The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:83 1	והווה בשעתא ההיא ונחית יהודה מן לוות אחוי וסטה לוות גבר עדולמיי ושמה חירה׃
20:83 1	וחמה תמן יהודה ברתה דגבר כנענ{ע}אי ושמיה שוע ונסב יתה ועל לוות<<ה>>׃
30:83 1	ועברת וילדת בר וקרת ית שמיה ער׃
40:83 1	ועברת תוב וילדת בר וקרת ית שמיה אונן׃
50:83 1	ואוספת תוב וילדת בר וקרת ית שמה שלה והוה דפסקת מן דילדת יתיה׃
60:83 1	ונסב יהודה אתה לער בוכריה ושמה תמר׃
70:83 1	והוה ער בכורה דיהודה עבד עובדין בישין קדם ייי ומית במימר מן קדם ייי׃
80:83 1	ואמר יהודה לאונן עול לוות אתתיה דאחוך ויבם יתה ואקים זרע דבנין לשמה דאחוך׃
90:83 1	וידע אונן ארום לא לשמיה יתקרון בניה והוה כד הוה עליל לוות אתתא דאחוי הוה מחבל עובדוי על ארעא דלא מקמא בנין לשמה דאחוי׃
01:83 1	ובאש קדם י{ת} מה דעבד ומית אף הוא במימר מן קדם ייי׃
11:83 1	ואמר יהודה לתמר כלתיה תבי ארמלה בבייתיה דאבוך עד זמן דיתרבי שלה ברי ארום אמר דלא ימות לחוד הוא כאחוי ואזלת תמר ויתבת לה בבייתה דאבוה׃
21:83 1	וסגין יומייא ומיתת ברת שוע אתתיה דיהודה ואנחם יהודה וסלק לוות גזזי ענה הוא וחירה רחמיה עדולמיי לתמנתה׃
31:83 1	ואתניה לתמר למימר הא חמוך סלק לתמנתה למגז ענה׃
41:83 1	ועברת לבושי ארמלותה מעילווה וכסיית ברדידה ואתעטפת בה ויתבת לה בפרשות אורחתה די על ארח תמנתה ארום חמת ארום רבה שלה והיא לא אתנס<<י>>בת ליה לאתה׃
51:83 1	וחמה יתה יהודה וחשב יתה יהודה לנפקת בר ארום כסיית אפין הוות בבייתיה דיהודה ולא הוה יהודה חכם יתה׃
61:83 1	וסטה לוותה לארחה ואמר הבי כען אעול לוותיך ארי לא הוה ידע ארום כלתה היא {ארום תעול לוותי} ואמרת מה את יהב ל<י> ארום תעול לוותי׃
71:83 1	ואמר הא אנה אשלח גדי בר עזין מן ענה ואמרת אן תתן ערבון עד זמן דתשלח׃
81:83 1	ואמר מה ערבונא די אתן ליך ואמרת עזקתך ושו{ת}<ש>פך וחוטרך די בידך ויהב לוותה ועל לוותה ועברת מיניה׃
91:83 1	וקמת ואזלת ועברת רדידה מעילווה ולבשת לבושי ארמלותה׃
02:83 1	ושלח יהודה ית גדייה בר עזייא ביד רחמה עדולמייה למיסב ית ערבוניה מן ידא דאתתא ולא אשכח יתה׃
12:83 1	ושאל ית עמא דאתרא למימר אן היא נפקת ברה דיתבה בפרשות ארחתה על ארחה ואמרין לית הכא אתה נפקת בר׃
22:83 1	וחזר לוות יהודה ואמר לא אשכחית יתה ולחוד עמה דאתרא אמרו לית הכא אתה נפקת בר׃
32:83 1	ואמר יהודה תסב לה דלא נהווי לביזיון הא שלחית גדייה הדין והא כדון לא אשכחית יתה׃
42:83 1	והוה היך בתר תלתא ירחין ואתני ליהודה למימר זניית תמר כלתך ולחוד הא היא מעברה בגין דזנו ואמר יהודה אפיקו יתה ותתוקד׃
52:83 1	תמר נפקת למתוקדה בנורא ובעת תלתא סהדי ולא אשכחת יתהון תלת עייני במרומיא ואמרת בבע<<ו>> ברחמין מן קדמיך ייי את הוא דעני לעיקי בשעת עקתהון עני יתי בשעתא הדה דהיא שעת אננקי אלהא דעני לאנינקי ואנהר עייני והב לי תלתא סהד<<י>> ואנה מקיימה לך תלתא צדיקין בבקעת דורא חנניה מישאל ועזריה כד נחתין בנורא יקידתא ומקדשין שמך קדישא ומיד שמע ייי קל צלותה ואמר למיכאל חות הב יתהון לה תלתא שהדוי ואנהרון עיינה וחמת יתהון ויהבת יתהון בידוי דדיינ<<י>>א ואמרת ליה גברא דאילין דיליה מיניה אנה מעברה ואנה אף על גב דאנה יקדה לא מפרסייה ברם שהדי דביני לביניה הוא יתן בליביה למיחמי יתהון בשעתא הדה ויפרוק יתי מן דינא רבא הדין מיד קם יהודה על רגלוי ואמר בבעו מנכון אחיי ואינשי בייתי דאבא קבילו מיני טב לי יקד בעלמא הדין באשא טפיא ולא ניקוד בעלמא דאתי דהוא אשא אכל׳ אשא טב לי בהית בעלמא הדין דהוא עלם עבו{ד}<ר> ולא נבהת קדם אבהתי צדיקיא בעלמא דאתי וקבילו מיני אחי ובית אבא במכלותא דאינש מיכל בה מיתכל ליה בין מכלותא טבא בין מכלותא בישא וטובוי כל אנש דמגלי עובדוי על דנסב<<י>>ת פרגודה דיוסף אחי ואצבעת יתיה בדמא דצפירא ואמרית ליעקב {אבר} <אבה> אכר כען הא היא פרגודא דברך או לא ואנה איתמר לי כען דמן אינון עזקתה ושו{ת}<ש>פא וחוטרא האילין מיניה אנה מעברה וזכאה היא תמר כלתי מיני היא מעברה חס לה תמר כלתי לית היא מעברא בנין דזנו בר{ם}<ת> קלא מן שמיא נפקת ואמרת תריכון זכיין מן קדם ייי הוה פתגמא׃
62:83 1	וחכם יהודה ואמר זכאה היא תמר כלתי בגין כך לא אסבת יתה לשלה ברי ולא אוסף תוב למחכם יתה׃
72:83 1	והווה בשעתה דילדת והא תומיין בגו מעייה׃
82:83 1	והוה כמילדה ופשט וולדה ית ידה ונסבת חייתא וקטרת על ידיה זיהוריה למימר דין נפק קדמיי׃
92:83 1	והוה כדי חזר ידיה והא נפק אחוי ואמרת מה תקפת ועתיד למתקף ברי וקרא שמיה פרץ׃
03:83 1	ומן בתר כן נפק אחוי די על ידיה זהוריתא וקרא שמה זרח׃