a20:10 ותוב כד שפיר ליביה דמלכ׳ שלמה בחמרא אמר לאיתוי חיות ברא ועוף שמיא וריחשא דארע׳ ושידין ורוחין ולילין למרקדא קדמוהי ולמיחזי רבותיה לכל מלכיא דגניין קדמוהי וספרין דמלכיא קריין יתהון בשמהתהון וכולהון מתכנשין ואתיין לותיה בדלא אסירן ובדלא זקקין ובדלא אינש דדבר יתהון בה שעתא אתבעי תרנגול ברא ביני עופא ולא אשתכח ופקיד עלוי מלכא דאייתי ברגזא ובעא למחבלא יתיה מתיב תרנגול ברא קדמוי דמלכא שלמה ואמ׳ ליה שמע מיליי מרי מלכא אצית אדנך ושמע פתגמיי הלא תלתא ירחין דיהבית עצה ומלכין קישוטין מילותי מזוני לא אכלי׳ ומוי לא שתיתי מקדם דחזאית וטייסית בעלמ׳ כוליה ואמרית איזו היא מדינתא דשלטנ׳ לא משתמעא למרי מלכא אסתכלית אנ׳ וחזית מדינתא חדא בארע מדינחא כרכא דקיטור שמה עפרא מאן יקיר ודהבא וכספ׳ כזביל בשוקין ואילני׳ מן בראשית תמן נציבין ומן גינתא דעדן אינון שתיין מיא אית תמן אוכלוסין סגיאין כלילין ברישיהון מתמן נציבין מן גנתא דעדן למקום בקרבא ליתיהו׳ ידעין לממחי בקשת׳ לא יכלין ברם בקשט׳ חמית איתתא חדא שליטא בכולהון ושמ׳ מלכת שבא כען הן שפר עלך מרי אייסר חרצין היך גב<<ר>>א ואקום ואזיל לכרכא דקיטור למדינת שבא מלכיהו׳ בשושילתא אייסר ושלטניהון בכבלין דפרזל ואייתי יתהון לות מרי מלכא ^ושפר פתגמא קדם מלכא#1#^ ואיתקריין ספרוי דמלכ׳ וכתבו איגרתא וקטרו ית איגרתא בגפי דתרנגול ברא וקם וסלק בשמי מרומא וצנף צניפא והוה נצח ופרח ביני עופא ופרחו בתריה ואזלו לכרכא דקיטור למדינ׳ שבא והות לעידן צפרא נפקת מלכת שבא למסגד ליומא ואחשיכו עופיא ית שמשא ורמא ידה על לבושה ובזעת יתהו׳ והות תמהא ומתמהא וכד הות תמהא ומתמה׳ נחת תרנגול ברא לות׳ וחזת והא איגרתא קטירא בגפיה שרת וקרת יתה ומה הוה כתי<<ב>> בגוה מני מלכת׳ שלמה שלם ליכי שלם לרברבנייך דאת ידעת דאמליך יתי קדשא בריך הוא על חיות ברא ועל עופ׳ דשמיא ועל שידין ועל לילין וכל מלכיא דמדינחא ומערבא דרומא וציפונא אתיין ושיילין בשלמי כען אם תצביין ותתין ותשאלין בשלמי יקר סגי אנא עביד לך בין כל דגני קדמיי ואין לא תצביין ולא תיתין ולא תשאלין בשלמי אשדר עליכי מלכין ולגיונין <<ופרשין>> ליה למלכא שלמה חיות ברא אינון מלכי׳ ועופי שמיא אינון פרשין חיילי׳ אינון רוחין ושידין ולילין אינון ליגיונין חנקין יתכון על ערסיכון בגו בתיכון חיות ברא קטלין יתכון בחקלא עופי שמיא אכלין ית בשריכון מנכון וכד שמעת מלכת שב׳ פתגמי איגרתא תבת רמת ידה על לבושה ובזעת יתהון שלחת וקרת לסביא לרברבני׳ ואמרת להון לא ידעתו׳ מה שלח לי מלכא שלמה מתיבין ואמר׳ לית אנחנא ידעין מלכ׳ שלמה ולא חשבין ית מלכותיה והיא לא אתרחצת ולא שמע<<ת>> מיליהון ושלחת וקרת לכל ספני ימא ואטענת יתהון אשכרי׳ ומרגליין טבין ושדרת ליה שיתא אלפי טליין וטליין \וכולהון בני שעה חדא ״וכולהון בני ירחא חדא וכולהון בני יומא חד וכולהון בני שעה חד#1#״ וכולהון בני קומה חדא וכולהו׳ בני קציצה חדא וכולהון לבושין לבוש׳ דארגונא וכתבת אגרת׳ ושדרת ליה למלכא שלמה בידיהון מן כרכא דקיטור לארע׳ דישר׳ מהלך שבע שנין כען בצלותך ובבעותך דאיבעי מן קדמך אייתי קדמך לסוף תלת שנין והוה לסוף תלת שנין אתת מלכת שבא לות מלכ׳ שלמה ואיתאמר למלכא שלמה דאתת מלכת שבא אפיק לותה בניהו בר יהוידע דדמי לשפרפרא דנפיק בעידן צפרא ודמי לכוכבא דמזהיר וקאי ביני כוכביא ודמי לשושנא דקאי על פרצידי דמיא וכד חזת מלכת שבא ית בניהו בר יהוידע איתרכינת מן רכובא מתיב בניהו <<ו>>אמ׳ למל׳ שבא למא איתרכינת מן רכוביך מתיבת ואמרת ליה לית אנת מלכא שלמה מתיב ואמר לית אנא מלכ׳ שלמ׳ אלא חד שמשוי דקיימין קדמוי ומיד אהדרא ומתלא מתלין לרברבניא אי לא חזית לכון אריא אתון חזון לכון מדבעותיה ואין לא חזיתון מל׳ שלמ׳ אתון חזון שפר דגבר דקאי קדמוי ואיתי יתה בניהו בר יהוידע קדם מל׳ שלמ׳ וכד שמע מל׳ שלמ׳ דאתת לוותיה קם מל׳ שלמה ואזל ויתיב בבית זוגיתא וכד חזת מלכת שבא דמלכ׳ בבית זוגיתא יתיב מחשבא בליבה דמלכא במיא יתיב וחליזת חילוזה דתעיבר וחזא ליה סערא ברגלה מתיב מלכא שלמה ואמ׳ שופרך שופר׳ דנשי וסערך סערא דגברא וסער לגברא שפיר ולאינתתא גניי מתיבא מלכת שבא ואמרת ליה מרי מלכא אמתיל לך ג׳ מתלין דאין תפשר יתהון לי ידעא אנא דגברא חכים את ואין לא כשאר בני אינש׳ מתיבא ואמרה ליה מהו גרגריין דאע ודוולין דיפרזל דדלו אבנא ומשקו מיא מתיב ואמר גובתא דכוחלא מתיבא ואמרה מהו עפר מן האדמה יצא ומאכלו עפר מן הארץ נשפך כמים ומביט לבית מתיב ואמר לה נפטא מתיבא ואמרה לי׳ מהו אתקלין אזל בריש כולהון וצווח צווחא רבא ומרירא רישיה כאגמון שבח לחורין <<ו>>גנאי למסכינין שבח למתים גנאי לחיים חדיי לצפרין נסיס לנונין מתיב ואמר לה כיתנא מתיב׳ ואמרה ליה לא האמנתי לדברים אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה ואעיל יתה בגו טרכונא בבית מלכותא וחזת מלכת שבא רבותיה ויקריה דמלכא שלמה שבחא למאן דברא יתיה ואמרה יהי יי אלהך בריך דאיתרעי בך למיתבינך על כורסי מלכותיה \למעבד צדקתא ודינ׳ ״מלכותא דישראל