The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:92 1	ונטל יעקב רגלוי ואזל לארעא״לארע#2#״ בני מדינחא׃
20:92 1	וחמה והא בארה באפיה ברה והא \״אית#2#״ תמן תלתא עדרי דען רביעין עלה ארום מן בארה ההוא ישקון עדריא ואבנא״ואבן#2#״ רבא על פימ<<ה>> דבארה׃
30:92 1	ומתכנשין״ויתכנשין#2#״ תמן כל עדריא ומגלין״ויתגלגלין#2#״ ית אבנא מעילוי פמא דבארה ומשקין״וישקון#2#״ ית ענא ומחזירין״ויחזרון#2#״ ית אבנא על פמה בבארה לאתרה׃
40:92 1	ואמר להון <<יעקב>> אחי מן אן אתון ואמרין מן חרן אנן׃
50:92 1	<<ואמר להון \חכימין אתון ית ״הא אתון חכימין ית#2#״ לבן בר נחור ואמרין חכימין אנן#2#>>׃
60:92 1	ואמר להון הא שלם ליה ואמרין״<וא>מרו#2#״ שלם והא רחל ברתיה אתייא עם ענה׃
70:92 1	ואמר הא עד כדון יומא תלי לא אשון מכנש בעירא אשקו ענא ואזלו רעון׃
80:92 1	ואמרו לא״לית#2#״ אנן יכלין עד זמן דיתכנשון כל עדריא ויגלון״ויגלגלון#2#״ ית אבנא מעלוי פמה דבארה ונשקי״וישקון#2#״ ית ענא׃
90:92 1	\״הא#2#״ עד כען״כדון#2#״ הווה ממלל עמהון ורחל אתת״אתה#2#״ עם ענה די לאבוהי״דאית לאבוהא#2#״ ארום {{רעיא}} רעייה \״ען#2#״ הוות׃
01:92 1	והוה \כד חמה ״כיון דחמה#2#״ יעקב ית רחל ברת לבן אחוי דאמה וית ענה דלבן אחוי דאמה וקרב יעקב וגלי״וגלגל#2#״ ית אבנא מעלוי פימא דבארה ואשקי ית ענה דלבן אחוי דאמה׃
11:92 1	ונשק יעקב לרחל ונטל״וארעם#2#״ ית קליה ובכה׃
21:92 1	ותני יעקב לרחל ארום אחוי דאביה הוא וארום בר רבקה הוא ורהטת ותניית לאבוהי״לאבוה#2#״׃
31:92 1	והוי \כדי שמע ״כיון דשמע#2#״ לבן ית שמעה דיעקב בר אחתה ורהט לקדמותיה וגפף״וחבק#2#״ יתה ונשק יתה \ואעיל יתה לגו בייתיה ״ועל לבייתיה#2#״ ותני ללבן ית כל פתגמ<י>א האילין״האליין#2#״׃
41:92 1	ואמר ליה לבן לחוד היך קריב״קריבות#2#״ בשרי את ושרי עמיה ירח דיומין׃
51:92 1	ואמר לבן ליעקב \הא אחי את לית ״מן קושטין אחי ולית#2#״ אפשר \למפלח קדמיי מגן תנה לי ״תפלוח גבי מגן חווי לי#2#״ כען מה הוא אגרך׃
61:92 1	וללבן תרת<<י>>ן בנן \״נקבן#2#״ שמא {דרבא} דרבתא לאה ושמה דזעירתא רחל׃
71:92 1	ועיני דלאה הוויין זקיפן בצלו בעיא למיסבא יעקב צדיקא ורחל הוות יאיה בריבוו{ד}<ת>ה״בזיוה#2#״ ושפיר<<א>> בחזוה׃
81:92 1	ורחם יעקב ית רחל ואמר \אפלח קדמך ״אפלוח גבך#2#״ שבע שנין \״דיומין#2#״ ברחל ברתך זעירתא׃
