| (3_laid,1bus,160) 91:60.maS2 | ספ<ר> אח<ר> חד מן שיתא בתורא וחד מן שיתא בהינא דחמרא |
| (3_laid,1bus,260) 32:60.maS2 | ברם ביום מותה הוה לה בר ושמיה יתרעם |
| (4_laid,1bus,360) 21:21.maS2 | תוספתא ולמא״וכמא#2#״ דאמרת ישלים על חד ארבע \הכי תיהוי ״כן יהי לך#2#״ ארבע נפשן יפקון מבנך֗ בדיל״חלף#2#״ נפשיה דאוריה רביא ואמנון ואבשלום ואדניה |
| (3_laid,1bus,460) 03:91.maS2 | תוספתא ובההיא שעתא נפקת [ברת] קלא ואמר<ת> רחבעם וירבעם יפלגון מלכות<א> |
| (3_laid,1bus,560) 22:02.maS2 | ואתת איתתא לכל עמא בחכמתא ואמר^ת^ להון׃ חמשין גברין בע^א^ מנכון למיקטל ולא תתחבל קרת<א> ואמרו ניתן ותבת ואמרת ארבעין ואמרו ניתן ותבת ואמרת עשׂרין ואמרו ניתן ותבת ואמרת עשׂרה ואמרת ניתן ותבת ואמרת גברא דשמיה שבע בר בכרי ולא נפק מפומיה עד דפסקו ית רישיה ורמיה ליואב ותקע בשופרא ואתבדרו מעל קרת<א> |
| (3_laid,1bus,660) 10:12.maS2 | ספ<ר> אח<ר> על דקטל ית כהניא דהוו מספקין מזון לגבעונאי |
| (3_laid,1bus,760) 30:12.maS2 | ספ<ר> אח<ר> ובעו רחמין דתעדי כפנא מאחסנת עמא דייי |
| (3_laid,1bus,860) 50:12.maS2 | ספ<ר> אח<ר> ודחשב למפסק חייותנא יתחשב ליה כאילו אישתצנא מלמדר וגומ׳ |
| (4_laid,1bus,960) 51:12.maS2 | יומא בתראה דפסח דשמ<ו>אל והות עוד קרבא לפלשתאי עים ישׂראל ונחת דוד ועבדוהי ואגיחו קרבא עם פלשתאי ואשתלהי דוד |
| (4_laid,1bus,960) 61:12.maS2 | וישבי בנוב דמן בני עורפא גיברתא ומתקאל סופיניה מתקאל תלת מאה סלעין דנחשא והוא אסיר אספניקי חדתא ואמר למקטל ית דוד |
| (4_laid,1bus,960) 71:12.maS2 | ונחתו תרויהון לסדרא קרבא דין עם דין כחדא דוד בר ישי מלכא דישׂראל וישבי בנב דוד בר ישי מלכא דישׂ<ראל> נחת מסדרי קרבא דישׂ<ראל> וישבי בנב רשיעא נחת מסדרי קרבא דיפלשתאי ואשתלהי דוד בר ישי ריש קרבא דישׂראל הוא דוד בר ישי שפיר בריויה ויאי בחזויה חכים בחוכמתא וסוכלתן בעיצה ריש גיבריא הוה תקע בשופרה מזיע לרשיעיא מסיע לענותניא תמני מאה קטילין דמתחות רגלוהי בזמן חדא ועימיה ישבי בנב ולא יכיל ליה ואשתלהי וכד חזא ישבי בנב ית דוד דאשתלהי נחת מן רתיכוהי וארים יתיה מן ארעא לרום שמיא מהלך יומא חד וכד חזא דוד דחיל מיניה וזקף עינוהי לשמי מרומא {וארים יתיה מן ארעא לרום שמיא מהלך יומא חד} ונחת עננא וחפת ית דוד בר ישי מלכא דישׂ<ראל> ואסיק יתיה לשמיא {כד חזא דוד דחיל מיניה וזקף עינוהי לשמי מרומא} ואמר בבעו מינך מארי עלמא לא יתחל שמך רבא דאתקרי על אבהתנא ושזבינני מידא דפלשתאה ערלה הדין וקביל מיניה מארי עלמא בדיל זכות אב<רהם> יצ<חק> ויעק<ב> משה ואה<רן> ופרק יתיה מן ידוהי ויתקדש שמיה רבא על ידיה בה בשעתא ההיא תוב זקף דוד עינוהי לשמי מרומא וחזא והא איסרהון דישׂראל ואיסרהון דפלשתאי דמגיחין