנתא דשרה דחיית מאה ועשרים שנין ותמלוך על מאה ועש׳ וש׳ מדינן
20:10 הדא היא <<דכתיב>> מהעדא מלכין ומהקם מלכין מן שירויא דעלמא בוכרין הוו שקלין רבותא ויקרא והכדין את משכח דכד קטל קין ית הבל אחוי לא אתבני עלמא מן חד מנהון לא מן קין ולא מן הבל אלא מן שת ואתיהיבת רבותא לשת דהכדין כת׳ כי שת לי אלהים והוא הוה תליתאה ושת מסר יתיה לאנוש ואנוש לקינן עד דמטא לנח ונח מסר יתיה לשם ושם הוה ליה חמשה בנין ולא יהב רבותא לקדמאה ולא לתניינא אלא לארפכשד וכת׳ בני שם עילם ואש׳ וארפכ׳ ולארפכש׳ אתיהב׳ רבותא מטול דהוה עתיד דקאים מיניה אברהם ואברהם יהבה ליצחק ויצח׳ ליעקב ויעק׳ ליהודה ויהודה לפרץ ופרץ לחצרון עד דמטית לצדקיהו וכד גלה צדקיהו נסבה מיניה איתחשיב קודש׳ בריך הוא בלביה ואמ׳ כולהון יומאתא דהות מלכותא מסיר׳ ביד בנוי הות מתגלגלת עמהון חד קאים רשיע׳ וחד צדיקא חד יזיף וחד פרע והשתא דאתנסיבת מלכותא מן בנוי תעטף מלכות׳ לבי נשא לעילם דהוא בן בריה דשם דמטול ישר׳ איתיהיבת מלכות׳ לארפכשד דמניה קמו ישר׳ והשתא דחטו<<ן>> ישר׳ תעטף מלכותא דכת׳ ואני בשושן אשר בעילם המדינה ושמתי כסאי בעילם אוף ביומוי דאחשורוש הוון בני ישראל דמיין ליונתא דהוות קיימה על פום קינתה ולא הות יכילא למיעל לקינתא מטול חיויא דהוא יתיב בקינתא ולברה לא הות משכח׳ דתפרח בן נצא דהוא בעי למחטף יתה כדין הוון בני״בית#1#״ ישר׳ אמרין ניזל למדי הא המן תמן וקטל יתן ואין ניתיב בשושן בירתא הא אנן מסירין בידוי למקיימא מה דכתיב ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך וקודשא בריך הוא מדכ׳ להון זכותא דאברהם דכתי׳ וזכרתי את בריתי אברהם ותוב כת׳ ואף גם זאת בהיותם מיכן את יודע דקודשא בריך הוא מתענה על בית ישראל דהוא נטר להון בארבע גלוותהו׳ וכת׳ מכל צרתם לו צר הוא אחשורוש דאמ׳ למבני בית מוקדשא ולא ספיק בידיה ולא בנא יתיה הוא אחשורוש דביומי׳ בטילת עבידת בית אלהנא רבא והות בטילת עד שנת תרתין לדריוש מלכא ועל דעבד כן איתקצרו יומוהי ולא מלך על עלמא כוליה ברם מהודו דמערבא ועד כוש דמדינחא על מאה ועשרין ושבע מדינן ביומיא האינון כד הוה יתיב מלכא אחשורוש על כרסיה יקר מלכותיה דהוה מזומן ליה בשושן בירתא הוא כורסייה לאו דידיה ולא דאבהתי אלא כרסיה דמלכא <<שלמה>> דאתקין יתיה חירם <<מלכא>> דצור בחכמתא רבא הוא שלמה מלכ׳ רבא דאמליך יתיה קדשא בריך הוא מסוף עלמא ועד סופי׳ בחר ביה יי עד דלא איתיליד ממעי דאימי׳ רחם יתיה גלא ליה רזין טמירין ואחוי ליה סתרין עמיקין דעתא וחכמתא יהב ליה ובינות ליבא <<מן בראשית>> הוא הוה מסתכל בבעלי דינא כד אתיין למידן קדמוה׳ ועד אינון לא יכלין למללא קדמוהי מילי׳ דשיקרא מן קדם דהוה ידע בין זכאה ובין חייבא זיוא והדרא אשתפיך עלוהי וכתר׳ דמלכותא איתיהיב ברישיה חינא וחיסדא אלבישתיה כמא דאלביש לדוד אבוי כל יומין עבר תלת סרי״תרי עשר#1#״ שנין יומא קדמאה דקביל מלכותא ידידיה הוון קרין ליה משום דהו׳ רחים למלך מלכא יי צבאות דהכדין כתב׳ מפרש ואמר וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה שלמה הוו קרין ליה משום שלמא דהוה ביומוהי דהכדין כתבא מפרש וישבו ישר׳ ויהודה לבטח בן הוו קריין ליה משום ד<ה>וה בנא בית מוקדשא דיי צבא׳ דהכן כת׳ בנה בניתי בית זבול לך איתיאל הוו קריין ליה משום דמימר אלה הוא בסעדיה דכן כת׳ ויחכם מכל האדם יקא הוו קריין ליה דהוא רב ושליט \על כל בני מדינחא ״על כל יתבי ארעא מדינחא ומערבא#2#״ דהכן כתיב ישב על כסא דוד אביו כל מלכיא דחילו מיניה כחדא אומיא ולישניא ליה ישתמעו׳ שידין ופוגעין חיין בישין ורוחין אתמסרו בידיה מיסין הוו מסקין ליה כל נוני ימא ועופי שמיא כחדא בעירא וחיות ברא סלקי׳ ואתיין לבי טבחיא למיתנסבא״למתנכסא#1#״ מנהון לשירות שלמה עתר ותקף וקנא נכסין כספא ודהבא סגין לחדא פשר מתלין ומחוי טמירן ומהודע רזין ולית להון סוף סנאוי ובעלי דבבוי הוון רחמוי וכל מלכוותא ישתמעון ליה קמו כולהון למחמי אפוי ומתחמדין למשמע ממלל דעתיה רמא