91:92 1	ואמר לבן \תקן מסבה יתה ״טב לי דנתן יתה#2#״ לך מן \למסבה יתה לגבר ״למתן לג׳#2#״ חורן״אחרן#2#״ שרי עמי״גבי#2#״׃
02:92 1	ופלח יעקב ברחל שבע שנין \״דיומין#2#״ והוון באפוי כיומין קליל<<י>>ן מן רחמתא דהוה רחם יתה׃
12:92 1	ואמר יעקב ללבן הב לי ית אתתי <<ארי אשלימני>> יומי פלחני ואיעול״ואזדמן#2#״ לוותה׃
22:92 1	וכנש לבן ית כל עמה דאתרא ועבד שירו ענה לבן ואמר להון הא שבע שנין גברא חסידא הדין שרי בינינן באר<<י>>נן לא חסרו ובית שקוותן סגון וכדון מה אתון יהבין עצה ונישרי יתה בינינן הכה עוד שבע שנין ויהבו לה עצה \דרמיו למסבה יתה ״דרמיו ואסיבו לה#2#״ ללאה חלף״חולף#2#״ רחל׃
32:92 1	והוה ברמשא ונסב ית לאה ברתה ואייתי״ואעל#2#״ יתה לוותה ועל״ואזדמן#2#״ לוותה׃
42:92 1	ויהב לבן לה ית זלפה אמתיה ללאה ברתיה לאמהה״לאמה#2#״׃
52:92 1	והוה בצפרא והא ה<<י>>א לא׳ ואמר ללבן מה היא דעבדת לי״לן#2#״ הלא ברחל פלחת עמך ולמה כען רמית בי׃
62:92 1	ואמר לבן לא \כשר למעבד כדן בארענא למיתן ״מתעבד כן באתרן למ׳#2#״ זעירתא קדמיי״קדם#2#״ לרב{בר}<רב>נתא״רבתא#2#״׃
72:92 1	אשלם \שבעתי יומי ״שבע יומי#2#״ \משתותא דא ״משתיא דדא#2#״ ואתן לך אף״לחוד#2#״ ית דא בפולחנא די \תפלח עד תוב <שבע> ״תפלוח גבי עוד שבע#2#״ שנין אחריניין׃
82:92 1	ועבד יעקב כן ואשלם שבעתי יומי משתותא דא״דלאה#2#״ ואסיב לה ית רחל ברתה לה לאתה׃
92:92 1	ויהב לבן לרחל ברתה ית בלהה אמהתא לה לאמהה׃
03:92 1	\ועל אף לוות רחל ״ואזדמן לחוד ית רחל#2#״ ורחם אף״לחוד#2#״ ית רחל מלאה ופלח \עמיה עוד תוב שבע ״גבה עוד שבע#2#״ שנין אחרניי<<ן>>׃
13:92 1	וגלי קדם ייי ארום \שניא הוות לאה ״לא הות לאה רחימא באפי בעלה#2#״ ואמר במימר<<י>>ה למיתן לי בנין ורחל הוות עקרה׃
23:92 1	ועברת לאה וילדת בר וקראת שמיה ראובן ארום אמרת ארום גלי קדם ייי ית צערי ארום כדון ירחם״ירחום#2#״ יתי בעלי׃
33:92 1	ועברת עוד תוב וילידת בר ואמרת ארום {٠٠٠} שמיע״גלי#2#״ קדם ייי ארום \שניא אנא ויהב לי אף ית דין ״לא הוינא רחימא באפי בעלי ויהב לי לחוד אף דן#2#״ וקראת שמיה שמעון׃
43:92 1	ועברת תוב וילדת בר״ביר#2#״ ואמרת כדון״כדו#2#״ בהדא זמנא יזדמן לוותי בעלי ארום ילדת ליה תלתא בנין בגין כדן״כן#2#״ קרא שמיה ול{ו}<י>׃
53:92 1	ועברת תוב וילידת בר ואמרת הדה״כדו בהדא#2#״ זמנה נודי ונשבח״ונשבח{ת}<ה>#2#״ קדם ייי בגין כדין״כן#2#״ קראת שמה יהודה וקמת מן למילד׃