קרבא דין עם דין ומשרי ומצלי ובכי ומתחנן וכן אמר בצלותיה יוי אלהי ואלהא דאבהתי אלהיה דאבא ישי לא תמסרינני בידא דפלשתאה ערלא הדין דלמא יקטול יתי ויזיל וישתבח בבית דגן טעותיה ויימר טעותי מסרתיה בידי וקטלתיה ולא יימר חס ושלום לית אלה פריק בישׂראל וליהודה ולא תתחשב נפשי עם קטולי כהניא ועם תבעיה מיתיא ריבוניה דעלמא כוליה אם אית רעוא קדמך תיעול צלותי ובעותי לקדמך ושלח לי פריק ואעביד קלא על כל בני וקריבי וייתי חד מבני צרויה ויסעדינני בה בשעתא ההיא מתיבא רוחא דקודשא ואמרה ליה דוד בר ישי לא הכדין כתיב בספר אוריתא דמשה אשר לא ישׂא פנים ולא יקח שוחד זקוף כען עינך וחזי נשמתהון דתמנן וחמשה כהנין בנוהי דאחימלך בר אחיטוב דסעדין לישבי בנב ואמרין על ידי דוד אקטליננא ואף פומך אסהיד בך למימר אנכי סבותי בכל נפש בית אביך והא גזר דינך אתחתם לאיתקטלא יומא דין אלא קביל עלך דלא אשתאר לאחימלך בר אחיטוב אלהין בר חדא ושמיה אביתר וייתי אבישי בר צרויה דלא הות בעיצת כהניא ויקטול יתיה מתיבא ואמר ליה עד אימתי עני וכן אמר ליה עד שבעה דרין וקבל עלוהי וקם על רתיכיא ונחת ועל לגו סדרי קרבא דישׂר<אל> וכד חזא ישבי בנב עני וכן אמר מן הוא דאנא סברית יתיה אכלוהו עופא דשמיא ונבילתיה לא מטא לארעא עני דוד ואמר ליה שטיא דבעלמא כד נפקית לקדמותך שטיתי ולא צלותי יתך כען סליקית ואתקבלת צלותי קדם מלך עלמיא יהי שמיה רבא מברך לעלמא ולעלמי עלמיא וימסר יתך בידי ויקטלינך בה בשעתא ההיא צוח גבריאל מלא<כא> בצוחתא רבתא ואמר ריבוניה דעלמא כוליה דוד בר ישי משיחא מלכא דישׂראל הוא דאית בעלמא מתקטיל כען הב לי רשו דאיזיל ואסעיד יתיה בה בשעתא ההיא טוריא נדו ורמתא אזדעזעו והודעוהי פתגמא ברוחא דקודשא לאבישי בר צרויה והוא שרי במשרית ארמאה והוא עביד קרבין עם ארמאה בארבע מאה פרסין וההוא יומא מעלי דשבתא הוה בתר תשע שעין ותלתא כד יתיב אבישי בר צרויה למיחף ית רישיה ונחת כנישתא דישׂ<ראל> דהוא דמיא ליונה וקאימא קדם אבישי בר צרויה חכים בחכמתא גיבר בגיברותא למא את קאים [ב]שלוה ודוד מלכא דישׂ<ראל> בצערא והוה מתקטל בה בה בשעתא ההיא קם אבישי בר צרויה ולבש מניה זיניה ואתקן במאני קרביה ורכיב על כודנתא דיליה דאיתעבידו ביה ניסין וגבורן וקפצת ליה ארעא ארבע מאה פרסין ורהט ואתא ונחת לגו סידרי קרבא דפלשתאי וסעיד ית מלכא דוד ומחא ית ישבי בנב פלשתאה וקטליה עד לא תיפוק נפשיה דפלשתאה מתיב וכן אמר ליה לך אנא אמר דוד בר ישי ולך [אנא] אמר אבישי בר צרויה הלא אתון אינון גיברי ישׂראל דמתקרן גיברין איכא הוא גיברותכון דביתרין גרוון קטלתן יתי מתיב אבישי בר צרויה וכן אמר ליה בשעתא דאנא קטיל יתך ורמי יתך לשאול תיזיל ותבשׂר לעורפא אימך חיבתא בקרבא דדירא בגו שאול ותימר ליה תרין גיברי ישׂראל קטלו יתי אלהין דוד בר ישי דמן שמיא סעדין ליה כען את הוה צבי דנא דיך לך שעתא חד עד דיתקטיל ית דוד מלכא דישׂ<ראל> דהכדין כתיב קרא ומפרש וסעיד ליה אבישי בר צרויה ומחא ית פלשת<אה> וקטליה בכין קיימו גברי דוד ליה למימר לא תיפוק עוד עימנא לאגחא קרבא ולא תיטפי ית מלכותא דישׂראל |