ומנטלא רומם יתיה בדיל עובדוי דוד אבוי שמיה מהלך בגו מלכות׳ וגבורתיה בגו חכימין תמים וקשוט וסטי מן ביש ידע ברזי שמיא וחכים תקפת מלכותיה מן כל מלכוותא וסכלתנותיה מן כל בני מחול שמעו שמעיה וממלל דעת׳ כחדא כולהון אתין למשאל בשלמיה רחימו יתיה כל מלכיא אתרעדן מיניה כל שלטניא קריבו ליה בניהון ובנתהון למהוי רהטין קדמוהי צביין למיתב קדמוהי ומתחמדין למשמע מילי חכמתי פומיה פתיח למללא כרעין קדמוהי עתירין אינון דיצרוון קדמוי ופקדן יבסרון כל בירנייתהון סנאין אינון אתריהון ומדינתהון ואתיין למשמע מילי חכמת׳ ונעימת פומיה איך מודן דיהיב תשבחתא למרי מלכין מפתח פומיה בחצוצרתא מרומם ומשבח למלכ׳ רבא ליה איתיהיב מפתיחא רבא דפתיחי׳ ביה כל תרעי חכמתא ובינות ליבא ידע ושמע מילי עופא כחדא בעירא וחיות ברא טביין ואיילין רהטין קדמוהי אריון ונמרין {זי}<ד>נא חכים בלישנון מן כל אומי׳ כחדא סבר כל מתיבת׳ זעון מיניה כל מלכות׳ וכל מלכיא רתיתא אחדו כל שולטניא וליה איתיהיב כליל ריש דנצחנין דרמא שעבוד על כל אינש׳ הוא הוה ריש כל מלכיא ומלכותא לקבל חבירתא לא נשא דינא״זינא#1٠2#״ כל מלכיא איתרעדו מיניה וכל מדינן גלי רזין גלא ליה רזין וידיע כל רזי בני אנשא בגין דעבד ^ויהב צדקתא#1٠2#^ ועבד גמילות חסדא מן בראשית הוא זכא בעלמא הדין די יהוי מלכא ואף הוא לעלמא דאתי הוא שלמה מלכא רבא דעבד כורסיא רבא דמלכותא חפי דהבא טבא דאופיר מקובע באבני בורלא ומשקע באבני שישא ומקבעין ביה זמרגדין וכודכדנין ובירולין ומרגליין וכל מנין טבין לכל מלך לא איתעבד כוותיה וכל מלכיא לא יכלין לתקנא כורסיה דדמי ליה ודין הוא עובד׳ דכורסיה קיימין עלוהי תרין עשר ארייון דדהב׳ ולקבליהון תרין עשר נשרין דדהבא אריא לקבל נשרא ונשרא לקבל אריא מכוונין אילין לקבל אילין ידיה דאריא דדהבא דימינא ^לקביל גפי דנשרא דדהבא דשמאליה וגפיה דנשרא דדהבא דשמאליה לקבל ידא דאריא די דהבא דימיניה#1#^ וסכום אריות׳ שבעין ותרין ודנישר׳ שבעין ותרין וריש סגלגל לכורסיה מלעיל אתר בית מותביה דמלכא וליה שיתא דרגין דהכין כת׳ ויעש המלך כסא שן גדול ושש מעלות לכסא וכן על דרגא קדמית׳ רביע תורא דדהבא ולקבליה ^רבע#1#^ אריא דדהבא ועל דרגא תניינא רביע דיבא דדהבא ולקבלי׳ רביע טלה דדהבא ועל דרגא תליתאה רביע נמר ולקבליה רבי<ע> גדי <<אינקה>> דדהבא ועל דרגא רביעאה רביע נשרא דדהבא ולקבליה טווסא דדהב׳ ועל דרגא חמישית׳ רביע שונרא דדהבא ולקבליה תרנגולא דדהבא ועל דרגא שתיתאה רביע בר נצא דדהבא ולקבליה ציפר דדהב׳ ועל ריש כרסיא קיימ׳ יונה דדהבא אחידא בר נצא בידה ואף כדין עתידין כל אומיא ולישניא דאתמסרו בידא דישר׳ ועל מרישי כורסיא קיימ׳ מנרתא דדהבא מתקנ׳ בתיקוניה ובבוציניה ובחזוריה ובצבייתיה ובמחתיתיה ובכלידיה ובשושיניה וקיימין לקביל סטרא דמנרת׳ שבעין קנין דדהבא דציירין עליהון שבעת אבהת עלמא ואילין שמהתהון אדם קדמאה נח ושם רבה אברהם יצחק ויעקב ואיוב ביניהון ולקבל סיטרא תנינא דמנרתא קיימ׳ קנין אחרנין דציירין עליהון שבעא חסידי עלמא ואילין שמהתהון לוי קהת עמרם משה ואהרן ואלדד ומידד וחגי נבייא ביניהון ועל רשי מנרתא קביעא בזיכא״כדנא#1#״ דדהבא מליא מישחא דזיתא דכיא דמינה מדלקא דלק׳ דבית מקדשא ותחות מיניה קביעא אגנתא רבתא דדהבא דמלי׳ מישחא דזיתא דכיא דמקרבין מיניה מישחא לבוצינתא דמנרתא וצייר עלה עלי כהנא רבא ותרתי שובלין דדהבא \נפקן מן אגנתא רבתא ״נפקין תרין צנ{ת}<וו>רין דדהבא#1#״ דציירין עלה תרין בנוי דעלי חפני ופנחס ובגו שובלין דדהבא נפקן מן אגנתא רבת׳ דציירין עליה תרין בנוי דאהרן נדב ואביהוא ותרתין מותבנין דהבא חד לכהנא רבא וחד לסגן כהניא ועל מרישי כורסייא קביעין שבעין כורסוון דדהבא דעליהון יתבי׳ שבעין סנהדרין דיינין דינא קדם מלכא שלמ׳ ותרתין בנת ימא יתבן מן תרתין אודנין מלכא שלמה דלא יזדעזע ועל מרישי כרסיא קבעין בה עשרי׳ וארבע גפנין דדהבא דעבדין טיללא למלכא שלמה וכד בעי שלמה למיזל לכל אתר דהוא צבי כורסי׳ במכונוי אזיל תחותוהי