The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:10	והוה כד ״כיון״ דאשלים משה למקמה ית משכנא ורבי יתיה וקדיש יתיה וית כל מנוי וחשיב משה בליביה ואמר טורא דסיני דריבוייה ריבוי שעה וקידושה <קידוש> שעה לא סליקית לגויה עד זמן די יתאמר לי מן <קדם> ה׳ ברם משכן זמנא דריבוייה ריבוי עלם וקידושיה קידוש עלם דינא הוא דלא ניעול לגוה עד זמן דאיתמר לי מן קדם ה׳ וקרא דיבר דה׳ למשה וכל מימרא דה׳ הוה עימיה מן משכן זימנא למימ׳
20:10	בר אנש ארום וגו׳ מן בעירא מן תורייא
60:10	ויחלש ית עלתה ויפסג יתה לפיסגהא
90:10	ישזג
51:10	ויקריב יתיה כהנא על גבי מדבחא ויעזם ית רישיה ויסדר על גבי מדבחא וימצי דמיה על שיפולי מדבחא
61:10	ויעבר ית קורקבניה {בגטשא} <בושטא> ויטלק יתה סמיך למדבחא מן מדינח׳ לאתר בית שפיכות קיטמא
71:10	ויתלע יתיה בכנפוי לא יפריש ויסדר יתיה כהנא על גבי מדבחא על קיסיא דאית על אשתא
40:20	ורקיקיְ ועריכי פטיר
60:20	ותרסק יתה ריסוקין ותריק עלה מישחא
11:20	ארום כל דמחמע וכל דחלי
90:30	תרבא ונעא שלימא לקביל עיציא יעבר יתה וית תרב דחפי על כריסה
60:40	ויצבוע כהנא איצבעיה <באידמא וידי> מן אידמא שובעא זמנין
40:50	למבאשא או למיטבא
12:50	או עשקְ או עצה ית חבריה
60:60	ומכנסיְ ואבר{סק}<קס>ין׃
41:60	מרתחא תעיל יתה מרסקא מנחת ריסוקין תקרבון ריח דרעוא לשמא דה׳
70:70	תורהְ חוויא חדא
81:70	פגולְ פסול יהי׃
03:70	ידוי י{ת}עלן ית קורבנא דה׳ ית תרבא דעל ניעא יהב יתיה וית ניעא למנפא יתיה אנפו קד<ם> ה׳
13:70	החזהְ ניעא׃
42:90	ואיתרכינו בצלו על אפיהון
10:01	אש זרהְ אישא בריא׃
91:01	קריבו ית חטוותהון וית עלוותהון קדם ה׳ ואת ילפת יתהן דחטתא חמירא מן מעסרא תינינא ולית איפשר לאבילא למיכל מיניה ואנא דארע יתי אבילא רובא יומא הדין דמיתו תרין בני נדב ואביהוא ואנא אביל עליהון הא אילו אכלית חטאתא יומא האית איפשר דשפר ותקן קדם ה׳
02:01	כיון דשמע משה ושפר פיתגמא באפוי ואפיק כרוז בכל משיריתהון דישר׳ ואמר אנא הוא דאיתעלמת הילכתא מיני ואהרן אחוי אליף יתה לי ועל דאשפיל משה גרמי׳ קביל עליה אגר סגי ושמע משה ושפר פיתגמא באפוי
53:11	תנורין וטפיין יתרעון
24:11	כל דשחף על מעוי בכל חיתא
20:31	שאת או ספחתְ סומא או קפלא או בהקי
24:41	ויטשון ית ביתא
65:41	ולשומא ולקלפיתא ולבהקיתא
10:61	ת{ו}רין בנוי דאהרן בקרוביהון אשא בריא
72:61	ואת פרשםְ וית מרעייהון׃
13:61	ותצומו בה על נפשתיכון
61:71	ואין לא חוור ובסריה לא ישזג ויקביל חוביה
12:81	ולא תפסון ית שמא דאלהכון כדין אמר ה׳
82:81	ולא תיפלוט ארעא יתכון