ברחמת יי את ישראל לעלם ומנייך למעבד צדקתא ודינא#1#״ ויהבת למלכא דהבא טבא סגיא לחדא ויהב לה מלכא כל מה דצבת ומלכי מדינח׳ ומערבא ציפונא ודרומא כד שמעו שומעיה כולהון כחד׳ איזדעזעו ואתון מן אתריהון ביקר רב וברבו רבא ובדהב ובכסף ובאבנין טבין ומרגלי׳ וכד אתחייבו סנאיהון דישר׳ הוה ירמיה נביא מתנבא להון נבואן סגיאן עליהון ולא מקבלין מיניה אלא הן שבישת רוחא דקדשא ואובילת יתיה לארע בנימן דהכין כת׳ ויצא ירמיהו מירושלים ללכת אל ארץ בנימן ואיך <<דהוה>> ירמיהו נביא בגו ירושלם הוה בעי רחמין מן קדם אבוהי דבשמיא דלא איתמסרת קרתא דירוש׳ בידיהון דכסדאי ולא אחריבו יתה אל׳ איך דהוה ירמיה הוה באר׳ שבט בנימן איתגברו עליהון מלכא דבבל אחריב ית ארעא דיש׳ בז קרתא ירוש׳ וקלי ית בית מקדש׳ בנורא ועד נבוכד נצ׳ רשיע׳ יתיב באנטוכיא רבלת׳ ושלח על ירושלם נבוזראדן רב קטולי׳ ותרעו ית שורי קרתא ירושלם וכד אתא ירמיהו נבייא ^וחזא ית קרתא דירושלם דאיתחרב וחילוואתא דכסדאי מקיפין לה הוה ירמיה#2#^ צווח צווחא בקלא רבא ובכא בכיא רבא ומריר׳ מתיב ואמר פיתיתני ייי ואפת שיבשתני יי ואשתבישית תקיפת׳ יתי ויכילתא וכד שמ׳ נבוכד נצר ^רשיעא#2#^ מלכא דבב׳ דאתכבישת קרתא כניש כל חילוותא דכסדאי ואתא על בית מוקדשא מניד רישיה ומייתי בידיה מן קדם דהוה ידע מה הוא בסוף משרייתיה דסנחריב כד אישתלח מלאכא עליהון מן מרומא וקטל בהון תמני סרי רברבין וחמשא אלפין פרשי׳ ולא אישתייר במשרית׳ דסנחריב אלא הוא בלחודוהי ונפקת תוב בת קלא ואמרה ליה נבוכד נצר מלכא דבב׳ קום אזיל ותיב ברבלה בארע חמת קלקל בחצים שאל בתרפים שדא גירא למערב׳ והדר נפל לגו ירושל׳ ושדא לרומי <<חייבתא>> דתתעק׳ בעגלא מן עלמא והדר נפל לגו ירושל׳ ^ושדא גירא למדינחא והדר ונפל לגו ירושלם#1#^ וקם ושדר רברבנוהי על ירושלם ומה שמהתהון שנרגל שראצר שמגר נכוש רב סכים רב מג וקם ואזל בתר רברבנוהי ועל לבית מוקדשא מתיב וכן אמר אנת הוא אלהא רבא דארגשתון ואייתיתון ועל קרתך ועל היכלך וכד חזא פתחא דבית מוקדשא דעמא מסאבא קיימין לקבלי׳ סתם נפשיה ולא צבא למפתחא ואתון חילוותא דכסדאי ואייתיון עמהון תלת מאה ושיתין גמלין דטעינין נרגין דפרזל׳ ובלעת אינון פורטתא ברייתא דבית מוקדש׳ ועד כען לא יהבין נפשהון למפתחא עד דאתא פרנטוס ונכס חזירא וזרק דמיה על בית מוקדשא וסאיב יתיה ומן בתר דאסתא׳ פתח נפשיה ועל נבוכד נצר רשיעא לבית מקדשא ואזל על עזרתא דזכריה בר עדו יהוידע כהנא רבא ^את קטיל תמן#2#^ וחמא נבוכד נצ׳ רשיע׳ לדמיה דמתרתע בארע׳ ושאיל לסבי ישר׳ ואמ׳ להון דמא הדין דמאן גברא הוא מתיבין ואמרין ליה ^לא מן גברא הוא ולא מן בעירא דהוינן מקרבין למדבחא אייתי דם זבחין ולא אידמי מתיב ואמר להון אין לא תימרון לי סריקנא בשריהון דאלין גבריא במסרקי דפרזלא מתיבין ואמרין ליה#2#^ נבייא חד ביננא הוה והוה מוכח לן ולא קבילנא מיניה וקמנא וקטלנא יתיה בבית מקדש׳ וכד שמע נבוכד נצר ית פתגמא הדין אמ׳ להן זילו אייתיו לי ד׳ אלפין כהנין בחירי׳ ונכס <<יתהון>> עלוהי דההוא דמ׳ ועל כן איתבלע בארע׳ עד דנזף נבוכד נצר ביה ואמ׳ כל אומתך תחריב עלך ובתר כן איתבלע וכד חזא כהנא רבא דאיתקטלו כהניא לבש ית מעיליה ואיתקן באיפודיה ונסב ית מפתחי בית מקדשא בידיה וסליק וקם על איגרא דהיכלא עני וכן אמ׳ יהיב ביתא ומשלם למרוי ונטריא לא נהוי ביה ^ומן יד נפקת כמן פיסת ידא ונסיבת ית מפתחיא וכהנא רבא#1#^ ורמא נפשיה לגו נורא ויקיד וכד חזו שאר כהניא דכהנא רבא דליק בנורא אף אינון נסיבו ית נבליהון וכינריהון וכל מאני זמריהון ונפלו לגו נורא ויקידו וכד בעא נבוכד נצר למיעל לבית קדשי הקדשים איסתימו תרעי היכלא ולא פתחו נפשהון עד דנפק בת קלא משמי מרומא ואמרת ליה פתחי לבנון דלתיך ובתר כן פתח נפשיה ועלל נבוכד נצר רשיעא מסאבא לבית קדשי הקדשים והוא שבחיה למלך כל עלמ׳ יי צבאות וחזא מאני קדישיא דאשתמשון בהון כהניא ומלכיא דבית דוד דאיתבלעו מן קדמוי רגז רגזא רבא ונפק מתמן מבהל וקטל קטלא ושבא שביא רבא ית עמא דישר׳ כד אסירין בשלשלוון דיפרזל ואוביל יתהו׳ ערטילאין כד אינון טעינין טעינן על צואריהון דחלא וירמיה נביא אזל עמהון עד מטא קברי אבהתא וצווח ובכא וכן אמ׳ אבהתנא מרחמני אברהם יצח׳ ויעקב קומו מקבריכון וחזו ית עמא <<דבית>> ישרא׳ דאזלין בשביא ומהלכין בגלותא ^בלא מסאנא#1#^ מתיבא רוחא דקודש׳ וכן אמ׳ ליה כבר אמרי׳ לך ירמיה כי אספתי את שלומי וקם מקברי אבהתא ואזל ונפל על קברי אמהתא עני וכן אמ׳ אמהתנא מרחמניתנא שרה רבקה רחל ולאה קומו מגו קבריכון וחזון ית בניכו׳ ובנתכון דאזלין בשבי׳ ומהלכין בגלותא לא <<צביית>> מסאבא מתיבא רוח דקודש׳ וכן אמרת כבר אמרית קול ברמה נשמ׳ קם מקברי אמהתא ואזל ונפל על קברי נביא׳ עני וכן אמר נבייא מרחמני משה ואהרן ושמואל קומו מגו קבריכון וחזו ית עמא דישראל דדברתון יתהון בקושטא דאזלי׳ בשבי׳ ומהלכין בגלותא דלא מסא{ב}<נ>א מתיב׳ רוחא דקודש׳ וכן אמרת כבר אמרית לך ירמיה אם יעמד מש׳ אהר׳ ושמו׳ לפני קם מקברי נבייא ואזל ונפל על קברי