ומשים ית ריגלא על דרגא קדמיתא תורא דכספא פשיט ידיה על דרגא תנינא ומן תניינא לתליתאה ומן תליתאה לרביעת׳ ומן רביעיתא לחמישי׳ ומן חמישיתא לשתיתאה ומן שתיתיאה נחתין נשרין וחטפין יתיה ומותבין ומסקין יתיה על ריש כורסייה ותנינא דכספא במכונוי וכד שמעו מלכיא ית שומעיה דכורסיא דמלכא איתכנשון ואתון כולהו׳ כחדא ואישתטחו ונפלו קדמוי ואמרין לכל מלך לא איתעבד היך כורסיא הדין וכל אומא ואומא לא יכלין לאתקנא כותיה וכד חזו מלכיא שבחי׳ דכורסיא דמלכא יהבו יקר למאן דברי עלמא כוליה וכד הוה סליק מלכא ויתיב על כורסיא דמלכות׳ הוה הדר נישרא רבא ונסיב כיתרא דמלכות׳ ויהיב ית כיתרא ברישיה דמלכא שלמה ומבתר כן הוה תנינא רבא מפקע במגנון והוון אריוון ונישרין סלקי׳ במגנון ומטללין על ריש מלכא שלמה ויונה דדהבא הות נחתא מן עמודא ופתחא ארונא ונסבא ספרא דאורייתא ויהבה ליה בידוי דמל׳ שלמה למקיימא מה דאמר משה ותהי עימיה ויהי קרי ביה כל יומי חיוהי בדיל דיסגון יומי חיוהי על מלכותיה הוא ובנ{ה}ו<ה>י ביני ישר׳ וכד אתא כהנא רבא למשאל בשלמא שלמה וכל סביא הוו יתבין מן ימינא דכרסיא ומן סמליה ודיינין דינא דעמיה וכד הוון עלין סהדי׳ די סהדון קדם מלכא הוו מנגניא פקעין גלגילא חזרין תורין געיין אריותא נהמין דיבין חטפין אמרין פעיין נימרין בערן יונקין בכיין שונרין טייסין טווסיין מיללין תרנוגלין מקרקרין בני נצין מחטפין צפרין מייללין למחטף לבהון דסהדיא בגין דלא יסהדון סהדותא דשיקרא והוו סהדי׳ אמרין בלבהון נסהד סהדותא דקושטא ואי לא בגינן עלמא מתעקר והוון אריות׳ זחלין בוסמנין במסקיה מלכא שלמ׳ למיתב על כורסיה דמלכא ואיך כורסיה לא הוה לכל מלכיא וכד אתחייבו שנאיהון דישראל איתגבר וסליק עליהון נבוכד נצר רשיעא מלכא דבבל אחריב ית ארעא דישר׳ בז ית קרתא דירושלם ואקלי ית בית מוקדש׳ בנורא ואגלי ית עמ׳ דבית ישר׳ ואייתי יתהון לרבלה דבארע חמת ואגלי עמהון ית כורסיא דמלכא שלמה וכד בעא נבוכ׳ נצר רשיעא דיסק ויתב עלוי לא הוה ידע דמנגנין הוו סלקין לי׳ אפריס ית ריגליה על דרגא קדמאה וארי׳ דדהבא פשיט ידיה ימינא ומחא יתיה אטמיה דשמאלא והוה מחגר מיניה עד יום מותיה ומבתר נבוכד נצר מלכא דבב׳ אתא אלכסנדרוס ^מקדון#2#^ ושבא ית כורסיא דשלמה מלכא ואובל יתיה למצרים וכד חזא שישק מלכא דמצרים ית שבחיה דכרסיא דהוה משבח מן כל כרסיא דמלכי׳ והוה מתחמד דיסק ויתיב עלוהי ולא הוה ידע דמנגנין סלקין לי׳ אפריס ית ריגליה על דרגא קדמאה ואריא דדהבא פשיט אטמי׳ דימינא ומחא יתיה אטמיה דשמאלא והוה מתקרי פרעה חגירא עד יום מותיה וכד אתא אניפרניס״אפופונוס#1#״ בר אנטיוכס מלכא וסליק על ארעא דמצרים ואחריב יתה שבא ית כורסיא דמל׳ שלמה ואייתו יתיה בספינן ואישתמיטת כרעיה דכורסיא בשושילתא דדהבא ואתיין כל אומני עלמ׳ וכל קני{ג}יא למתקנא ית כרעיה ולא כהלין למיתקנא יתיה עד יומא הדין וכד בטלת מלכותיה וקם כורש פרסאה בתרוהי דאיתעסק בבית מקד׳ זכא ויתב עלוהי הוא כרסיא דמלכא שלמ׳ דכוותיה לא הות לכלהו׳ מלכין בשנת תלת למלכותיה דנבוכד נצר הוון בית ישר׳ בכיין ומתמהן ואמרין וויי לן איתגבר עלנא סנאה בזית ית ארעאן אחריב ית מדינתן בגלותא דאגלי יתן ודלא כשר עבד בן שבינן בשושילתא ורברבנן בגלותא אגלי עולמנן בחרבא קטיל וטפלנן אוביל בשביא כליל דתשבחן נסיב מננא וכד קמו מלכי׳ דבית דויד דאינון מלכו על עלמא כוליה ומן בתר דוד קם שלמה בריה דאמליך יתיה קודשא בריך הוא על חיות ברא ועל עופי שמיא ועל כל ארעא ועל שידין ועל רוחין ועל לילין והוא ממל׳ כולהון ואינון ידעין בממלליה דהכין כתי׳ וידבר אל העצים וכד שפיר ליביה דמלכ׳ שלמה בחמרא שלח וזמין לכל מלכי מדינח׳ ומערבא דהוו סמיכין ליה לארעא דישראל ואגני יתהון בגו טרכונ׳ דבית מלכותיה ותוב כד שפיר לביה דמלכא שלמה בחמר׳ אמר לאתויי חיות ברא ועוף שמיא וריחשא דארעא למיעליה ניבלין ותופין וצלצלין וכינרין דהוה מזמר בהון דוד אבוי
