The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:92 5	וקרא משה לכל ישראל ואמר להון אתון חמיתון ית כל מה די עבד ייי לעייניכון״קדמיכון#2#״ בארעא דמצרים לפרעה ולכל שולטנוי״עבדוי#2#״ ולכל ארעיה׃
20:92 5	נסייה רברבייה״רברבנייה#2#״ די חמון עייניכון אתייה ופרישתה רברבייה האינון״ההנון#2#״׃
30:92 5	ולא יהב ייי \״אלהכון#2#״ לכון לב למידע ועיינין למחמי ואדנין למשמע״למשמוע#2#״ עד יומא הדין׃
40:92 5	ודברית יתכון ארבעין שנין במדברה לא בלון לבושיכון מן עילוויכון ומסניכון״וסנדליכון#2#״ לא בלון מעילווי רגליכון׃
50:92 5	לחם״מזון#2#״ לא אכלתון וחמר חדת ועתיק לא שתיתון מן בגלל דתדעון ארום אנה ^הוא#2#^ ייי אלהכון׃
60:92 5	ואתיתון״ועליתון#2#״ לאתרה הדין ונפק סיחון מלכא דחשבון ועוג מלכא דבותנין לקדמותן לסדרי קרבה וקטל{נ}<<ו>>ן יתהון׃
70:92 5	ונסבינן ית ארעהון ויהבנן יתה לאחסנה לשבטה \דבית ראובן ״דבנוי דראובני#2#״ ולשבטה \דבית דגדי ״דבנוי דגד#2#״ ולפלגות \שבטה דבית מנשי ״שבט בנוי דמנשה#2#״׃
80:92 5	ותיטרון ית מילי \קיימה הדה ״שבח אורייתה הדה#2#״ ותעבדון יתהון מן בגלל דתצלחון״דתתבוננון#2#״ \ית כל״בכל#2#״ מה די תעבדון׃
90:92 5	אתון קיימין מעתדין כולכון יומא הדין קדם ייי אלהכון רישיכון שבטיכון חכימיכון וסרכיכון כל עמא \בני ישראל״דיש׳#2#״
01:92 5	טפליכון נשיכון וגיוריכון די ביני משירייתכון מן קצוצי״קטועי#2#״ קיסיכון ועד \מליי מייכון״^מיויכון#2#^״ ״מלואי מימיכון#2#״׃
11:92 5	למעברכון בקיימה דייי אלהכון ובשבועתה״<ובשבו>עה#2#״ דייי אלהכון מקיים עמכון יומא הדין׃
21:92 5	מן בגלל למקמה״למקיימה#2#״ יתכון יומא הדין״דין#2#״ לשמה דייי לעם קדישין והוא יהווי לכון לאלה פרוק היך מה <<ד^י^מלל לכון והיך מה>> דקיים לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב׃
31:92 5	ולא עמכון לבלחודיכון אנה כען מקיים ית קיימה הדין וית שבועתה הדה׃
41:92 5	ארום כל דרייה \דקמו קדמינן מן עלמא ועד כדון עמן אנון קיימין הכה יומא הדין ״דקמו מן יומת עלמא#2#״ קדם ייי אלהן וית כל דרייה דעתידין למקום מן בתרן עמן קיימין״קיימה#2#״ הכה יומא הדין׃
51:92 5	ארום ידעתון״חכמתון#2#״ ית מה די שרינן \״כולן#2#״ בארעא דמצרים וית מה די עברנן ביני אומייה די עברתון׃
61:92 5	וחמיתון ית מרחקתהון וית טעוותהון וית טעוותה דקיסה ודאבנייה <٠٠٠ּ> יהיבן גבהון בגו בתייה דחלין מנהון דלא יתגנבן״<יתגנ>בון#2#״׃
71:92 5	דלא יהוי בכון גבר או אתה״איתה#2#״ או זרעי או שבט דליביה סטי עלוי יומא הדין״דין#2#״ מן בתר מימרה דייי אלהכון למיזל למפלח קדם״בתר#2#״ טעוותהון {{דאומייה}} האינון״ההנון#2#״ דלא״ולא#2#״ יהווי בכון גבר דלביה מהרהר בחטא׳ דהוא מדמי לשריש קביע בארעא ארום ראשיא דחטה״דחטאה#2#״ חלי כדבשה ברם סופיה מריר כלעניתה דמותה׃
81:92 5	ויהווי כדי״כד די#2#״ שמע ית מילי \לווטיה הדין ויתפייס במחשבת ליביה ״לווטה הדין ויתרברב בלביה#2#״ למימר שלם יהווי לי ארום בקשיטות״בתקוף#2#״ ליבי איזיל מן בגלל למוספה״למוזפה#2#״ חובי שלותה על חובי זדנתה״זידנותה#2#״׃
91:92 5	לא יהווי רעווה מן קדם ייי למישרי ולמשבק״<ולמש>בוק#2#״ לה ארום בכדן יתקוף רוגזיה דייי וקנאתיה״וחמתיה#2#״ בגברא ההוא וידבקון בה כל לווטיה דכתיבין בספר אורייתה הדין וימחוק ייי ית שמיה <<מן תחות שמיא>>׃
02:92 5	ויפרש יתיה ייי לבישתה מן כל שבטיה דישראל ככל לווטיה קיימה דכתיבין בספר אורייתה הדין׃
12:92 5	ויאמרון דרה אחרייה בניכון די יקומון מן בתרכון ובר עממיה דייתי מן ארע רחיקה ויחמון ית מחוותה דארעא ההיא וית בישיה די יגרי ייי בה׃
22:92 5	גפרי ומלח יקידה כל ארעא לא תזדרע ולא תצמח ולא יסק בה כל מן דעשב היך מה דאתהפכת סדם ועמורה אדמה וצבויים די הפך ממרה דייי ברוגזיה ובכליתה׃
32:92 5	וייאמרון כל אומייה למה \ממרה דייי כדן עבד ״עבד ייי כדן#2#״ לארעה הדה \מה תקיף הוא רוגזיה ״בתקוף רוגז׳#2#״ רבה הדין׃
42:92 5	וייאמרון על די שבקו ית קיימה דייי אלה אבהת{כ}הון די קיים עמהון באפקותיה יתהון פריקין מן ארעא דמצרים׃
52:92 5	ואזלו קדם טעוון אחרניין ואשטתחו״ויש׳#2#״ להון טעוון די לא חכמו יתהון ולא אתבדרון״יתב׳#2#״ להון׃
62:92 5	ותקיף רוגזה דייי בארעא ההיא למייתיה עלה ית כל לווטיה דכתיבין בספר אורייתה הדה׃
72:92 5	ותלש יתהון ייי מעלוי ארעהון בתקוף רגוז ובכליתה ובכעס רב וטלק יתהון לארע אחרני כיומא הדין׃
82:92 5	טמירתה גליין אינון קדם ייי אלהן וגלייתה לן ולבנינן עד עלמא למעבד ית כל \פתגמי אורייתה ״פיתגמייה דאו׳#2#״ הדה׃