מסחריא עני וכן אמ׳ אוכילו יתי לחים אבילי׳ ואשקיאו יתי כוס דתנחומין דאנא מתאבל על עמא דבית ישר׳ דאזלין בשביא ומהלכי׳ בגלותא מתיבא רוח׳ דקדש׳ וכן אמרת אל תבא אל בית המרזח והוה ירמיה ספיד ובכי ומייליל על בית ישר׳ דאזלין בשביא ומהלכין בגלות׳ ערטילאין וטעינין חלא על צואריה׳ אינון ומלכיהון ורברבני׳ ושלטניהון עד דמטו לאתרא דשמיה בית כורו״בית שח#1#״ ואפיקו לבושיה׳ ואלבישו יתהון עני ירמיה ואמ׳ לנבוכד נצר רשיעא ולכל חילוותהו׳ דכסדאי דאתון עמיה דילמא תיזלון בתר טעוותהון ותשבחון יתהון ותימרון עמא קטילא אנחנא קטלין ועמא שביא אנחנא שביין והוו מדברין ואזלין עד דמטו \דוי הוא״לההיא#2#״ מדינתא והוה ירמ׳ נביא בכי ומתנח ונתרן בין עינוי תר{וג}<ת>ין דמעין והוו תמן תרתין מבועין דמיין עד יומא הדין כד אתון ומטון לנהרוות׳ דבבל עני נבוכד נצר וכן אמר להון לישר׳ אילין זימריא דהויתון מזמרי׳ קדם מריכון רבא דירוש׳ ייתיון ויזמרון קדמיי וכד שמעו ליואי נטלי׳ ית כינריהון בערבתא דקיימין על נהרוותא דבבל דהכין כתי׳ על נהרות בבל על ערבים עניין ליואי ואמרי׳ לנבוכ׳ נצ׳ אין הוינן עבדין רעות אבונן דבשמיא והוינן משבחין קדמוי בירוש׳ בידא דידך לא אתמסר יתן השתא היך נשבח קדמך שבחא דמרינן וכן כתבא מפרש ואמר איך נשיר את שיר יי כד שמע נבוכ׳ נצ׳ ית פתגמ׳ הדין עני וכן א׳ קטילו יתהון על דעברו על גזירת מלכא עני פלטיא׳ בר יהוידע ^חד כהנא מן כהני#1#^ ואמ׳ ליה ענא דמסרה מרה ביד רעיא ואתא דיבא ונסיב מן רעיא ענא מן מאן מתבעא עני ואמ׳ ליה מן רעיא הוא מתבעא עני ואמ׳ ליה מן פומך ישבעון אודנך ופקיד מלכא ואייתי לצדקיה מלכ׳ ואעברו מיניה ית שלשלוון דפרזל ונחש ושני ית לבושיה ייסוריה

30:10 בשתא דתלת למלכותא דאחשורו׳ עבד משקיא ומטול מאן דעבד משקיא אית דאמרן דמרדין עלוי אפרכוי ואזל וכבשינון אתא ועבד משקיא ואית דאמרי׳ חמא דאידא הות ליה ושדור אגרתא לכולהו׳ מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדוותא שלח וזמין לכל רברבני מדינת׳ דייתון ויחדון עמיה ואייתו קדמוי מאה ועשרין ושבעה \מדינ׳״מלכין דמן מאה ועשרין ושבע מדינן#1#״ וכולהון קטרי תאגי דמלכותא ברישיהון והווו סמיכין על גנזי מלכא ואכלין ושתין וחדיין קדם מלכא והוו פרתנדאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישר׳ הוו תמן ומטול דחזון תמן מני דבית מקדשא הוו בכיין ומספדן תמן