a20:10 ותוב כד שפיר ליביה דמלכ׳ שלמה בחמרא אמר לאיתוי חיות ברא ועוף שמיא וריחשא דארע׳ ושידין ורוחין ולילין למרקדא קדמוהי ולמיחזי רבותיה לכל מלכיא דגניין קדמוהי וספרין דמלכיא קריין יתהון בשמהתהון וכולהון מתכנשין ואתיין לותיה בדלא אסירן ובדלא זקקין ובדלא אינש דדבר יתהון בה שעתא אתבעי תרנגול ברא ביני עופא ולא אשתכח ופקיד עלוי מלכא דאייתי ברגזא ובעא למחבלא יתיה מתיב תרנגול ברא קדמוי דמלכא שלמה ואמ׳ ליה שמע מיליי מרי מלכא אצית אדנך ושמע פתגמיי הלא תלתא ירחין דיהבית עצה ומלכין קישוטין מילותי מזוני לא אכלי׳ ומוי לא שתיתי מקדם דחזאית וטייסית בעלמ׳ כוליה ואמרית איזו היא מדינתא דשלטנ׳ לא משתמעא למרי מלכא אסתכלית אנ׳ וחזית מדינתא חדא בארע מדינחא כרכא דקיטור שמה עפרא מאן יקיר ודהבא וכספ׳ כזביל בשוקין ואילני׳ מן בראשית תמן נציבין ומן גינתא דעדן אינון שתיין מיא אית תמן אוכלוסין סגיאין כלילין ברישיהון מתמן נציבין מן גנתא דעדן למקום בקרבא ליתיהו׳ ידעין לממחי בקשת׳ לא יכלין ברם בקשט׳ חמית איתתא חדא שליטא בכולהון ושמ׳ מלכת שבא כען הן שפר עלך מרי אייסר חרצין היך גב<<ר>>א ואקום ואזיל לכרכא דקיטור למדינת שבא מלכיהו׳ בשושילתא אייסר ושלטניהון בכבלין דפרזל ואייתי יתהון לות מרי מלכא ^ושפר פתגמא קדם מלכא#1#^ ואיתקריין ספרוי דמלכ׳ וכתבו איגרתא וקטרו ית איגרתא בגפי דתרנגול ברא וקם וסלק בשמי מרומא וצנף צניפא והוה נצח ופרח ביני עופא ופרחו בתריה ואזלו לכרכא דקיטור למדינ׳ שבא והות לעידן צפרא נפקת מלכת שבא למסגד ליומא ואחשיכו עופיא ית שמשא ורמא ידה על לבושה ובזעת יתהו׳ והות תמהא ומתמהא וכד הות תמהא ומתמה׳ נחת תרנגול ברא לות׳ וחזת והא איגרתא קטירא בגפיה שרת וקרת יתה ומה הוה כתי<<ב>> בגוה מני מלכת׳ שלמה שלם ליכי שלם לרברבנייך דאת ידעת דאמליך יתי קדשא בריך הוא על חיות ברא ועל עופ׳ דשמיא ועל שידין ועל לילין וכל מלכיא דמדינחא ומערבא דרומא וציפונא אתיין ושיילין בשלמי כען אם תצביין ותתין ותשאלין בשלמי יקר סגי אנא עביד לך בין כל דגני קדמיי ואין לא תצביין ולא תיתין ולא תשאלין בשלמי אשדר עליכי מלכין ולגיונין <<ופרשין>> ליה למלכא שלמה חיות ברא אינון מלכי׳ ועופי שמיא אינון פרשין חיילי׳ אינון רוחין ושידין ולילין אינון ליגיונין חנקין יתכון על ערסיכון בגו בתיכון חיות ברא קטלין יתכון בחקלא עופי שמיא אכלין ית בשריכון מנכון וכד שמעת מלכת שב׳ פתגמי איגרתא תבת רמת ידה על לבושה ובזעת יתהון שלחת וקרת לסביא לרברבני׳ ואמרת להון לא ידעתו׳ מה שלח לי מלכא שלמה מתיבין ואמר׳ לית אנחנא ידעין מלכ׳ שלמה ולא חשבין ית מלכותיה והיא לא אתרחצת ולא שמע<<ת>> מיליהון ושלחת וקרת לכל ספני ימא ואטענת יתהון אשכרי׳ ומרגליין טבין ושדרת ליה שיתא אלפי טליין וטליין \וכולהון בני שעה חדא ״וכולהון בני ירחא חדא וכולהון בני יומא חד וכולהון בני שעה חד#1#״ וכולהון בני קומה חדא וכולהו׳ בני קציצה חדא וכולהון לבושין לבוש׳ דארגונא וכתבת אגרת׳ ושדרת ליה למלכא שלמה בידיהון מן כרכא דקיטור לארע׳ דישר׳ מהלך שבע שנין כען בצלותך ובבעותך דאיבעי מן קדמך אייתי קדמך לסוף תלת שנין והוה לסוף תלת שנין אתת מלכת שבא לות מלכ׳ שלמה ואיתאמר למלכא שלמה דאתת מלכת שבא אפיק לותה בניהו בר יהוידע דדמי לשפרפרא דנפיק בעידן צפרא ודמי לכוכבא דמזהיר וקאי ביני כוכביא ודמי לשושנא דקאי על פרצידי דמיא וכד חזת מלכת שבא ית בניהו בר יהוידע איתרכינת מן רכובא מתיב בניהו <<ו>>אמ׳ למל׳ שבא למא איתרכינת מן רכוביך מתיבת ואמרת ליה לית אנת מלכא שלמה מתיב ואמר לית אנא מלכ׳ שלמ׳ אלא חד שמשוי דקיימין קדמוי ומיד אהדרא ומתלא מתלין לרברבניא אי לא חזית לכון אריא אתון חזון לכון מדבעותיה ואין לא חזיתון מל׳ שלמ׳ אתון חזון שפר דגבר דקאי קדמוי ואיתי יתה בניהו בר יהוידע קדם מל׳ שלמ׳ וכד שמע מל׳ שלמ׳ דאתת לוותיה קם מל׳ שלמה ואזל ויתיב בבית זוגיתא וכד חזת מלכת שבא דמלכ׳ בבית זוגיתא יתיב מחשבא בליבה דמלכא במיא יתיב וחליזת חילוזה דתעיבר וחזא ליה סערא ברגלה מתיב מלכא שלמה ואמ׳ שופרך שופר׳ דנשי וסערך סערא דגברא