)3( 80:21 כד איסתכל שלמה מלכא דישראל בהבלו דעלמא הדין ובהבלין דעבדין בני נשא אמר קהלת במימריה כולא הבלו׃

)3( 90:21 ויתיר מן כל בני נשא הוה שלמה דמיתקרי קהלת מלכא חכים ותו הוה מאלף מנדעא ית עמא בית ישראל ואצית לקל חכימיא ובלש בספרי חוכמתא וברוח נבואה מן קדמי ייי תקין ספרי חוכמתא ומתלין דסוכלתנו סגיעין לחדא׃
)3( 01:21 בעא שלמה דמתקרי קהלת בחוכמתיה למידן דיני על הרהורא ליבא דאינשא ובלא סהדין בכין איתאמר ברוח נבואה מן קדם ייי הא כבר איתכתב בספר אוריתא על ידוי דמשה רבהון דישראל תקנין פתגמין ומהימנין דעל מימר סהדיא יקום פתגם׃
)3( 11:21 פתגמי חכימין מתילן לזקתין וכקילשונין״קילטונין#2#״ \דאנצ<ב>ין ״ולהציב הדרבן#2#״ ולאנצא זקת לאלפא מנדעא לסריקי מנדעא הי כמא דמאלף זקת לתורתא ורבני סנהדרין מרי הילכתין ומדרשין דאיתיהיבו על ידוי דמשה נביא דרעא בלחודוי ית עמא בית ישראל במדברא במנא ובריגוגין׃
)3( 21:21 ויתיר מנהון ברי איזדהר למעבד ספרי חוכמתא סגיא עד דלית סוף ולמעסק בפתגמי אוריתא סגי ולאיסתכלא בליאות בישרא׃
)3( 31:21 סוף פתגם דאיתעביד בעלמא בצינעא כולא עתיד לאיתפרסמא ולאישתמעא לכל בני נשא בגין ית מימרא דייי הוי דחיל וית פיקודייא דייי הוי נטיר די לא למיחב בסיתרא ואין תחוב הוי זהיר למיתוב ארום כדנן חמי למהוי אורח {כל} כל אנש׃
)3( 41:21 ארום ית כל עובדא דייי יעיל ליום דינא רבא ועתיד לפרסמא על פתגם דאיתכסי מן בני נשא אין טב אין ביש׃