40:22 4 ואמרין מואביי לחכימי מדייניי כדון ישצון״ישתיצון#2#״ קהלא הדין ית כל קירויא די חזור חזור \״לן#2#״ היך מה דלחך תורא בלשניה ית עשבה דאפי״דבאפי#2#״ ברא ובלק בר צפור הוה מלך״מלכא#2#״ למואביי בשעתה ההיא׃

50:22 4 ושלח שליחין \לוות בלעם״לב׳#2#״ בר בעור פתורה חלמייה די״דאית#2#״ על גף נהרא ארע בני עמיה למיקרי ליה למימר הא עם סגין״סגי#2#״ נפקו מן מצרים והא כסון ית חזווה דארעא והא אינון שרין מן כל קבלי״כלוקבלי#2#״׃
60:22 4 וכדון״וכדו#2#״ אתה כען לווט לי ית עמא האליין ארום תקיפין אינון״הנון#2#״ מנן מה דלמה דאכול״{ש}<ד>ייכול#2#״ למשצ<<י>>א יתהון ואטרוד יתהון מן ארעא ארום ידע אנה ^ית מה#2#^ די את מברך״בריך#2#״ יהווי מברך וית \מה די את לייט ״מן לאט#2#״ הווי״יהוון#2#״ ליט׃
70:22 4 ואזלו \רברבני מואביי ורברבני מדייניי ״חכימי מואבאי וחכימית מדיינאי#2#״ \וגרין דקסמין חתימין בידהון ״ואגרן חתימן ביד׳#2#״ ואתון \לוות בלעם״לב׳#2#״ ומללו עימיה מלוי״פתגמוי#2#״ דבלק׃
80:22 4 ואמר להון אביתו הכה יומא הדין \וליליא ואתיב ״ליליא הדין ואחזור#2#״ יתכון פתגם היך מה די אתמלל מן קדם ייי עמי ושרון רברבני מואביי״מואב#2#״ עם בלעם׃
90:22 4 ואתגלי מימריה דייי על בלעם ואמר \מן אינון גברייה ״לה מה הנון גוברייא#2#״ האליין די״דאית#2#״ עמך׃
01:22 4 ואמר בלעם קדם ייי בלק בר צפור מלכהון דמואביי״דמואבאי#2#״ שלח לוותי׃
11:22 4 \הא עם סגין נפקו ״הא עמא נפק#2#״ מן מצרים וכסון ית חזווה דארעא וכדון אתה כען לוט לי יתהון מה ^דלמא#2#^ \{י}<ד>איכול למסדרה קרבה לקבליהון ואטרוד ״דניכול למסדרה לקובליהון קרבה#2#״ יתהון׃
21:22 4 ואמר ממרה דייי לבלעם לא תזיל עמהון ולא תלוט ית עמה ארום בריכין אינון״הנון#2#״׃
31:22 4 וקם בלעם בצפרא ואמר לרברבנוי דבלק איזילו״אזלו#2#״ לארעכון ארום \לית רעוה מן קדם ייי משבק יתי אתי עמכון ״סרב מימריה דייי דלא למשבוק יתי למיתי ע׳#2#״׃
41:22 4 וקמו רברבני מואביי״מואבאי#2#״ ואתון לוות בלק ואמרין סרב בלעם מייתי״למיתי#2#״ עמן׃
51:22 4 ואוסיף עוד״תוב#2#״ בלק \ושלח שליחין סגין ומ<<י>>קרין מן אלין ״למשלחה שליחין רברבין ותקיפין מן אליין#2#״׃
61:22 4 ואתון לוות בלעם ואמרין ליה כדין אמר בלק בר צפור לא כען״בבעו#2#״ תתמנע מן מייתי״מלמיתי#2#״ לוותי׃
71:22 4 ארום מיקרה אייקר יתך לחדא וכל מה די תאמר״תימר#2#״ לי אעבד ואתה כען לווט לי ית עמא האליין׃
81:22 4 וענה בלעם ואמר לעבדוי דבלק אם יתן לי בלק מלא ביתיה כסף ודהב לית ^אנה#2#^ יכיל למעברה על פום גזירת מימריה דייי אלהי למעבד זעירה או רבתה״רבה#2#״׃
91:22 4 וכעין \סקון תבו ״וכדון תבו#2#״ כען הכה אוף״לחוד#2#״ אתון בליליה״בלליה#2#״ הדין ואדע מה יוסיף מן קדם ייי למת{ל}<<מ>>ללה״^למלל#2#^״ עמי׃
02:22 4 ואתגלי מימריה דייי על בלעם בליליה״בחזוי ליליה#2#״ ואמר לה \אין למקרא לך אתו גבריא ״אין קרין להון ית{ה}ון גוב׳#2#״ קום אזל עמהון ולחוד ית פתגמא דאמלל״די מללת#2#״ עמך יתיה תעבד׃
12:22 4 וקם בלעם בצפרא ושוי ית אתנתה ואזל עם רברבני״רברבנוי#2#״ מואביי׃
22:22 4 ותקף רוגזה דייי ארום אזל הוא״הווה#2#״ וא<<ת>>עתד מלאכה דייי בארחה למסטן״למסטנה#2#״ לה והוא רכיב על אתנתיה״אתנה#2#״ ותרין עולימוי עמיה׃
