The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:32 4 ואמר בלעם לבלק בנה לי הכה שבעה תורין מדבחין ותקן״ואתקן#2#״ לי הכה שבעה תורין ושבעה דכרין׃
20:32 4 ועבד בלק היך מה דמלל״דאמ׳#2#״ בלעם וקרב בלק ובלעם תור ודכר על כל מדבח׃
30:32 4 ואמר בלעם לבלק אתעתד״ית׳#2#״ על עלתך ואזל מה דלמא יזדמן מימריה דייי לקדמותי ופתגמא די יחווי ייי אתני לך ואזל בלעם בלב יחידי שפי למילוט ית ישראל׃
40:32 4 ואזדמן מימרה דייי על בלעם ואמר ליה ית שבעתי״<שב>עא#2#״ מדבחיה סדרת וקרבת תור ודכר על כל מדבח׃
50:32 4 ושווי מימרה דייי פתגם בפומיה דבלעם ואמר חזור לוות בלק \וכדן תמלל״וכהדן סדרא תמלל#2#״׃
60:32 4 וחזר לוותיה והא אתעתד״^ית׳#2#^״הוא מעת׳#2#״ על עלתה הוא וכל רברבני מואביי״<מוא>באי#2#״׃
70:32 4 ונטל במתל נבותה״נביאתיה#2#״ מן ארם דבר יתי בלק מלכיהון דמואביי מטורי מדינ{ת}<ח>ה אתא לוט לי ^דדבית#2#^ יעקב \ואתא זעיר לי״ואזער#2#״ דבית ישראל׃
80:32 4 מה אנה לייט ^יתהון#2#^ וממריה דייי מסגי יתהון מה אנה מזער יתהון וממריה דייי מסגי יתהון׃
90:32 4 ארום חמי אנה עמא האליין מדברין ואתיין בזכות אבהתה צדיקיה דמתילין בטווריה אברהם יצחק ויעק׳ ובזכות אמהתה צדיקתה דמתילן בגלמתה שרה רבקה רחל ולאה הא עמא האליין שריין לבלחודיהון ובנימוס אומיה לא מתערבין׃
01:32 4 מן יכיל למימני עולימיהון דבית יעקב דאיתאמר״^דית׳#2#^״ עליהון די הוון מברכין״מתברכין#2#״ \כעפרא דארעא ״<כ>עפר א׳#2#״ או מן יכיל מסכום״למסכום#2#״ חדה מן ארבעתי טכסי״טקסי#2#״ משריתה \דבני ישראל״דיש׳#2#״ דאתאמר״^דית׳#2#^״ עליהון \יהוון מסגין״^סגין#2#^״ ״דיהוון סגייאן#2#״ ככוכבי שמיא אמר בלעם במתל נבותה״נבואתיה#2#״ אן קטלין יתיה ישראל בחרבה מבשר הוא בלעם דלית ליה חולק לעלמא דאתי \ברם אן״דאן#2#״ מיית ^הוא#2#^ בלעם מותין״מות#2#״ קשיטין לוויי תיהוי סופיה \אלווי תיהוי אחריתה ״וליוואי תיהווי אח׳#2#״ כזעירה דבהון׃
11:32 4 ואמר בלק לבלעם מה עבדת לי למלוט בעלי דבבי דברת יתך והא מברכה ברכת יתהון׃
21:32 4 וענה ואמר הלא מה די ישווי מימריה בפמי יתיה אטר״<א>טור#2#״ למללה׃
31:32 4 ואמר ליה בלק אתא כען עמי לאתר אוחרן״חורן#2#״ די תחמי יתהון מן תמן להוד״לחוד#2#״ מן קצת עמה תחמי וכולהון לא תחמי ותלוט״ולוט#2#״ יתהון לי מן תמן׃
41:32 4 ודבר יתיה לחקל סכייה״צפייה#2#״ ריש רמתה ובנה שבעה מדבחין וקרב תור ודכר על כל מדבח׃