וסער לגברא שפיר ולאינתתא גניי מתיבא מלכת שבא ואמרת ליה מרי מלכא אמתיל לך ג׳ מתלין דאין תפשר יתהון לי ידעא אנא דגברא חכים את ואין לא כשאר בני אינש׳ מתיבא ואמרה ליה מהו גרגריין דאע ודוולין דיפרזל דדלו אבנא ומשקו מיא מתיב ואמר גובתא דכוחלא מתיבא ואמרה מהו עפר מן האדמה יצא ומאכלו עפר מן הארץ נשפך כמים ומביט לבית מתיב ואמר לה נפטא מתיבא ואמרה לי׳ מהו אתקלין אזל בריש כולהון וצווח צווחא רבא ומרירא רישיה כאגמון שבח לחורין <<ו>>גנאי למסכינין שבח למתים גנאי לחיים חדיי לצפרין נסיס לנונין מתיב ואמר לה כיתנא מתיב׳ ואמרה ליה לא האמנתי לדברים אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה ואעיל יתה בגו טרכונא בבית מלכותא וחזת מלכת שבא רבותיה ויקריה דמלכא שלמה שבחא למאן דברא יתיה ואמרה יהי יי אלהך בריך דאיתרעי בך למיתבינך על כורסי מלכותיה \למעבד צדקתא ודינ׳ ״מלכותא דישראל ברחמת יי את ישראל לעלם ומנייך למעבד צדקתא ודינא#1#״ ויהבת למלכא דהבא טבא סגיא לחדא ויהב לה מלכא כל מה דצבת ומלכי מדינח׳ ומערבא ציפונא ודרומא כד שמעו שומעיה כולהון כחד׳ איזדעזעו ואתון מן אתריהון ביקר רב וברבו רבא ובדהב ובכסף ובאבנין טבין ומרגלי׳ וכד אתחייבו סנאיהון דישר׳ הוה ירמיה נביא מתנבא להון נבואן סגיאן עליהון ולא מקבלין מיניה אלא הן שבישת רוחא דקדשא ואובילת יתיה לארע בנימן דהכין כת׳ ויצא ירמיהו מירושלים ללכת אל ארץ בנימן ואיך <<דהוה>> ירמיהו נביא בגו ירושלם הוה בעי רחמין מן קדם אבוהי דבשמיא דלא איתמסרת קרתא דירוש׳ בידיהון דכסדאי ולא אחריבו יתה אל׳ איך דהוה ירמיה הוה באר׳ שבט בנימן איתגברו עליהון מלכא דבבל אחריב ית ארעא דיש׳ בז קרתא ירוש׳ וקלי ית בית מקדש׳ בנורא ועד נבוכד נצ׳ רשיע׳ יתיב באנטוכיא רבלת׳ ושלח על ירושלם נבוזראדן רב קטולי׳ ותרעו ית שורי קרתא ירושלם וכד אתא ירמיהו נבייא ^וחזא ית קרתא דירושלם דאיתחרב וחילוואתא דכסדאי מקיפין לה הוה ירמיה#2#^ צווח צווחא בקלא רבא ובכא בכיא רבא ומריר׳ מתיב ואמר פיתיתני ייי ואפת שיבשתני יי ואשתבישית תקיפת׳ יתי ויכילתא וכד שמ׳ נבוכד נצר ^רשיעא#2#^ מלכא דבב׳ דאתכבישת קרתא כניש כל חילוותא דכסדאי ואתא על בית מוקדשא מניד רישיה ומייתי בידיה מן קדם דהוה ידע מה הוא בסוף משרייתיה דסנחריב כד אישתלח מלאכא עליהון מן מרומא וקטל בהון תמני סרי רברבין וחמשא אלפין פרשי׳ ולא אישתייר במשרית׳ דסנחריב אלא הוא בלחודוהי ונפקת תוב בת קלא ואמרה ליה נבוכד נצר מלכא דבב׳ קום אזיל ותיב ברבלה בארע חמת קלקל בחצים שאל בתרפים שדא גירא למערב׳ והדר נפל לגו ירושל׳ ושדא לרומי <<חייבתא>> דתתעק׳ בעגלא מן עלמא והדר נפל לגו ירושל׳ ^ושדא גירא למדינחא והדר ונפל לגו ירושלם#1#^ וקם ושדר רברבנוהי על ירושלם ומה שמהתהון שנרגל שראצר שמגר נכוש רב סכים רב מג וקם ואזל בתר רברבנוהי ועל לבית מוקדשא מתיב וכן אמר אנת הוא אלהא רבא דארגשתון ואייתיתון ועל קרתך ועל היכלך וכד חזא פתחא דבית מוקדשא דעמא מסאבא קיימין לקבלי׳ סתם נפשיה ולא צבא למפתחא ואתון חילוותא דכסדאי ואייתיון עמהון תלת מאה ושיתין גמלין דטעינין נרגין דפרזל׳ ובלעת אינון פורטתא ברייתא דבית מוקדש׳ ועד כען לא יהבין נפשהון למפתחא עד דאתא פרנטוס ונכס חזירא וזרק דמיה על בית מוקדשא וסאיב יתיה ומן בתר דאסתא׳ פתח נפשיה ועל נבוכד נצר רשיעא לבית מקדשא ואזל על עזרתא דזכריה בר עדו יהוידע כהנא רבא ^את קטיל תמן#2#^ וחמא נבוכד נצ׳ רשיע׳ לדמיה דמתרתע בארע׳ ושאיל לסבי ישר׳ ואמ׳ להון דמא הדין דמאן גברא הוא מתיבין ואמרין ליה ^לא מן גברא הוא ולא מן בעירא דהוינן מקרבין למדבחא אייתי דם זבחין ולא אידמי מתיב ואמר להון אין לא תימרון לי סריקנא בשריהון דאלין גבריא במסרקי דפרזלא מתיבין ואמרין ליה#2#^ נבייא חד ביננא הוה והוה מוכח לן ולא קבילנא מיניה וקמנא וקטלנא יתיה בבית מקדש׳ וכד שמע נבוכד נצר ית פתגמא הדין אמ׳ להן זילו אייתיו לי ד׳ אלפין כהנין בחירי׳ ונכס <<יתהון>> עלוהי דההוא דמ׳ ועל כן איתבלע בארע׳ עד