10:1 שירין ותשבחן דאמר שלמה נביא מלכא דישראל ברוח קודשא קדם ריבון כל עלמא ה׳ עשרתי שירתא אתאמרו בעלמא והדא שירתא משבחא מן כולהון׃ שירתא קדמיתא אמר אדם בזמן דאשתביק ליה חובתיה ואתא יומא דשבתא ואגין עלוהי פתח פומיה ואמר מזמור שיר ליומא דשבתא׃ שירתא תניתא אמר משה עם בני ישראל בזמן דבזע להון מרי שמיא ית ימא דסוף פתחו כולהון פומהון כחדא ואמרו שירתא דהכין כתיב אז ישיר משה ובני ישראל׃ שירתא תליתיתא אמרו בני ישראל בזמן דאתיהיבת להון בירא דמיא דהכין כתיב בכין שבח משה ובני ישראל ית תושבחתא׃ שירתא רביעיתא אמר משה כד אתא זמניה למפטר מן עלמא ואוכח בה ית עמא בית ישראל דהכין כתיב אציתו שמיא ואמליל׃ שירתא חמישיתא אמר יהושע בר נון כד אגיח קרבא בגבעון וקמו ליה שמשא וסיהרא תלתין ושית שען ופסקו מלמימר שירתא פתח פומיה ואמר שירתא דהכין כתיב כדין שבח יהושע קדם ה׳׃ שירתא שתיתיתא אמר ברק ודבורה ביומא דמסר ה׳ ית סיסרא וית משריתיה ביד בני ישראל דהכין כתיב ושבחת דבורה וברק בר אבינועם׃ שירתא שביעיתא אמרת חנה בזמן דאתיהיב לה בר מן קדם ה׳ דהכין כתיב וצליאת חנה ברוח נבואה׃ שירתא תמיניתא אמר דוד מלכא דישראל על כל ניסא דעבד ליה ה׳ פתח פומיה ואמר שירה דהכין כתיב ושבח דויד בנבואה קדם ה׳׃ שירתא תשיעיתא אמר שלמה מלכא דישראל ברוח קודשא קדם ריבון כל עלמא ה׳׃ שירתא עשיריתא עתידין למימר בני ישראל בעדן דיפקון מן גלותהון דהכין כתיב ומפרש על ידי ישעיה שירה הדין יהי לכון לחדוא כלילא יתקדש חגא דפסחא וחדות לבא בעמא דאזלין לאתחזאה קדם ה׳ תלת זמנין בשתא במיני זמר וקל טבלא למיעל לטורא דה׳ למפלח קדם תקיפא דישראל׃

20:1 אמר שלמה נביא בריך שמיה דה׳ דיהב לן אוריתא על ידוי דמשה ספרא רבא כתיבא על תרין לוחי אבנא ושתה סידרי משנה ותלמודא בגרסא והוה מתמלל עמן אפין באפין כגבר דנשיק לחבריה מן סגיאות חיבתא דחביב לן יתיר מן שבעין אומיא׃
30:1 לקל ניסך וגבורתך דעבדת לעמך בית ישראל זעו כל עממיא דשמעו ית שימע גבורתך ואתותך טביא ושמך קדישא אשתמע בכל עלמא דהוא בחיר ממשח רבותא דהוא מתרבא על רישי מלכין וכהנין ובגין כין רחימו צדיקיא למהך בתר אורח טובך בדיל דיחסנון עלמא הדין ועלמא דאתי׃
40:1 כד נפקו עמא בית ישראל ממצרים הות מידברא שכינת מרי עלמא קדמיהון בעמודא דעננא ביממא ובעמודא דאישתא בליליא אמרו צדיקי ההוא דרא קדם רבון כל עלמא נגידנא בתרך ונהי רהטין בתר אורח טובך וקריב יתן לשפולי דטורא דסיני והב לן ית אוריתיך מן בית גנזך דרקיעא ונחדי ונבדח בעשרין ותרתין אתין דמתכתבא בהון ונהי דכירין יתהון ונרחים ית אלהותך ונהי מתרחקין מבתר טעות עממיא וכל צדיקיא דעבדין דתקין קדמך יהון דחלין מנך ורחמין ית פקודך׃
50:1 כד עבדו עמא בית ישראל ית עגלא אתקדרו אפיהון כבניי כוש דשרין במשכני קדר וכד תבו בתיובתא ואשתביק להון סגא זיו יקרא דאפיהון כמלאכיא ועל דעבדו יריעתא למשכנא ושרת ביניהון שכינתא דה׳ ומשה רבהון סליק לרקיעא ויהב שלמא ביניהון ובין מלכא׃
60:1 אמרת כנישתא דישראל כל קביל עממיא לא תבזון יתי על דאנא קדירתא מנכון על דעבדית כעובדיכון וסגידית לשמשא ולסיהרא דנביאי שקרא אנון גרמו לאסתקפא תקוף רוגזא דה׳ עלי ואלפינון למפלח לטעותהון ולהלכא בנמוסיהון ולמרי עלמא דהוא אלהי לא פלחית ולא אזלית בנמוסוהי ולא נטרית ית פקודיה וית אוריתיה׃
70:1 כד מטא זמניה דמשה למפטר מן עלמא אמר קדם ה׳ גלי קדמך עמא הדין עתידין למחב ולהלכא בגלותא כען חוי קדמי איכדין יתפרנסון ואיכדין ישרון ביני עממיא דקשין גזירתהון כחימתא וכשרבי שמשא דטיהרי בתקופת תמוז ולמא דין יהון מטלטלין ביני עדרי בני דעשו וישמעאל דמשתתפין לך טעותהון לחבריא׃
80:1 אמר קודשא בריך הוא למשה נביא איבעיא לך למחזי בגלותא כנשתא דישראל מתילא לרביא שפירתא תשפי יהי רחים לה כד תהא מהלכא באורחן דצדיקיא ותהי מסדרא צלותהא על פום ברזילהא ומדברי דרהא ותהי מאלפא לבנהא דמתילין לגדיי דעזין למהך לבי כנישתא ולבי מדרשא ובי היא זכוותא יהון מתפרנסין בגלותא עד זמן דאשלח להון מלכא משיחא ויהי מדבר יתהון בניח על משכניהון הוא בית מקדשא דבנן להון דויד ושלמה רעואתא דישראל׃
90:1 כד נפקו בית ישראל ממצרים רדפו פרעה ומשריתיה בתריהון בסוסון ובפרשין והות אורחא סגירא להון מן ארבע סטריהון מן ימינא ושמלא הוא מדברא דמליאן חיוון קלן ומבתריהון הוה פרעה רשיעא ומשריתיה ומן קדמיהון הוה ימא דסוף מא עבד קודשא בריך הוא אתגלי בכוח גבורתיה על ימא ונגיב ית ימא וית טינא לא נגיב אמרו רשיעיא וערב{א}<רב>ין נכראין דביניהון ית ימא יכול לנגבא וית טינא לא יכול לנגבא בי היא שעתא תקוף רוגזא דה׳ עליהון ובעא לשנקותהון במוהי דימא הא כמא דאישתנקו פרעה וסוסותיה רתכוהי ופרשוהי אילולי משה נביא דפרס ידוהי בצלו קדם ה׳ ואתיב רוגזא דה׳ מנהון ופתח הוא וצדיקי דרא ית פומהון ואמרו שירתא ועברו בגו ימא ביבשתא בכין זכותא דאברהם יצחק ויעקב רחימיא דה׳׃