40:10 לא כתי׳ דאחזי ית עותריה אלא כתי׳ בהראותו את עש׳ כבו׳ מל׳ ואחזי ית עותר׳ וההוא עותריה דאחזי דבית מקדשא הוה ולבישרא ודמא אית עותרא כוליה עותרא דקדשא בריך הוא דכן כתי׳ לי הכסף לי הזהב דידי כספא דידי זהב׳ אמר יי צבא׳ מרי חילות׳ שיתא בי גנזי הוה להון בכל יומא מאה ותמנין ומהיך מחשבי׳ דשיתא בי גנזי הוה מחזי להון כל יומא דכת׳ עשר כבוד מלכו׳ יקר תפארת גדולתו הא שיתא וכד חמון תמן דבית ישר׳ מאני דבית מוקדשא לא הוון צביין למגני קדמוי ואמרו ליה למלכא לא צביין יהודאי למגני מטול דחזיין מאני בית מקדש׳ ואמ׳ רחמנא עבידו להון סמכא אחריתי לגרמיה׳
50:10 <<ובמישלם>> יומיא האלין אמר מלכא השתא אעביד משקי׳ לבני אתריי ואעילינון לדרת גינא דנציבא אילני דפירי ודבסמני מה עבד כף אילנא לאילנא ועבד כייפין ותבר אילנא דבסמני ואותיבינון ואשוו קדמיהון אבנין טבת׳ ומרגליתא ואילנין מטללין
60:10 <<ואותיב יתהון על דרגשין מתקנן באטונין דמילתין חיורין הי כתלגא וירקין הי ככרפסין ותיכלא אחידן באשלון דבוץ וארגונא עילוי גלגילי כספא מחתין עילוי מרמיריא ערסין די כרעיהון דהב והינון דכסף על רצפתא דעבידא במרגלייתא ואבני שישא ודורא ומשקען סנינא סחרנותהון#1#>>
70:10 ושתיין במאני דהבא ובמאני דכספא דהוה שתי בכסא לא הוה שני ושתי ביה תוב אלא מעיילין ליה לההוא כסא ומפקין אחרינא חדתא והוו תמן מקוקם וכסי לא הוון דמיי׳ להדדי מטול כן כתיב וכלים מכלים שונים מאני מן מאני משניין אלא כד הוון מפקין להני מאני דבית מקדש׳ ומזיגו בהון אינון אומי עלמא הוה משתני זיויהון ומטול <<כן>> כת׳ וכלי׳ מכלים שו׳ וחמרא דמלכא הוה רב מן מן דשתוהי ומטול מאן דשתוהי מטול מה דהוה משאיל לגברא בר כמה שנין את והוא אמר בר ארבעין שנין ^הוה משקי ליה חמרא בר ארבעין וחד שנין#1#^ ודכוותיה לכל גברא ומטול כן כת׳ ויין מלכו׳ רב כיד המלך ושתיין כנימוסא ולית
80:10 דמתנזיק ולמה לא הוו מתנזיק מטול מאינשי פרסאי כדין הוון אתיון להון כסא רבא דהוה ל{מ}<כ>ד ארבעה וחמשה הימינון והוה מתקרי שמיה פתקא והוו משקיין ביה לכל גברא חד ולא הוו שבקין ליה עד דשתיו ביה חד ומזוגא בהון מזיג להו לפרסאי עותרא רבא הוה עתיר ואין הוה עתיר הוה מזיג לגברא ועל דלא הוה משכח גברא דשתי רמיין ליה למזוגא עבידו {ו}מיניי ולך \ז{לפ}<פל>ן זוזין ״כיפלן זוזי#1#״ מטול דלא הוה משכח דשתי אלא אחשורוש לא יעילון הני כסי לשתוי אלא הך דצבי כל גברא וגבר׳ ישתי מטול כן כתיב והשתיה כדת
