The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:01 2	ואמר ייי למשה עול לוות פרעה ארום אנה תקפ<<י>>ת״^תוק׳#2#^״אתוקף#2#״ ית לביה וית לביהון דשליטוי״דעבדוי#2#״ מן בגלל למשוויה ניסיא איליין ביניהון׃
20:01 2	\בגלל דתתנון במשמעין דבניכון ״למיתנייה במש׳ בניכון#2#״ ובני בניכון מה די \שנקת במצריי וית נסיי די שוית בהון ״אפרעית מן מצראי וית ניסי פרישתי דשוויית ביניכון#2#״ ותדעון״וידעון#2#״ ארום אנה ^הוא#2#^ ייי׃
30:01 2	ואתא״ועל#2#״ משה ואהרן לוות״קדם#2#״ פרעה ואמרין ליה כדון אמר ייי אלהון״^אלהא#2#^״אלההון#2#״ דעבריי עד אמת את מסרב למתכנעה \קדם ייי שלח ית עמי ״מן קדמוי שלח עמי#2#״ ויפלחו קדמיי׃
40:01 2	ארום אין מסרב את \״דלא#2#״ למשלחה ית עמי הא אנא מייתי למחר גובא בתחומך׃
50:01 2	ויכסו ית חזוה דארעא ולא תיכול״יכול פרעה#2#״ למיחמי{ה} ית ארעא ויכול ית שייר״שיור#2#״ פליטתה דאשת{ריי}<ייר>ת לכון מן ברדא ויכול״ויאכל#2#״ ית כל אילנייא דצמחין״דמצמחין#2#״ לכון מן אפי ברא׃
60:01 2	ויתמלון בתיך ובתי כל \שלטונך ובתיהון דכל מצריי ״עבדיך ובני כל מצראי#2#״ די לא חמון אבהתך ואבהת אבהתך מן יומא די הוון \״שריין#2#״ על ארעא עד יומא הדין וזרז״וכוון#2#״ ונפק מן קדם פרעה׃
70:01 2	ואמרו״ואמרין#2#״ עבדוי דפרעה ליה עד אימת יהווי דין לן לתקלה״לתוקלה#2#״ שלח ית עמא״גוברייה#2#״ ויפלחון קדם ייי אלההון \קדם עד לא תדע ״העד כדן לא אתבוננתא למידע#2#״ ארום מישתייציא״אישתציית#2#״ היא מצרים׃
80:01 2	וחזר ית משה וית אהרן לוות פרעה ואמרו להון \איזילו פלחו ״זילו ופלוח#2#״ קדם {ר֗}ייי אלהכון מן ומן אנון״דאינון#2#״הנין#2#״ אזלין׃
90:01 2	ואמר משה בעולמינן״בטלינן#2#״ ובסבינן ניזל בב<נ>ינן ובבנתן בענן ובתורינן ניזל ארו<<ם>> חגא קדם ייי לן״לנא#2#״׃
01:01 2	ואמר להון \יהוי כען ״כן יהווי#2#״ מימריה דייי עמכון״בסעדכון#2#״ כד אשלח יתכון וית טפלכון חמון ארום בישתא כל קביל אפיכון״קיימ׳ אפיכון#2#״׃
11:01 2	לא כדן אזלו כען גברייא ופלחו קדם ייי ארום יתה אתון תבעון וטרד יתהון מן לוות״מעילוי#2#״ אפוי דפרע<<ה>>׃
21:01 2	ואמר ייי למשה ארכן ידך על ארעא דמצרים בגובא ויסק על ארעא דמצרים ויכול״ויאכל#2#״ ית כל עשבא וארעא ית כל מה די שייר ברדה׃
31:01 2	וארכן משה ית חוטריה על ארעא דמצרים וייי דבר רוח דקדים״^קדים#2#^״מ{נד}<דנ>חיי#2#״ בארעא כל יומא ההוא וכל ליליא צפרא הוה ורוח קדומא״ורוח מדנחייה#2#״ טען ית גובא׃
41:01 2	וסלק גובא על כל ארעא דמצרים״דמצראי#2#״ ושרא בכל תחומיהון דמצרים תקיף לחדא קודמוי לא הוה \כדן גוב כוותיה ״כן גובא כמתא#2#״ \ובתריה לא יהוי כדן ״ובתריה לא יוסף למהווי כן#2#״׃
