The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:13 1	ושמע ית מלוי״מל^י^הון#2#״ דבנוי דלבן למימר נסב יעקב ית כל מה \דאבונן ומן דאבונן קנה ית ״דאית לאבונן ומן {מן} <מה> דאית לאבונן תקף ית#2#״ \כל נכסיא האלין ״איקרא הדין#2#״׃
20:13 1	וחמא יעקב ית סבר אפוי דלבן והא לית אינון \שיפין לקבליה ״שווין לקובליה#2#״ לא הך דאתמל ולא היך דקדמוי׃
30:13 1	ואמר ייי ליעקב חזור לארע אבהתך לתלדוותך ואהוי בממרי עמך״בסעדך#2#״׃
40:13 1	ושלח יעקב וקרא לרחל וללאה לאפי ברא לוות ענה׃
50:13 1	ואמר להון חמה אנה ית סבר אפוי דאבוכון והא לית \אנון שפין לקבלי ״אנין שווין לקובלי#2#״ לא היך דאתמל ולא היך דקדמוי ומימר אלהה דאבה הווה בסעדי״גבי#2#״׃
60:13 1	ידעתן״חכמתון#2#״ ארום בכל חיילי פלחית קדם אבוכון׃
70:13 1	\ואבוכון שקר בי ושלחף ית אגרי עשרה ״ואבוכן שקר בי ופרג אבוכן ית אגרי דנה עשרה#2#״ זמנין ולא \יהב ייי רשו{י} למבאשא לי ״שבק יתיה מימריה דייי למבאשה לי#2#״׃
80:13 1	אן״אם#2#״ כדין הוה אמר קרחין״קרוחין#2#״ יהוי אגריך הוות ילדה כל ענה <٠٠٠ּ> נמרין יהווי אגרך הוות ילדה כל ענה נמרין׃
90:13 1	ורוקן ייי ית נכסוי דאבוכון ויה<<ב>> לי׃
01:13 1	והוה \בשעתא דאת<<י>>חמת ענא ״בשעת יחמות ענה#2#״ ונטל<<ת>> עייני וחמת \בחלמא והא גדיא דסלקין ״בחזוי והא תישיא דסל׳#2#״ על ענא קרוחין נמורין ומקדקדין׃
11:13 1	ואמר לי מלאכא דייי בחלמא \יעקב ואמר הא אנא ״ענה יעקוב ואמ׳ בלשון קודשא ואמר הנני#2#״׃
21:13 1	ואמר טל״טול#2#״ כען עיינך וחמי כל גדיא״דכרייא#2#״ דסלקין על \״כל#2#״ ענה קרוחין נמורין ומקדקדין ארום גלי קדמיי ית כל מה דלבן עבד לך׃
31:13 1	אנה הוא אלהה \דאתגלית עלך ״דאיתגליית עליך#2#״ בבית אל די רבית תמן קיימא די נדרת לי תמן נדר״פירו׳ דנדר#2#״ כדון״כדו#2#״ קום פוק מן ארעא הדא וחזור לארעא תלדוותך׃
41:13 1	וענה רחל ולאה ואמרין לה הא עד כדון אית לנא חלק״חולק#2#״ ואחסנא בביתא דאבונן׃
51:13 1	הלא כאלו נכריין אתחשבנן ליה ארום זבן יתן ואכל לחוד מיכל ית \כסף זבנן ״דמי זבינתנא#2#״׃
61:13 1	ארום כל נכסיא״עותרא#2#״ די אפיק ייי מאבונן דידן \אינון ודבנן ״הוא וליבנינן#2#״ וכדון״וכדו#2#״ מה די אמר ייי לך עבד׃
71:13 1	וקם יעקב \וטען ית בנוי ״ונטל אנשוי#2#״ וית נשוי על גמליה׃
81:13 1	<٠٠٠ּ> {את׳ כל בעירא} ית כל בעירא וית כל \ממוניה די קנה נכסוי וקניינוי די קנה ״סגולה די סגל נכסי קנינוי די סגל#2#״ בפדן ארם למיזל״למיעול#2#״ לוות יצח<<ק>> אבוהי לארעא״לארע#2#״ דכנען׃