90:10 ולחוד ושתי מלכתא עבדת משקיא לנשי והות מזגא להון גברא חמרא אוכמא ואותיבת יתהון בגו פלטין מטול <ד>תחזי להון עותרא דמלכא ולמה אותיבת יתהון מטול דתחזי להון עותרא דמלכא והוו משאלין לה היך דמיך מלכא והות מחזיא להון למה נשי בעין דידען כל מילי והות אמרה להו׳ מגניא דמלכא לכא אכיל לכא שתי ולכא דמיך מטול כן כתיב בית המלכות
01:10 ביומא שביעאה כד שפיר ליביה דמלכ׳ ודמאה ועשרין ושבע מלכין דהוו קטרין כלילא דמלכותא הוה תיגרא ומצו ביניהון בטעים חמריהון הוו מתעסקין בזנותא מלכי מערבא הוו אמרין נשי דילן שפירן וכולהון הוו אמרין דילן שפירן ואף מלכא אחשורו׳ בטעם חמריהון מתיב ואמר להון לית נשי בעלמא דשפירן אלא בבליתא ואם לית אתו׳ מהימנין לי בבליתא חדא מותבא בגו טרכונא דמלכותא דילי אשלח ואיקרי יתה לקדמי ולקדמיכו׳ ותחזון יתה דהיא שפירא מן כל <<נשי>> בה שעתא שלח לותה מלכא אחשור׳ שבע׳ סריסיא
11:10 מתיב ואמר להון זילו ואמרו למלכתא ושתי קומי מן כורסי מלכותך ושלוחי ערטילאי ורמי תגא ברישיך וכסא דדהבא ביד ימיניך וכוזא דדהבא ביד שמאליך ועילי לקדמי ולקדם מאה ועשרין ושבע מלכי קטירי תגא דיחזון יתך דאנת שפירא מכל נשיא
21:10 מתיבא ושתי מלכתא ואמר׳ להון לשבעא סריסי׳ גואי אזילו ואימרו ליה למריכון שטיא דאף אתון שטיתון כוותיה אנא היא מלכתא בת מלכיא דמלכי בבל מן שירות׳ אבא לקביל אלפא חמרא שתי ולא אטעי יתיה חמרא מילין למימר דלא כשרין כוותך בה שעתא אזול ואמרין ליה למלכא מה דשלחת ליה ושתי מלכתא וכד שמע מלכא ית פתגמיא האילין רגיז רגזא רבא דליק ביה ותוב שלח עלה ביד שבעתי סריסי׳ דמלכותא דיתבן קדמו׳ במלכותא כען אזילו ואימרו למלכת׳ ושתי אין לא תשמעי׳ מיליי ותעולין לקדמי ולקדם מלכיא האלין קטילנא יתיך ומוביד אנא ית שופריך מיניך וכד אזלו רבני מלכא ואמרו לה ולא ספנת יתהון אלא מתיבא ואמרת לון אזילו ואמרו ליה למלכא טפשא דמקלקלן עצתיה ולא תקינן גזירתיה הלא אנא מלכתא ושתי בת אויל מדורך ברתיה בריה דנבוכד נצר מלכא דבב׳ ומה דבריתי עד כאן לא חזא אנש גופי אלא את מלכא בלחודך אין אנא עיילא לקדמ׳ ולקדמיהון דמאה ועשרין ושבע מלכין קיטרי תגא קטלין יתך ונסבון יתי לאינ<<ת>>תא מתיבא רבתא דפרסיית׳ ואמרה לה לושתי מלכתא אין קטיל יתך מלכא ומוביד ית שופריך מיניך ולא תפרסים ית שמא דיליך וית שמא דאבהת<<י>>ך ולא תחזין גופיך לכל בר נש אלא למלכא בלחודוי בה שעתא כד אמרו רברבני מלכא למלכא דסרבת ושתי מלכתא למיעל היכמה דאמר מלכא ביד סריסיא ורגיז מלכא לחדא וחימתיה תקיפת עלוי
31:10 ואמר מלכ׳ לחכימיא ידעי זמניא כן פתגמוי דמלכ׳ קדם כל ידעי גזירין ודינין