דנזף נבוכד נצר ביה ואמ׳ כל אומתך תחריב עלך ובתר כן איתבלע וכד חזא כהנא רבא דאיתקטלו כהניא לבש ית מעיליה ואיתקן באיפודיה ונסב ית מפתחי בית מקדשא בידיה וסליק וקם על איגרא דהיכלא עני וכן אמ׳ יהיב ביתא ומשלם למרוי ונטריא לא נהוי ביה ^ומן יד נפקת כמן פיסת ידא ונסיבת ית מפתחיא וכהנא רבא#1#^ ורמא נפשיה לגו נורא ויקיד וכד חזו שאר כהניא דכהנא רבא דליק בנורא אף אינון נסיבו ית נבליהון וכינריהון וכל מאני זמריהון ונפלו לגו נורא ויקידו וכד בעא נבוכד נצר למיעל לבית קדשי הקדשים איסתימו תרעי היכלא ולא פתחו נפשהון עד דנפק בת קלא משמי מרומא ואמרת ליה פתחי לבנון דלתיך ובתר כן פתח נפשיה ועלל נבוכד נצר רשיעא מסאבא לבית קדשי הקדשים והוא שבחיה למלך כל עלמ׳ יי צבאות וחזא מאני קדישיא דאשתמשון בהון כהניא ומלכיא דבית דוד דאיתבלעו מן קדמוי רגז רגזא רבא ונפק מתמן מבהל וקטל קטלא ושבא שביא רבא ית עמא דישר׳ כד אסירין בשלשלוון דיפרזל ואוביל יתהו׳ ערטילאין כד אינון טעינין טעינן על צואריהון דחלא וירמיה נביא אזל עמהון עד מטא קברי אבהתא וצווח ובכא וכן אמ׳ אבהתנא מרחמני אברהם יצח׳ ויעקב קומו מקבריכון וחזו ית עמא <<דבית>> ישרא׳ דאזלין בשביא ומהלכין בגלותא ^בלא מסאנא#1#^ מתיבא רוחא דקודש׳ וכן אמ׳ ליה כבר אמרי׳ לך ירמיה כי אספתי את שלומי וקם מקברי אבהתא ואזל ונפל על קברי אמהתא עני וכן אמ׳ אמהתנא מרחמניתנא שרה רבקה רחל ולאה קומו מגו קבריכון וחזון ית בניכו׳ ובנתכון דאזלין בשבי׳ ומהלכין בגלותא לא <<צביית>> מסאבא מתיבא רוח דקודש׳ וכן אמרת כבר אמרית קול ברמה נשמ׳ קם מקברי אמהתא ואזל ונפל על קברי נביא׳ עני וכן אמר נבייא מרחמני משה ואהרן ושמואל קומו מגו קבריכון וחזו ית עמא דישראל דדברתון יתהון בקושטא דאזלי׳ בשבי׳ ומהלכין בגלותא דלא מסא{ב}<נ>א מתיב׳ רוחא דקודש׳ וכן אמרת כבר אמרית לך ירמיה אם יעמד מש׳ אהר׳ ושמו׳ לפני קם מקברי נבייא ואזל ונפל על קברי מסחריא עני וכן אמ׳ אוכילו יתי לחים אבילי׳ ואשקיאו יתי כוס דתנחומין דאנא מתאבל על עמא דבית ישר׳ דאזלין בשביא ומהלכי׳ בגלותא מתיבא רוח׳ דקדש׳ וכן אמרת אל תבא אל בית המרזח והוה ירמיה ספיד ובכי ומייליל על בית ישר׳ דאזלין בשביא ומהלכין בגלות׳ ערטילאין וטעינין חלא על צואריה׳ אינון ומלכיהון ורברבני׳ ושלטניהון עד דמטו לאתרא דשמיה בית כורו״בית שח#1#״ ואפיקו לבושיה׳ ואלבישו יתהון עני ירמיה ואמ׳ לנבוכד נצר רשיעא ולכל חילוותהו׳ דכסדאי דאתון עמיה דילמא תיזלון בתר טעוותהון ותשבחון יתהון ותימרון עמא קטילא אנחנא קטלין ועמא שביא אנחנא שביין והוו מדברין ואזלין עד דמטו \דוי הוא״לההיא#2#״ מדינתא והוה ירמ׳ נביא בכי ומתנח ונתרן בין עינוי תר{וג}<ת>ין דמעין והוו תמן תרתין מבועין דמיין עד יומא הדין כד אתון ומטון לנהרוות׳ דבבל עני נבוכד נצר וכן אמר להון לישר׳ אילין זימריא דהויתון מזמרי׳ קדם מריכון רבא דירוש׳ ייתיון ויזמרון קדמיי וכד שמעו ליואי נטלי׳ ית כינריהון בערבתא דקיימין על נהרוותא דבבל דהכין כתי׳ על נהרות בבל על ערבים עניין ליואי ואמרי׳ לנבוכ׳ נצ׳ אין הוינן עבדין רעות אבונן דבשמיא והוינן משבחין קדמוי בירוש׳ בידא דידך לא אתמסר יתן השתא היך נשבח קדמך שבחא דמרינן וכן כתבא מפרש ואמר איך נשיר את שיר יי כד שמע נבוכ׳ נצ׳ ית פתגמ׳ הדין עני וכן א׳ קטילו יתהון על דעברו על גזירת מלכא עני פלטיא׳ בר יהוידע ^חד כהנא מן כהני#1#^ ואמ׳ ליה ענא דמסרה מרה ביד רעיא ואתא דיבא ונסיב מן רעיא ענא מן מאן מתבעא עני ואמ׳ ליה מן רעיא הוא מתבעא עני ואמ׳ ליה מן פומך ישבעון אודנך ופקיד מלכא ואייתי לצדקיה מלכ׳ ואעברו מיניה ית שלשלוון דפרזל ונחש ושני ית לבושיה ייסוריה
