The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:90 3	והוה ביומא תמיניה{ון} {לסוף} לסוף שבעתי יומי אשלמותה קרא משה לאהרן ולבנוי \ולחכימי ישראל ״<ולחכי>מיה דיש׳#2#״׃
20:90 3	ואמר לאהרן סב לך עגל בר תורין לחטתה ודכר לעלתה שלמים מן מום וקרב \״יתהון#2#״ קדם ייי׃
30:90 3	\ועם בני״ולבני#2#״ ישראל תמליל למימר סבו״סיבו#2#״ צפיר בר עיזין לחטאתה ועגל ואמר בני שת{י}הון״שתא#2#״ שלמים מן מו׳ לעלה״לעולה#2#״׃
40:90 3	ותור \ודכר לנכסת ״ואמר לניכסת#2#״ קדשיה למקרבה קדם ייי ומנחה פילה במשח ארום יומא הדין ממריה״<ממ>רא#2#״ דייי מתגלי עליכון׃
50:90 3	ונסבו ית מה דפקד״דיפקד#2#״ משה לתרע״קודם#2#״ משכן זימנה וקריבו״<וק>רבו#2#״ עם כל כנשתה וקמו \״להון#2#״ קדם ייי׃
60:90 3	ואמ׳ משה דן פתגמה די פקד ייי תעבדון ותתגלי״ויתגלי#2#״ עליכו׳ איקר״יקר#2#״ שכינתיה דייי׃
70:90 3	ואמר משה לאהרן קרב״קרוב#2#״ על גבי מדבחה וקרב חטאתך וית עלתך וכפר \על ידך ועל ידיהון דעמא״^<דעמ>ה#2#^״ ״עליך ועל עמא#2#״ וקרב ית קרבניהון דעמא \וכפר על ידיהון ״ותתכפר עליהון#2#״ היך מה דפקד ייי׃
80:90 3	וקרב אהרן על גבי מדבחה ו{כ}נ<כ>ס ית עגלה דחטאתה דמן״דאייתי מן#2#״ דידיה״דדליה#2#״׃
90:90 3	וקרבו״ואקריבו#2#״ בנוי דאהרן ית אדמה״דמא#2#״ לוותה וצבע אצבעיה באדמה״בדמה#2#״ ויהב על קרנתה דמדבחה וית כל דמה״אדמה#2#״ אריק על יסודוי דמדבחה׃
01:90 3	וית תרבה וית כלייתה וית מה דמשתייר מן חצר כבדה מן חטא<<תה>> סדר על גבי מדבחה היך מה דפקד ייי ית משה׃
11:90 3	וית בשרה וית משכה אוקד בנורא לבר מן משריתה׃
21:90 3	ונכס ית עלתה וזמינו״ואקריבו#2#״ בנוי דאהרן לוותיה ית אדמה״דמה#2#״ וזרק יתיה על גבי מדבחה מן חזור חזור׃
31:90 3	וית עלתה זמינו״מ{צ}<ט>ין#2#״ לוותה לפיסגה וית רישיה״ראשה#2#״ וסדר על גבי מדבח׳׃
41:90 3	ושזג ית בני גווה וית רגליה וסדר על עלתה על גבי מדבחה׃
51:90 3	וקרב״ואקרב#2#״ ית קרבניהון״<קר>בן#2#״ דעמה ונסב ית צפירה דחטאתה \דמן עמה ״דאית לעמא#2#״ ונכס יתה ודכי יתה כקדמיה׃
61:90 3	וקרב״ואקרב#2#״ ית עלתה וקרב יתיה כסדר דינה״<דינ>א#2#״׃
71:90 3	וקרב״ואקרב#2#״ ית מנחתה ומלא כף ידיה מנה וסדר על גבי מדבחה בר מן עלתה דצפרה׃
81:90 3	ונכס ית תורה וית דכרה נכסת״נכיס׳#2#״ קדשיה \דמן עמה ״דאית לעמה#2#״ וזמינו״ואקריבו#2#״ בנוי דאהרן ית אדמה״דמה#2#״ לוותה וזרק יתיה על גבי מדב<<חה>> מן חזור חזור׃
91:90 3	וית תרביה מן תורה ומן דכרה אלייתה \וחפיי כרסה וכלייתה ״וחפיי וכולייתה#2#״ ומה דמשתייר מן חצר כבדה׃
02:90 3	ושוון ית תרבי׳ על ניעיה״ניעה#2#״ וסדר תרביה על גבי מדבחה׃
12:90 3	וית ניעיה״ניעה#2#״ וית שקה דימינה אניף אהרן אנפו קדם ייי היך מה דפקד ^ייי ית#2#^ משה׃
22:90 3	וזקף אהרן ית ידוהי בצלו על עמה וברך יתהון ונחת מן \דקרב חטאתה ״למקרבה חט׳#2#״ ועלתה ונכסת״ונכי׳#2#״ קודשיה׃
32:90 3	<<ואעל״ואתא#2#״ משה>> ואהרן למשכן זימנא ונפקו ובריכו ית עמה ואתגלית איקר״יקר#2#״ שכינתה דייי על כל עמא׃
42:90 3	ונפקת אשא מן קדם ייי ואכלת״ותכלת#2#״ על גבי מדבחה ית עלתה וית תרביה וחמון כל עמא \וחדון ואשתטחו על ״וש{כ}<ב>חו ואתרכינו בצלו על#2#״ אפיהון׃