90:91	ובחצדכון ית חצד ארעכון לא תשיצון אומן אוחריא דאית בחקלכון למחצוד ולקט חצדכון לא תלקטון
01:91	וכרמכון לא תבערון טוטלוותהון ופרט כרמיכון לא תלקוטון
61:91	עמי בית ישר׳ לא תהוון <אזלין> בתר לישנא תלי{ש}<ת>א על חבריכון ולא תשתוק אידמא דחברך בזמן דאת ידע קשוט בדינא כדין אמר ה׳
02:91	מרדו אינון חייבין
53:91	ובמשורהְ ובמזניא
11:02	דמיהם בםְ אידמיהון ברישהון
60:12	ולא יחללוְ ולא יפס{ק}ון׃
70:12	אית{ת}א זנ{ו}<י> ומפסה
02:12	או דגבינוי חפיין עינוי או דלית ליה סער בגבינוי או דגביח או דנניס או {י}<ד>חלזו{ו}<נ>ה בעינוי או דמלי גרב או דמלי חזזין או דחסר כוליא
72:22	עידן דתדכר לן סדרי קורבנינן מה דהוינן מקרבין בכל שנא ושנא הוו קורבנינן מכפרין על חובינן וכדו דיגרמו חוביא ולית לן מה נקרבא מן עדרא עננן תורא איתבחר קדמי בגין למדכרא סביא מדינחא פטיר {כ}<ב>ולי קרב לשמך בר תורין ורהט לבקרותיה ונסיב בר תורין רכיך וטב ויהב יתיה לרבייא ואוחי רביא למיעבד יתיה ופטירין אפה וייכול מלאכין וזכה למיתבשרא דהא שרה ילדה ליצחק אימרא איתבחר תיניין בגין למידכרא זכוותיה {רישייה} <דישירה> דעקר גרמיה על גבי מדבחא ופשט צואריה בגין שמך שמיא מכו ונחתו וחמא יצחק ית שכלוליהון וכהיין עינוי ממרומיא מן בגין כדין זכה ואיזדמן ליה תמן אימר תחותוהי לעלתא ותוו זכו תליתאי גדי בר עיזין למידכרא זכוותיה דתמימא דלביש משכין גדיין ועבד תבשילין ואייתי לאבוי מן תבשילוי וחמר אשקי יתיה וזכה למתקבלא סדר בירכתא מן יצחק אבוי ולמוקמא תרי עשר שיבטין קדישין לשמך הא בכין פרש משה נבייא ואמר עמי בית ישר׳ תור או אימר או גדי ארום דאיתיליד ויהי שובעא יומין בתר אימיה ומן יומא תמינאה ולהלן יהוי כשר למקרבא יתיה קורבנא דה׳
92:32	ארום כל נפש דכמיסת למצום ולא ציימא ביום צום כיפורים
23:32	מן רמשא עד רמשא תיהוון ציימין צומיכון ושבתין שוב{ת}יכון ועבדין זימנין מועדיכון בחדוה
04:32	תרוגין ולולבין
11:42	וחר{ב}<ף> ברא דאיתא ישר׳ ית שמא מפרשא ובזי
21:42	דין חד מארבע דינין די עלו <לקדם> משה רבן בתריין מנהון הוה משה <מת{ו}<י>ן ובתריין מנהון הוה משה> זריז במחרפא דחריף שמא קדיש׳ בגידופין ובמקושש דחליל שבתא בזדנו הוה משה מת{ו}<י>ון מן בגלל דהוא דינהון דיני נפשן ובמסאבין דלא יכילו למעבד פסחא בזימניה ובדין בנת צלפחד הוה משה זריז מן בגלל דהוה דינהון דיני ממון ובאילן ובאילן אמר לא שמעית למלפא דייני דעתידין למקם בתר משה למיהוון מתינין בדיני נפשן וזריזין בדיני ממון דלא יבהתון <למימר> לא שמעי׳ <ברם משה רבן אמר לא שמעית> ואצנעון יתיה קדם עד לא יתפרש להון מן קדם ה׳ באילין <דינין> יתעביד ביה