30:10 בשתא דתלת למלכותא דאחשורו׳ עבד משקיא ומטול מאן דעבד משקיא אית דאמרן דמרדין עלוי אפרכוי ואזל וכבשינון אתא ועבד משקיא ואית דאמרי׳ חמא דאידא הות ליה ושדור אגרתא לכולהו׳ מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדוותא שלח וזמין לכל רברבני מדינת׳ דייתון ויחדון עמיה ואייתו קדמוי מאה ועשרין ושבעה \מדינ׳״מלכין דמן מאה ועשרין ושבע מדינן#1#״ וכולהון קטרי תאגי דמלכותא ברישיהון והווו סמיכין על גנזי מלכא ואכלין ושתין וחדיין קדם מלכא והוו פרתנדאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישר׳ הוו תמן ומטול דחזון תמן מני דבית מקדשא הוו בכיין ומספדן תמן
40:10 לא כתי׳ דאחזי ית עותריה אלא כתי׳ בהראותו את עש׳ כבו׳ מל׳ ואחזי ית עותר׳ וההוא עותריה דאחזי דבית מקדשא הוה ולבישרא ודמא אית עותרא כוליה עותרא דקדשא בריך הוא דכן כתי׳ לי הכסף לי הזהב דידי כספא דידי זהב׳ אמר יי צבא׳ מרי חילות׳ שיתא בי גנזי הוה להון בכל יומא מאה ותמנין ומהיך מחשבי׳ דשיתא בי גנזי הוה מחזי להון כל יומא דכת׳ עשר כבוד מלכו׳ יקר תפארת גדולתו הא שיתא וכד חמון תמן דבית ישר׳ מאני דבית מוקדשא לא הוון צביין למגני קדמוי ואמרו ליה למלכא לא צביין יהודאי למגני מטול דחזיין מאני בית מקדש׳ ואמ׳ רחמנא עבידו להון סמכא אחריתי לגרמיה׳
50:10 <<ובמישלם>> יומיא האלין אמר מלכא השתא אעביד משקי׳ לבני אתריי ואעילינון לדרת גינא דנציבא אילני דפירי ודבסמני מה עבד כף אילנא לאילנא ועבד כייפין ותבר אילנא דבסמני ואותיבינון ואשוו קדמיהון אבנין טבת׳ ומרגליתא ואילנין מטללין
60:10 <<ואותיב יתהון על דרגשין מתקנן באטונין דמילתין חיורין הי כתלגא וירקין הי ככרפסין ותיכלא אחידן באשלון דבוץ וארגונא עילוי גלגילי כספא מחתין עילוי מרמיריא ערסין די כרעיהון דהב והינון דכסף על רצפתא דעבידא במרגלייתא ואבני שישא ודורא ומשקען סנינא סחרנותהון#1#>>
70:10 ושתיין במאני דהבא ובמאני דכספא דהוה שתי בכסא לא הוה שני ושתי ביה תוב אלא מעיילין ליה לההוא כסא ומפקין אחרינא חדתא והוו תמן מקוקם וכסי לא הוון דמיי׳ להדדי מטול כן כתיב וכלים מכלים שונים מאני מן מאני משניין אלא כד הוון מפקין להני מאני דבית מקדש׳ ומזיגו בהון אינון אומי עלמא הוה משתני זיויהון ומטול <<כן>> כת׳ וכלי׳ מכלים שו׳ וחמרא דמלכא הוה רב מן מן דשתוהי ומטול מאן דשתוהי מטול מה דהוה משאיל לגברא בר כמה שנין את והוא אמר בר ארבעין שנין ^הוה משקי ליה חמרא בר ארבעין וחד שנין#1#^ ודכוותיה לכל גברא ומטול כן כת׳ ויין מלכו׳ רב כיד המלך ושתיין כנימוסא ולית
80:10 דמתנזיק ולמה לא הוו מתנזיק מטול מאינשי פרסאי כדין הוון אתיון להון כסא רבא דהוה ל{מ}<כ>ד ארבעה וחמשה הימינון והוה מתקרי שמיה פתקא והוו משקיין ביה לכל גברא חד ולא הוו שבקין ליה עד דשתיו ביה חד ומזוגא בהון מזיג להו לפרסאי עותרא רבא הוה עתיר ואין הוה עתיר הוה מזיג לגברא ועל דלא הוה משכח גברא דשתי רמיין ליה למזוגא עבידו {ו}מיניי ולך \ז{לפ}<פל>ן זוזין ״כיפלן זוזי#1#״ מטול דלא הוה משכח דשתי אלא אחשורוש לא יעילון הני כסי לשתוי אלא הך דצבי כל גברא וגבר׳ ישתי מטול כן כתיב והשתיה כדת
90:10 ולחוד ושתי מלכתא עבדת משקיא לנשי והות מזגא להון גברא חמרא אוכמא ואותיבת יתהון בגו פלטין מטול <ד>תחזי להון עותרא דמלכא ולמה אותיבת יתהון מטול דתחזי להון עותרא דמלכא והוו משאלין לה היך דמיך מלכא והות מחזיא להון למה נשי בעין דידען כל מילי והות אמרה להו׳ מגניא דמלכא לכא אכיל לכא שתי ולכא דמיך מטול כן כתיב בית המלכות
01:10 ביומא שביעאה כד שפיר ליביה דמלכ׳ ודמאה ועשרין ושבע מלכין דהוו קטרין כלילא דמלכותא הוה תיגרא ומצו ביניהון בטעים חמריהון הוו מתעסקין בזנותא מלכי מערבא הוו אמרין נשי דילן שפירן וכולהון הוו אמרין דילן שפירן ואף מלכא אחשורו׳ בטעם חמריהון מתיב ואמר להון לית נשי בעלמא דשפירן אלא בבליתא ואם לית אתו׳ מהימנין לי בבליתא חדא מותבא בגו טרכונא דמלכותא דילי אשלח ואיקרי יתה לקדמי ולקדמיכו׳ ותחזון יתה דהיא שפירא מן כל <<נשי>> בה שעתא שלח לותה מלכא אחשור׳ שבע׳ סריסיא
11:10 מתיב ואמר להון זילו ואמרו למלכתא ושתי קומי מן כורסי מלכותך ושלוחי ערטילאי ורמי תגא ברישיך וכסא דדהבא ביד ימיניך וכוזא דדהבא ביד שמאליך ועילי לקדמי ולקדם מאה ועשרין ושבע מלכי קטירי תגא דיחזון יתך דאנת שפירא מכל נשיא