91:13 1	ולבן אזל למגזז״למיגז#2#״ ית ענה וגנבת רחל ית צלמייה״צלמי טעוותא#2#״ די לאבוה׃
02:13 1	וגנב יעקב ית דעתא דלבן ארמאה על דלא תני לה ארום ערק הוא׃
12:13 1	וערק הוא וכל מה די״דאית#2#״ לה וקם ועבר ית נהרא ושוי ית אפוי לטור גלעדה׃
22:13 1	והוה כיון דאזלו רעוי דלבן למשקיה ענה מן בארה ולא יכלו ואמתינו תרין תלתא יומין סברין דלמה דהיא טייפה ולא טפת בכדן אתני ללבן ביומא תליתייא ארום ערק יעקב׃
32:13 1	ודבר את אחוי עמיה ורדף בתרי{ת}<ה> ארח מהלך שבעה יומין וארע יתיה בטור גלעדה׃
42:13 1	ואתגלי ייי על לבן ארמאה בחלמא בלליא ואמר לה אזדהר לך לא תמלל עם יעקב מן טב עד ביש׃
52:13 1	וערע״וארע#2#״ לבן ית יעקב ויעקב פרס ית משכניה בטורא״בטור#2#״ ולבן אשרי ית אחוי בטורא {ולבן אשרי ית אחוי בטורא} גלעדה׃
62:13 1	ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית דעתי׃
72:13 1	ולא תנית לי אילו תנית לי שלחת יתך בחדון בשירין בתופין ובכינרין׃
82:13 1	ולא שבקתי יתי למנשקיה לבני ולבנתי כדון״כדו#2#״ אסכלת \ית מה״במה#2#״ דעבדת׃
92:13 1	אית עמי״לי#2#״ חיל ואוכלסין סגין״סגיא#2#״ למבאשא \לכון ואלה ״עמכון ואלהא#2#״ דאבוכון ברמשא אמר לי למימר אזדהר לך \מן למללה ״דלא תמלל#2#״ עם יעקב מן טב ועד ביש׃
03:13 1	וכדון״וכדו#2#״ מיזל אזלת ארום \מתחמדה אתחמדת לבייתיה ״ומתכנשה תתכניש לב׳#2#״ דאבוך למה \״כען#2#״ גנבת ית דחלתי {{٠٠٠٠٠}}״צלמי טעוותי#2#״׃
13:13 1	וענה יעקב ואמר ללבן ארום דחלת ארום אמרת לא תגזול ית בנתך מן לוותי׃
23:13 1	\גב מן ״עם כל מן#2#״ די תשכח ית {{טעותך ימות}} \קביל אחינן חכם ״קדם אחיך חכים#2#״ לך מה עמי״דאית גבי מן דידך#2#״ וסב לך ולא ידע יעק<<ב>> ארום רחל גנבת יתהון׃
33:13 1	ועל לבן במשכנ<<א>> דיעקב ובמשכנא דלאה ובמשכנא דתרתין לחינת<<א>> ולא אשכח ונפק מן משכנא דלאה ועל למשכנא דרחל׃
43:13 1	ורחל נסבת ית {{טעותא}} ושוית יתהון בעביטא דגמלא ויתבת עליהון ופשפש לבן ית כל משכנה ולא אשכח׃
53:13 1	ואמרת לאבוה לא \יבאש באפוי דריבוני ״יתקוף רוגזה דרבו׳#2#״ ארום \לא אכיל ״לית אנה יכיל#2#״ למיקם מן קדמיך ארום ארח {ב}<כ>נשיא לי ופשפש לבן ית כל משכנא ולא אשכח ית צלמיה׃
63:13 1	\״ותקף רוגזה דיעקוב#2#״ ואדיין בלבן״עם לבן#2#״ וענה יעקב ואמר ללבן מה חובתי ומה סרחני ארום רדפת בתריי׃