| (4_laid,1bus,960) 81:12.maS2 | והוה בתר כן ٠٠٠ |
| (4_laid,1bus,960) 91:12.maS2 | והוה עוד קרבא בגוב עם פלשתאי ٠٠٠ ואעא דמורניתיה כאכסן דגרדיאין והות עוד קרבא בגוב עם פלשתאי מתיב יואב בר צרויה ואמר ליה לאבישי אחוהי ולישאר גיבריא דישׂראל דוד בר ישי נפק בישנין ועל ביומין וסגי קרבין ערעו והלא הוא חלש למיחת לסידרי קרבא כען חד מיננא לא יעביד מילוהי ולא יקיים גזירתיה ואיתחוה פתגמא ברוחא דקודשא לדוד בר ישי ורכיב על רתיכוהי ונחת לגו קרבא ונחתו בתרוהי יואב ואבעישי גיבריא דישׂ<ראל> ואסתחר דוד לאחורוהי ואחזינון ורמא ית קשתיה מיניה בנכילו על ארעא עני וכן אמר יואב בר צרויה אבישי {יואב} בר צרויה גיברא דישׂראל נחת מן רתיכך והב לי קשתי דנפלת מיני ונחת יואב בר צרויה ואיתקף בה בקשתיה דדוד ולא יכיל לארמא יתיה מן ארעא ואושיט דוד ריש אצבעת רגליה דימינא וארים יתיה ואחית על ידיה לשׂמאלא עני וכן אמר להון גיבריא דישׂ<ראל> איכא הוא גיברותכון דאתון אמרין גיברין אנחנא דקשתי לא יכילתון למיתון לי מן ארעא והלא קשתי על חד תרין בחרבי על חד ארעא בקשתי ובמורניתי ואינון תלן לי ידא דשׂמאלא ואתון אמרין דוד גבר חלש הוא ותקיף רוגזא דדוד ונסיב ית קשתתהון מינהון ותברינון ואחדרינון מבתריהון ונחת מבתרוהי יהונדב בר שמעא אחוהי דדוד בכין קטל דוד בר ישי מחי פרוכיא בית מקדשא ית גלית גיתאה ואעא דמורניתיה כאכסן דגרדיאין |
| (4_laid,1bus,960) 02:12.maS2 | והוה בתר קרבא ٠٠٠ |
| (3_laid,1bus,070) 30:22.maS2 | ואף מיד כל חטופין שזיב יתי ומידא דשאול מלכא הוה פריק לי |
| (3_laid,1bus,070) 80:22.maS2 | ואיזדעזעו טורייא ואיתהפיכו עימקי ימא ארי תקוף רוגזיה דאלהא חייא וקיימא |
| (3_laid,1bus,070) 11:22.maS2 | ואשרי שכינתיה על כרובין קלילין ואיתגלי ביקר על כנפי רוחא ודבר בתקוף |
| (3_laid,1bus,070) 31:22.maS2 | מזיו יקריה דאלהא חייא וקיימא מבהיקין שמייא ושמי שמייא ٠٠٠ |
| (3_laid,1bus,070) 71:22.maS2 | ישלח נביאוהי מלך תקיף דשכינתיה בשמי מרומא ٠٠٠ |
| (3_laid,1bus,070) 82:22.maS2 | ויהון עמא בית ישׂראל דמיתקרן בעלמא הדין עם חשיך את עתיד למפרק יתהון ולמיקרי להון עם חביב דבכל עידן עינך במכיכי רוחא מתייתבא ובמימרך תקיפיא דמתגברין עליהון תמאיך |
| (3_laid,1bus,070) 74:22.maS2 | בכן על ניסא ופורקנא דאיתעביד למשיחך ולשארא דעמך דישתארון ישבחון ויודון ויימרון קיים הוא אלהא חייא <רבא#2#> גיברא ודחילא ובריך תקיף דמן קדמוהי מתייהב לי תקוף ופורקן ٠٠٠ |