32:22 4 וחמת אתנתה ית מלאכה דייי מעתד בארחה וחרבה שליפה בי{ה}<ד>יה וסטת אתנתה״אתנה#2#״ מן ארחה והלכת \באפי ברא״בחקלה#2#״ ומחת֗ בלעם ית \אתנתה למכוונה ״אתנה למסטי#2#״ יתה באורחא׃
42:22 4 וקם ליה מלאכה דייי ביני סייגי כרמיה סיג מן הכה וסיג מן הכה׃
52:22 4 וחמת אתנתה״אתנה#2#״ ית מלאכה דייי ואדחקת לכותלה ודחקת ית רגלה דבלעם לכותלה ואוסף לממחי יתה׃
62:22 4 ואוסף מלאכה דייי למעבר״למעברה#2#״ וקם ליה באתר דחיק די \לא הווה תמן אורח״לית אורחה#2#״ למסטי לא \לימינה ולא לשמאלה״לימין ולא לשמאל#2#״׃
72:22 4 וחמת אתנתה ית מלאכה דייי ורבעת לה תחות בלעם ומחת ית אתנתה״אתנה#2#״ בחוטרה׃
82:22 4 ופתח ייי פמה דאתנתה ואמר לבלעם מה עבדת לך ארום מחית יתי דנה תלתה זמנין׃
92:22 4 ואמר בלעם לאתנתה ארום שקרת בי אילו הווה״אית#2#״ בידי חרב ארום כדון״<כ>דן#2#״ קטלת יתיך׃
03:22 4 ואמרת אתנתה״אתנה#2#״ לבלעם להן את אזל בלעם רשיעא חסיר דעתה מה אן אנה דאנה בעיר מסאב ומיתה בעלמא הדין ולא אתייה לעלמא דאתי לית את יכיל למלוט״<למי>לט#2#״ יתי על אחת כמה וכמה בנוי דאברהם דיצחק ויעקב דבגללהון״דמן בג׳#2#״ אתברי עלמא מן ראש ובזכוותהון הוא מדכר קדמיהון מה את יכיל״אזל#2#״ למילט״<למי>לוט#2#״ יתהון ודי \טלמת באפיהון דגבריה ״אמרת לג׳#2#״ האליין״א׳#2#״ לית הדא אתנתה דידי שאלה״שאי׳#2#״ היא הלא אנה אתנתך די רכבת עליי מן טליותך עד \״זמן#2#״ יומא הדין \הא מתכוונה״המ׳#2#״ מתכוונת״אתכוונית#2#״ למעבד לך כדין״כן#2#״ ואמר לא׃
13:22 4 \וגל׳ ייי ית עיינוי ״ופתח מימריה דייי ית עייניה#2#״ דבלעם וחמא ית מלאכה דייי קים״קאים#2#״ מתעתד באורחה וחרביה שליפה בידיה ועקד ואשתטח על אפוי׃
23:22 4 ואמר ליה מלאכה דייי על״מן בגלל#2#״ מה מחית ית אתנתך״<את>נך#2#״ דנה תלתא זמנין הא אנה נפקת למסטן״לסטן#2#״ לך ארום סטת ארחה מן כל קבלי״כל וקבל׳#2#״׃
33:22 4 וחמת יתי אתנתה״אתנה#2#״ וסטת קדמיי״מן <קדמיי>#2#״ דנה תלתה זמנין אילו לא סטת מן קדמיי ארום \כדון יתך ״כדו לחוד ית#2#״ קטלת ויתה קיימת׃
43:22 4 ואמר בלעם למלאכה דייי חטאת ארום לא ידעת \ארום את״כדו לחוד ית#2#״ קיים״קאם#2#״ מתעתד״מעת׳#2#״ לקדמותי באורחא וכדון אין ביש״באיש#2#״ באפך אחזור לאתריה׃
53:22 4 ואמר מלאכה דייי לבלעם אזל עם גברייה ולהוד״<ול>חוד#2#״ ית פתגמא די אמלל״מללת#2#״ עמך יתה תמלל ואזל בלעם עם רברבני״<רברב>נוי#2#״ בלק׃
63:22 4 ושמע בלק ארום אתה בלעם ונפק לקדמותיה לארעהון דמואביי דסמיך לגבול״לתחום#2#״ ארנונה די בסייפי תחומה׃
73:22 4 ואמר בלק לבלעם הלא משלח{ת}<ה> שלחת לוותך למיקרי לך למה כען לא אתית לוותי הא \מן קושטה לית אנה יכיל למוקרה לך״יתך#2#״ ״<מן> קושטין לית איפשר לי למייקרה לך#2#״׃
83:22 4 ואמר בלעם לבלק הא אתית לוותך כדון \הא מיכל״המי׳#2#״ אכול למללה כל מן דעם פתגמה די ישוי ייי בפמי יתה אמלל׃
93:22 4 ואזל בלעם עם בלק \ועלו לכרכה דמלכותה היא מרישה ״ואתון לקרתה דבתרין שוקה היא בית דיב׳#2#״׃
04:22 4 ונכס בלק תורין וען ושלח לבלעם \ולרברבנוי דעמיה״ולרברבנייה דאית עמיה#2#״׃
14:22 4 והוה בצפרא ודבר״ונסב#2#״ בלק ית בלעם ואסק יתיה \לבמתה דבעלה וחמא ״<ל>טעוותה פעור וחמ׳#2#״ מן תמן מן קצת״סייפי#2#״ עמא׃