The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:81 2	ושמע יתרו רבה דמדין חמוי דמשה ית כל מה דעבד ייי למשה ולישראל עמיה ארום אפק ייי ית \״בני#2#״ ישראל פריקין מן מצרים׃
20:81 2	ונסב יתרו חמוי דמשה ית צפורה אתתא דמשה \מן בתר דשבק ״בתר די שבק#2#״ יתה׃
30:81 2	וית תרין בנוי״בני#2#״ \די שמיה״דשום#2#״ דחד״דחדה#2#״ מנהון גרשם ארום אמר גיור ותותב הוינא בארעא נכריה׃
40:81 2	ושמה דאחרינא״דחרנה#2#״ אליעזר ארום מימר אלהה דאבא בסעדי ושיזב יתי מחרבא דפרעה׃
50:81 2	ואת<<א>> יתרו חמוי דמשה ובנוי ואתתיה לוות משה למדברא דהוא שרי תמן דתמן שריא איקר״יקר#2#״ שכינתא דייי׃
60:81 2	ואמר למשה אנה חמ<<ו>>ך יתרו אתי לוותך ואתתך ותרין בניה״בנהא#2#״ עמיה׃
70:81 2	ונפק משה לקדמות חמוי ושאל בשלמיה ונשק יתיה ושאלו גבר לחבריה מלין דשלם ועלו למשכנה׃
80:81 2	ותני משה לחמוי ית כל מה דעבד ייי לפרעה ולמצריי על עסק ישראל ית כל עקיא די ארען יתהון באורחא ושזיב יתהון ייי׃
90:81 2	וחדה יתרו על כל טבתא די עבד ייי לישראל די שיזב יתהון מן ידיהון דמצריי״דמצראי#2#״׃
01:81 2	ואמר יתרו בריך ייי די שיזב יתכון מן ידיהון דמצריי ומן ידוי דפרעה דשיזב״דשזיב#2#״ ית עמא מן תחות ניר שעבודהון דמצריי׃
11:81 2	הא \כדון ידעת ״כדו ידעית#2#״ וגלי הוא לי ארום תקוף הוא ייי מן אלהייא ורבון על כל רבוניא ארום בפתגמ<<א>> דחשיבו מצריי על ישרא׳ למרמא בניהון לנהר<<א>> בה בפתגמא יתפרע מנהון ייי במימריה אמר וטמע ית ארתכיהון בימא דסוף׃
21:81 2	ונסב יתרו חמוי דמשה עלוון ונכסת קודשין \לשמיה דייי ״מן קדם ייי#2#״ ואתא אהרן וכל חכימיא דישראל \למיכל לחמא ״למיכל מזון#2#״ עם חמוי דמשה קדם ייי׃
31:81 2	והוה מן יומא דבתר<<ה>> ויתב משה למדן ית עמא וקמו עמא קדם משה מן צפרא עד רמשא׃
41:81 2	וחמא חמוי דמשה ית כל מה דהוה עבד לעמ<<א>> ואמר מה פתגמא הדין די את עבד לעמא מן בגלל מה את יתב לבלחודך וכל עמא קיימין עלויך מן צפרא עד רמשא׃
51:81 2	ואמר משה לחמוי ארום אתון״יתון#2#״ לוותי עמא למתבע אולפן מן קדם ייי׃
61:81 2	ארום יהוי להון עסק דין דמלין אתיין״אתין#2#״ לוותי ואדון בין גבר ובין חבריה ואודע יתהון ית קיימוי דייי וית גזרת אורייתא׃
71:81 2	ואמר חמוי דמשה ליה לא תקין פתגמא די את עבד׃
81:81 2	מלעי תלעי לחוד את לחוד עמא האליין <<די>> {לחוד} עמך ארום תקף <<הוא>> מנך פתגמא לית את יכיל למעבד יתיה בלחודך׃
91:81 2	כדון שמע בקלי איעץ יתך עצה ויהווי ייי עמך הוי את לעמא כ{מ}תבע״כתבע#2#״ אולפן מן קדם ייי ותיתי את פיתגמיא קדם ייי׃
02:81 2	ותזהר יתהון ית קיימא וית גזירת״אחוותי#2#״ אורייתא ותודע להו<<ן>> ית ארחא״אורח#2#״ די יהלכון בה וית פתגמא״עובדא#2#״ די יעבדון׃
12:81 2	ואת תחמי מכל עמא גברין גברי חיל דחלין מן קדם ייי גברין קושטנין״קשיטין#2#״ סניין ממונא {{דשיקרא}} ותשוי עליהון רברבני אלפין ורברבני מאוון ורברבני חמשן ורברבני עשרה׃
22:81 2	וידינון ית עמא בכל שעה ויהוי כל פתגם רב ייתון יתה לוותך וכל \פתגם זער ידונון ״פתגמ׳ זעירי׳ ידונון#2#״ אינון ויקל מעלווך ויטענון עמך׃
32:81 2	אן ית פתגמא הדין תעבד ויפקד \יתך ייי ותיכל למיקם ״יתך מימרי׳ דייי ותיכול למיקם#2#״ ולחו<<ד>> כל עמא האלין לאתריהון יעלון בשלם׃
42:81 2	ושמע משה לקלה״לקל מלוי#2#״ דחמוי ועבד כל מה דאמר׃
52:81 2	ובחר משה גברין גברי חיל מן כל ישראל ושוי יתהון ראשין על עמא רברבני אלפין ורברבן מאוון ורברבני חמשין ורברבני עשרה׃
62:81 2	והוו דיינ{ו}<י>ן ית עמא בכל שעה ית פתגמא קשיא ייתון לוות משה וית פתגמ׳ זעירא ידונון אינון״הנון#2#״׃
72:81 2	ושלח משה ית חמוי ואזל ליה לארעיה׃