21:10 מתיבא ושתי מלכתא ואמר׳ להון לשבעא סריסי׳ גואי אזילו ואימרו ליה למריכון שטיא דאף אתון שטיתון כוותיה אנא היא מלכתא בת מלכיא דמלכי בבל מן שירות׳ אבא לקביל אלפא חמרא שתי ולא אטעי יתיה חמרא מילין למימר דלא כשרין כוותך בה שעתא אזול ואמרין ליה למלכא מה דשלחת ליה ושתי מלכתא וכד שמע מלכא ית פתגמיא האילין רגיז רגזא רבא דליק ביה ותוב שלח עלה ביד שבעתי סריסי׳ דמלכותא דיתבן קדמו׳ במלכותא כען אזילו ואימרו למלכת׳ ושתי אין לא תשמעי׳ מיליי ותעולין לקדמי ולקדם מלכיא האלין קטילנא יתיך ומוביד אנא ית שופריך מיניך וכד אזלו רבני מלכא ואמרו לה ולא ספנת יתהון אלא מתיבא ואמרת לון אזילו ואמרו ליה למלכא טפשא דמקלקלן עצתיה ולא תקינן גזירתיה הלא אנא מלכתא ושתי בת אויל מדורך ברתיה בריה דנבוכד נצר מלכא דבב׳ ומה דבריתי עד כאן לא חזא אנש גופי אלא את מלכא בלחודך אין אנא עיילא לקדמ׳ ולקדמיהון דמאה ועשרין ושבע מלכין קיטרי תגא קטלין יתך ונסבון יתי לאינ<<ת>>תא מתיבא רבתא דפרסיית׳ ואמרה לה לושתי מלכתא אין קטיל יתך מלכא ומוביד ית שופריך מיניך ולא תפרסים ית שמא דיליך וית שמא דאבהת<<י>>ך ולא תחזין גופיך לכל בר נש אלא למלכא בלחודוי בה שעתא כד אמרו רברבני מלכא למלכא דסרבת ושתי מלכתא למיעל היכמה דאמר מלכא ביד סריסיא ורגיז מלכא לחדא וחימתיה תקיפת עלוי
31:10 ואמר מלכ׳ לחכימיא ידעי זמניא כן פתגמוי דמלכ׳ קדם כל ידעי גזירין ודינין
41:10 ודקריבין ליה בעיצת׳ דרחיקין ודקריבין כרשנא מן אפרקוי שתר מן הנדקי אדמתא מן אדום תרשיש מן מצרים מרס מן מרס ממוכן מן ירושלם שבעת רברבני דפרסאי ומדאי אינו׳ דחזון אפוי דמלכא הינון דיתבין במלכותא
51:10 ואמר להון מלכא סבון עצתא מה נעבי׳ לושתי מלכתא על דלא עבדת פוקדניה דמלכא אחש׳ דשלח ביד סריסיא

61:10 ואמר ממוכן דהוא דניאל ולמה מתקרי שמיה ממוכן מטול דגליין שבטא דבית יהודה לבבל גליין עמהון חנני׳ מישאל ועזריה והוה דניאל בגלותא ואתעבי׳ על ידוי ניסין וגבורן ותוב על ידי דדניאל איתגזר מן מרומא דתתקטיל ושתי מלכת׳ בכן איתקרי שמיה ממוכן מתקן ואמר ממוכן קדם מלכא ושולטניא דהכין היא גזירת מלכא בזימנא דהוו יתיבין עיצה הוו שליטי זעירי ע{ר}<י>יצי קדמוי ואין שפירן עצתא עבדו יתה ואין לא שפירת עיצתא דרברבין וממוכן הוה זעירא דכולהון והוא יתיב קדמיא קדם מלכ׳ והוה ממוכן שקיל אינתתא פרסייתא דעתירא מיניה ולא הות צביא דתמלל עמיה אלא בלישנא ואמ׳ ממוכן לגרמיה כדו אשתכחת עיליתא למיכבש על נשיא דניהוון מוקרן גבריהון בכן אמ׳ ממוכן קדם אומיא ושלטוניא לא על מלכא בלחודוי אסיטת מלכתא ושתי אלא על כל עממיא ושליטיא דאית בכל מדינתא דמלכ׳ אחש׳

71:10 ארום יפוק פתגמא דמלכתא על כל נשיא כולהון למהוי שייטן בעליהון בעיניהון ותיהוי כל אינתא אמר׳ לבעלה דילמא את מן מלכא אחשורוש דאמ׳ ושתי מלכתא תיתי קדמוי ולא צבת למיתי
81:10 ויומא הדין אמרין שלטונתא דפרס ומדי דשמען ית מיליא דמלכתא שלטוניא כמסת דתיהוי כיסתא למרגז עלוי ובזמן דגזר ממוכן גזירא הוא דחיל מן נפשיה ואמ׳ לא יעביד מלכ׳ גזירתא וכד תיעול ושתי דתשמע גזירת׳ הוא דגזרית עלה ותדון ית דינין בישין ותקטל יתי אלא אחזי דמילי מלכ׳ אחש׳ לא תיעול ושתי קדמוי ואומי יתה במומתא דפרש׳ דאינון דחלין מנהון
91:10 לכן אמ׳ ממוכן אין על מלכא שפיר יפוק פתגמא דין ויכתוב ויימי בגזירת<׳> דפרסאי ומדאי ולא יבטיל די לא תיעול ושתי קדמוי דמלכ׳ אחש׳ ומלכותה יתן מלכא לרעותה דטבת מיניה
02:10 וישתמע פתגמ׳ דמלכא די יעביד בכל מלכותיה ארי סגיאה היא וכל נשיא יהבון יקרא לבעליהון למן עתיריא ועד מסכיניא למן רברבניא ועד זעיריא
12:10 ושפר פתגמ׳ קדם מלכא ושלטוני׳ ועבד מלכא כמילוי דממוכן
22:10 ושדר מלכא איגרתא על כולהון מדינתא דמלכא על מדינתא <<ומדינתא>> היך כתבא ועל עמא ועמא היך לישניה למיהוי כל גבר מתייקר בביתיה ומטול דהות אינתתיה דממוכ׳ ממללא עימיה איכתב באיגרתא חדא דהוי כל גבר יקיר בביתיה ומתמליל עמיה היך לישניה