41:10 ודקריבין ליה בעיצת׳ דרחיקין ודקריבין כרשנא מן אפרקוי שתר מן הנדקי אדמתא מן אדום תרשיש מן מצרים מרס מן מרס ממוכן מן ירושלם שבעת רברבני דפרסאי ומדאי אינו׳ דחזון אפוי דמלכא הינון דיתבין במלכותא
51:10 ואמר להון מלכא סבון עצתא מה נעבי׳ לושתי מלכתא על דלא עבדת פוקדניה דמלכא אחש׳ דשלח ביד סריסיא
61:10 ואמר ממוכן דהוא דניאל ולמה מתקרי שמיה ממוכן מטול דגליין שבטא דבית יהודה לבבל גליין עמהון חנני׳ מישאל ועזריה והוה דניאל בגלותא ואתעבי׳ על ידוי ניסין וגבורן ותוב על ידי דדניאל איתגזר מן מרומא דתתקטיל ושתי מלכת׳ בכן איתקרי שמיה ממוכן מתקן ואמר ממוכן קדם מלכא ושולטניא דהכין היא גזירת מלכא בזימנא דהוו יתיבין עיצה הוו שליטי זעירי ע{ר}<י>יצי קדמוי ואין שפירן עצתא עבדו יתה ואין לא שפירת עיצתא דרברבין וממוכן הוה זעירא דכולהון והוא יתיב קדמיא קדם מלכ׳ והוה ממוכן שקיל אינתתא פרסייתא דעתירא מיניה ולא הות צביא דתמלל עמיה אלא בלישנא ואמ׳ ממוכן לגרמיה כדו אשתכחת עיליתא למיכבש על נשיא דניהוון מוקרן גבריהון בכן אמ׳ ממוכן קדם אומיא ושלטוניא לא על מלכא בלחודוי אסיטת מלכתא ושתי אלא על כל עממיא ושליטיא דאית בכל מדינתא דמלכ׳ אחש׳
71:10 ארום יפוק פתגמא דמלכתא על כל נשיא כולהון למהוי שייטן בעליהון בעיניהון ותיהוי כל אינתא אמר׳ לבעלה דילמא את מן מלכא אחשורוש דאמ׳ ושתי מלכתא תיתי קדמוי ולא צבת למיתי
81:10 ויומא הדין אמרין שלטונתא דפרס ומדי דשמען ית מיליא דמלכתא שלטוניא כמסת דתיהוי כיסתא למרגז עלוי ובזמן דגזר ממוכן גזירא הוא דחיל מן נפשיה ואמ׳ לא יעביד מלכ׳ גזירתא וכד תיעול ושתי דתשמע גזירת׳ הוא דגזרית עלה ותדון ית דינין בישין ותקטל יתי אלא אחזי דמילי מלכ׳ אחש׳ לא תיעול ושתי קדמוי ואומי יתה במומתא דפרש׳ דאינון דחלין מנהון
91:10 לכן אמ׳ ממוכן אין על מלכא שפיר יפוק פתגמא דין ויכתוב ויימי בגזירת<׳> דפרסאי ומדאי ולא יבטיל די לא תיעול ושתי קדמוי דמלכ׳ אחש׳ ומלכותה יתן מלכא לרעותה דטבת מיניה
02:10 וישתמע פתגמ׳ דמלכא די יעביד בכל מלכותיה ארי סגיאה היא וכל נשיא יהבון יקרא לבעליהון למן עתיריא ועד מסכיניא למן רברבניא ועד זעיריא
12:10 ושפר פתגמ׳ קדם מלכא ושלטוני׳ ועבד מלכא כמילוי דממוכן
22:10 ושדר מלכא איגרתא על כולהון מדינתא דמלכא על מדינתא <<ומדינתא>> היך כתבא ועל עמא ועמא היך לישניה למיהוי כל גבר מתייקר בביתיה ומטול דהות אינתתיה דממוכ׳ ממללא עימיה איכתב באיגרתא חדא דהוי כל גבר יקיר בביתיה ומתמליל עמיה היך לישניה