51:01 2	וכסי ית כל חזוה דכל ארעא וחשכת״ואתקבלת#2#״ ארעא ואכל ית כל עשבא דארעא וית כל פרי אילנא די שייר ברדא ולא אשתייר כל \טרף באילן ובעשבא ״ירוק באלנא ובעשבא#2#״ דאפי ברא בכל ארעא דמצריי׃
61:01 2	ואוחי״וזרז#2#״ פרעה למקרי למשה ולאהרן ואמר חטית קדם ייי אלהיכון ולכון׃
71:01 2	וכדון \שרי כען לחוביי ״ושבוק לחוביה#2#״ לחוד״להוד#2#״ \בזמנא הדין ״הדא זמנא#2#״ וצלון קדם ייי אלהכון ויעבר מעלוי לחוד״להוד#2#״ ית מותנא״רוגזא#2#״ הדין׃
81:01 2	ונפק מן קדם פרעה וצלי קדם ייי׃
91:01 2	והפך \ייי רוח בימא תקיף ״ממריה דייי רוח מערב תקיף#2#״ לחדא וטען ית גובא \ואקלע יתה ימא ״וטלק יתיה לימא#2#״ דסוף לא״ולא#2#״ אשתייר גוב חד בכל תחומיהון״תחום#2#״ דמצריי״דמצראי#2#״׃
02:01 2	ותוקף״ואתוקף#2#״ ייי ית לביה דפרעה ולא שלח ית בני ישראל׃
12:01 2	\ואמר ייי ארכן ידך לשמיא ״ואמ׳ מימרי׳ דייי ארעם ידך על שמיא#2#״ ויהוי חשוכא״חושכא#2#״ על ארעא דמצרים ויהוי ממשמש בחשוכא׃
22:01 2	וארכן״וארעם#2#״ משה ית ידא לשמיא והוה \חשוך דקבל ״חשוך קביל#2#״ בכל ארעא דמצרים תלתא יומין׃
32:01 2	לא חמון גבר ית אחוי ולא קמו גבר מן אתריה תלתא יומין ולכל בני ישראל הוה נהור״נהורא#2#״ במדוריה<<ון>>״במוטל׳#2#״׃
42:01 2	וקרא פרעה למשה ולאהרן ואמר אזילו פלחו״ופ׳#2#״ קדם ייי לחוד״להוד#2#״ עניכון ותוריכון \יקום הכא אף טפליכון ייזיל ״שבוקו לחוד טפלכון סיבו#2#״ עמכון׃
52:01 2	ואמר משה לחוד״להוד#2#״ את תתן בידן״בידינן#2#״ נכסין״נכיסן#2#״ ועל{י}<ו>ן ונקרב״ונקרבה#2#״ קדם ייי אלהן׃
62:01 2	ולחוד״ולהוד#2#״ \בעירן ייזיל עמן ״נכיסן נסב עימן#2#״ לא תשתייר פרסת רגל ארום מנהון נסב למקרבא קדם ייי אלהן ואנן לית אנן ידעין כמה״מה#2#״ נפלח קדם ייי עד זמן דניעול לתמן׃
72:01 2	ותקף ייי ית לביה״לבא#2#״ \״דפרעה#2#״ ולא צבא למשלחה יתהון׃
82:01 2	ואמר ליה פרעה אזיל מעלוי ״ואזדהר לך#2#״ לא תוסיף לממללה קדמ׳ תוב חד \מאילן מלייה קשייתא ״מן אי׳ מילין קשיין#2#״ ברם״האי<ל>ין#2#״ צבי אנה״הוה#2#״ לממות ולא למהוי שמע {מי} מליך אזדהר לך דלא יתקף רוגזי בך ואמסר יתך בידיהון דעמא דהון תבעין נפשך ויקטלון יתך׃
92:01 2	ואמר משה ליה״לפרעה#2#״ יאות וקושטא״מן קושטא#2#״ מללת מבשר הווינא עד דאנא יתיב במדין למימר ארום מיתו כל גברייא דהוון תבעין ית נפשך ולא מן סוף דהוינא תבע עלך מן קדם ייי הווינא מצלי עלך ומחתא מתכליה מנך ומחתה הדא עשירייה הי לפרעה מן בכוריה דפרעה ישרי׃ ואמר משה לפרעה יאות מן קוש<<טא>> מללת לא אוסף תוב״עוד#2#״ למיחמי סבר אפך״אפך#2#״׃