73:13 1	ארום פשפשת ית כל מניי מה אשכחת מן כל \מני ביתך שוי הכה לקבל אחי ואחיך ויוכיחן ״מאני זינך שווי כען בין אחי ובין אחיך ויוכ׳#2#״ מן תרינן׃
83:13 1	דנה עשרי<<ן>> שנין אנה עמך רחליך ועזיך לא אתכלו ואמריי״ואגר#2#״ דכרי ענך לא אכלית׃
93:13 1	קטילא לא אייתית״איתת#2#״ לוותך כל חדא מנהון דהוות ערקה מן מניינה אנה הוינא משלם יתה מני את תבע יתה מה דהוון גנביא גנבין באיממא וחיות ברא מתכלא בליליא אנה הוינא משלם יתהון׃
04:13 1	הוינא״הויתי#2#״ באיממא אכל יתי שרבא״שורבא#2#״ \וקלשא בלילי<<א>> ״וקרושא בליל׳#2#״ ואתנדדת שנתי מן עייני׃
14:13 1	דנה לי עשרים שנין בגו בייתך פלחית קדמך״גבך#2#״ ארבע עשרה שנין בתרתין בנתך״בנ{י}ת<י>יך#2#״ ושית שנין בענך ושלחפת״ופרגת#2#״ ית אגרי \״דנה#2#״ עשרה זמנין׃
24:13 1	אלולי אלהיה דאבא אלהא דאברהם ותקיפא״ותקופה#2#״ דיצחק הו{ת}<ה> לי״בסעדי#2#״ ארום כדון״כדו#2#״ ריקן שלחת יתי ית צערי וית \לוותי דידי גלי ״קשיטות כף ידי גלי#2#״ קדם ייי \ואוכח ברמש<<א>> ״והוכח יתה ברמ<ש>ה#2#״׃
34:13 1	וענה לבן ואמר ליעקב בנתא בנתיי ובניא בניי וענה עניי וכל מה דאת חמי {לי הו} לי הוא ולבנתי מה אעביד לאלין יומא דן או לבניהון די ילדן״די ילידו#2#״^ילדו#2#^״׃
44:13 1	וכדון אתא ונקיים״ונקיימה#2#״ קיים אנא ואת ויהוי לסימן״לסהדו#2#״ ביני ובינך׃
54:13 1	ונסב יעקב אבן ואקם״ואקיים#2#״ יתה קיימא׃
64:13 1	ואמר יעקב לאחוהי כנש{י}<ו> אבנין ונסבו אבנין ועבדו אוגר״איגר#2#״ ואכלו תמן על איגרא׃
74:13 1	וקרא לה לבן \איגר שהדותא ״אוגר סהיד#2#״ ויעקב קרא ליה בלשון בית קדשא גלעד׃
84:13 1	ואמר לבן איגרא הדן סהד ביני ובינך יומא הדין בגין כדין״כן#2#״ קרא שמה גלעד׃
94:13 1	וצפיתה די אמר יתגלי ייי וידון ביני ובינך ארום נטמר גבר מחבריה׃
05:13 1	אין תצער ית בנתי ואין תסב נשין על בנתי לית גבר עמן חמי ייי הוא סהד ביני״בינינן#2#״ ובינך׃
15:13 1	ואמר לבן ליעקב הא איגרא הדין והא קיימתא הדא די אקימית ביני ובינך׃
25:13 1	סהד אגרא הדין וסהדא היא קיימתא הדה אן אנא לא אעבור ואייתי לוותך״עלייך#2#״ ית איגרא הדין <٠٠٠٠٠> וית קיימתא הדא למבאשא״לביש#2#״׃
35:13 1	אלהא דאברהם ואלהא דנחור ידינון בינינן אלהה דאבוהון ואשתבע יעקב בתקיפה דאבוי דיצחק׃
45:13 1	ונכס יעקב נכסין״נכיסה#2#״ בטורא וקרא לאחוי למיכל לחם״מזון#2#״ ואכלו לחם״מזון#2#״ ואביתו בטורא׃