51:32 4 ואמר לבלק אתעתד״ית׳#2#״ הכה על עלתך ואנה אזדמן הכה׃
61:32 4 \ואזדמן מימריה דייי ״ויזדמן ייי#2#״ על בלעם ושוי פתגם בפמיה ואמר ח{ו}<ז>ר לוות בלק וכדן תמלל׃
71:32 4 ואתא לוותיה והא הוא מתעתד״מע׳#2#״ על עלתה ורברבני מואביי״<מו>אב#2#״ עימיה ואמר ליה בלק מן אתמלל״ית׳#2#״ מן קדם ייי׃
81:32 4 ונטל במתל נבותה״נבואתיה#2#״ ואמר קום בלק ושמע אצת כען למלי ברה דצפור׃
91:32 4 לא כמימר בני אנשא מימריה דייי ולא כעובדהון״כעב׳#2#״ דבני אנשא״דבר נש#2#״ עובדוי״עב׳#2#״ דייי בני אנשא אמרין ולא עבדין גזרין ולא מקיימין וחזרין וכפרין במיליהון ברם אלהה אמר ועבד גזר ומקיים ופתגמי נבואתה קיימין לעלם׃
02:32 4 הא למברכה אדברית מברך אנה ית ישראל וברכה״וברכ{ו}<ן>#2#״ לית אנה מנע״תייב#2#״ מנהון׃

12:32 4 לית״לא#2#״ אנה חמי עבדי״עבד#2#״ שקר בדבית יעקב ולא עבדי פלחן נכריי בדבית ישראל מימר ייי אלההון עמהון ויבבות זיו איקר מלכיהון מגן עליהון׃

22:32 4 אלהא דאפיק יתהון מן ארעא דמצרים \די תוקפא״דתוקפתא#2#״ ותושבחתה ורוממותה דידה אינון׃
32:32 4 ארום לית אנה חמי נטורי נחשין בדבית יעקב ולא קסמי קסמין בדבית ישראל בע{{י}}דנא״בעי׳#2#״ הדין״ההיא#2#״ יתאמר לבית יעקב טבתה וניחמתה דעתיד מייתייה״^מייתי#2#^״למיתי#2#״ עליכון ודדבית״בית#2#״ ישראל אמר בלעם במתל נבותה״נבואתיה#2#״ טוביכון צדיקיה מה אגר טב מתקן לכון קדם ייי לעלמא דאתי׃
42:32 4 הא עמא כארייה שריין וכאריוותה מתנטלין״<מתנ>טלא#2#״ ארום היך מה דאריה לא נייח ולא דמך עד זמן דאכיל פשוט״פשיט#2#״ ושתי {ארום} <אדם>״דמא#2#״ כדן״כן#2#״ עמא״עממיא#2#״ האליין״אי׳#2#״ לא נייחין ולא ש{כ}ד<כ>ין עד דקטלין״דיקטלון#2#״ בעלי <<ד>>בביכון וישפכון אדם״דם#2#״ קטוליהון כמייא׃
52:32 4 ואמר בלק לבלעם ל<ה>וד״ולחוד#2#״ מלוט לא תילוט יתהון ולהוד״ולחוד#2#״ מברכה לא תברך יתהון׃
62:32 4 וענה בלעם ואמר לבלק הלא מלילית עמך למימר כל מה \די ימלל״דמליל#2#״ ייי יתה אעבד׃
72:32 4 ואמר בלק לבלעם אתה כען אדבר יתך לאתר אחרן מה דילמה דיהווי רעווה מן קדם ייי ותלוט יתהון לי מן תמן׃
82:32 4 ודבר בלק ית בלעם ריש טעוותה פעור דמצפיה \מן {על} <כל> קבל״מעל#2#״ בית הישימון׃
92:32 4 ואמר בלעם לבלק בנה לי הכה שבעה מדבחין ואתקן״ותקן#2#״ לי הכה שבעה תורין ושבעה דכרין׃
03:32 4 ועבד בלק היך מה דאמר בלעם וקרב תור ודכר על כל מדבח׃