11:2 ואתיב בעז ואמר לה איתחואה איתחוי לי על מימר חכימי[א] דכד גזר ייי עליהון״על נוקביהון#2#״ לא גזר אילהן על גובריא ואיתאמר עלי בנבוא[ה] דעתידין למיפק מניך מלכין ונביאין בגין טיבותא דעבדת עם חמותך \״דפרנסת יתה#1٠2#״ בתר דמית בעליך דשבקת דחלתך ועמך \״ובת אביך ואמך#1٠2#״ וארע ילדותך ואזלת לאיתגיירא ולמיתב בין עם דלא אישתמודע לך מאיתמלי ומדקמוהי׃

21:2 יגמול ייי ליך גמול טב בעלמ[א] הדין על עובדייך טב ויהי אגריך שלימא לעלמא דאתי מן קדם ייי אלה[א] דישר[אל] דאתת לאתגיירא ולאיתחסאה תחות טלל שכינת יקריה ובי היא זכותא תשתזבין מן דין גיהינם למהוי \״חולקיך#1٠2#״ עם שׂרה רבקה רחל ולאה׃
31:2 ואמרת אשכחית רחמין קדמ[ך] ריבוני ארום ניחמתני \״לאכשרותני#1٠2#״ למידכי בקהלא דייי וארום מללתא תנחומין על ליב אמתך דאבטחתני למיחסן לעלמא דאתי הי כצדקותא ואנא לית לי זכו למיהוי חולקי לעלמא דאתי אפילו עם חדא מן אמהתך׃
41:2 ואמר לה בעז לעידן סעודתא קרובי הלכא״הכא#1#״ ותיכול מן לחמא וטמישי סעדיך בתבשילא דאתבשל בחלא ויתיבת בסטר חצודיא ואושיט לה קמח קלי ואכלת ושׂבעת ושיירת׃
51:2 וקמת למצבר שובלין ופקד בועז ית עולימוי למימ[ר] אף ביני אולמיא תהי צבירא ולא תכספונה׃
61:2 ואף מיתר תתרון לה מן עתריא ותשבקו[ן] למהוי צברא ולא תנזפון בה׃
71:2 וצברת שובלין בחקלא עד רמשא ודשת ית שובלין וצברת והות שיעוריהון כתלת סאין שׂערין׃
81:2 וסוברת ועלת לקרתא וחמת״וחזת#2#״ חמותה ית מה דכנשת ואפקת מן תרמילא ויהבת לה ית מזונא דשיירת לה משבעה׃
91:2 ואמרת לה חמותה לאן צברת יומא דין ולאן אישתדלת למיעבד עמיה יהא גברא דאשתמודע לך מברך וחויאת לחמות[ה] ית דאשתדלא למעב[ד] עמיה ואמרת שום גברא רבא דאשתדלית עמיה יומא דין מתקרי בעז׃
02:2 ואמרת נעמי לכלתה בריך״מברך#2#״ הוא מפום קודש[א] דייי דלא שבק טיבותי[ה] עם חייא ועם מתיא ואמרת לה נעמי קריב לנא גברא מפרקנא הוא׃
12:2 ואמרת רות מואביתא אף ארום אמר לי עם ריביא דילי תיתוספין עד זמן דכי ישיצון ית כל חצדיא דילי׃
22:2 ואמרת נעמי לות רות כלתה שפיר ברתי ארום תפקין עם עולימתוי ולא יערעון יתיך בחקל אוחרן׃
32:2 ואידבקת בעולימתוי דבעז \״למלקט#1#״ עד דשיצי חצד שׂערין וחצד חנטין ויתיבת עם חמתה׃