02:42	תבר תשלומי תבר עין תשלומי עין ושן תשלומי שן היך דיהב מום בבר נשא כין יתיהב ביה
43:52	וחקל פרוולי קירייהון לא יזדבן ארום אחסנת
73:52	ית כספך לא תתן ליה בשעורין ובריביין לא תתן מזונך
10:62	ואבן דטעו׃
92:62	אי מה בישין אינון חובייא ומה מרירין אינון חטייא דגרמו לאבהתן בירושלם למיכל בשר בניהון ובנתהון
24:62	ואידכר ברחמין קיימא דקיימי׳ עם יעקב בבית אל וקיימ׳ די קיימית עם יצחק מורייה וקיימא די קיימית עם אברהם ביני בתריא אדכר ברחמין <וארעא דישראל ברחמין>
34:62	וארעא תישבוק מנהון ותרעי ית שובי שמיטהא כל יומין דהות צדו מנהון ואינון ימרקו ית חוביהון מכלא חלף מכלא וסדרין חלף סדרין ית סדר דיניי מאסו
44:62	ולחוד בהדא כ{י}<ד> הויתון שרין בארעא בעלי דבביכון לא מאסית יתהון במלכותא דבביל ולא רחקית יתהון במלכותא דמדי ולא שיצית יתהון במלכותא דיון למיפסה קיימי עמהון במלכותא דאדום ארום <אנא> הוא ה׳ אלהכון ביומי גוג
01:72	ולא יפרג יתיה <טב> בביש או ביש בטב ואין מפרג׳ יפרג בעיר בבעיר ויהי הוא ופירוגיה יהי קדיש
11:72	ואין כל בעיר מסאב דלא יקרבון מיניה קרבן לשמא דה׳
21:72	ויסדר כהנא יתיה בין טב ובין ביש כעילויה דכהנא כין יהוי
31:72	ויוסף חומשיה דמוי עילויה
41:72	קודש׳ לשמא דה׳ ויסדר כהנא היך מה די סדר יתיה
51:72	חומש כסף עילוייה עלוהי ויהי דידיה
61:72	ואין מחקל אחסנתיה יפרש גבר לשמא דה׳ ויהוי עילויה לפום זרעיה זרע חומר דשערין
71:72	ואין משתא דיובלא יפרש חקליה בעילויה יקום
91:72	ואין מיפרק יפרוק ית חקלא דין דמקדיש יתיה ויסף חומש סלעין דכסף עילויה עלוהי ויהוי ליה
12:72	קודשא לשמא דה׳ {ב}<כ>חקל אפרשו
22:72	ואין ית חקל זביניה יקדיש לשמא דה׳
42:72	בשתא דיובלא יחזור חקלא לדין דיזבן יתיה מן גביה לדין דאית ליה אחסנות ארעא
52:72	עילוייה יהוי בסלעי קודשא
62:72	לחוד בוכרא דיפריש קדם ה׳ בבעירא אין תור אין אימר לשמא דה׳ הוא
72:72	אין בבעירא מסאבא ויפרוק בעילויה ויוסף חמשין דמוי עלוי ואין לא יתפריק ויזדבן בעילויה
82:72	לחוד כל אפרשו דיפריש גבר לשמא דה׳ מן כל דאית ליה מן בני אנשא ובעירא כל אפרשו קודש קודשי׳ הוא לשמא דה׳
92:72	כל אפרשו דאפרש מן בני אינשא לא מתפרק מתקטלא יתקטל
03:72	לשמא דה׳ הוא קודשא לשמא דה׳
13:72	ואין מיפרק יפרוק גבר מן מעשרי׳ חומש דמוי יוסף עלוי
23:72	וכל מעשרא דתורא <ודענא> כל דיעיבר תחות שרביטא עשיראה יהוי קודשא לשמא דה׳
33:72	לא יפשפש בין טב לביש ולא יפרג יתיה <ו>אם פרגא יפרג יתיה ויהוי הוא ופירוגיה יהוי קודש׳ ולא יתפריק
43:72	אילין פיקודיא