The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:82 1	וקרא יצחק ליעקב וברך יתה ופקד יתיה ואמר ליה לא תסב אתה מן בנתהון דכנענעאי׃
20:82 1	קום אזל לפדן ארם לבייתיה דבתואל אבוי דאמך וסב לך מן תמן אתה מן \בנתיה דלבן ״מבנת לבן#2#״ אחוי דאמך׃
30:82 1	ואלה שמייא יברך יתך ויתקף יתך ויסגי יתך ותהוי לקהל כנישתא אומין צדיקין״סגי#2#״׃
40:82 1	ויתן לך ית ברכתה דאברהם לך ולבנך עמך למירתך ית ארעא״ארע#2#״ תותבותך דיהב ייי לאברהם׃
50:82 1	ושלח יצחק ית יעקב ואזל לפדן ארם״לפדנה#2#״ לוות לבן בר בתואל ארמאה אחו<<ה>> דרבקה אמה דיעקב ועשו׃
60:82 1	וחמ<<ה>> עשו ארום ברך יצחק ית יעקב ושלח יתיה פדן ארם״לפדנה#2#״ למסבה״למיסב#2#״ ליה מן תמן אתה כד ברך יתה ופקד עלוי למימר לא תסב אתה מן בנתהון דכנענעאי׃
70:82 1	ושמע יעקב לאבוי ולאמה ואזל לפדן ארם״לפדנה#2#״׃
80:82 1	וחמה עשו ארום בישן אנון״הנון#2#״ בנתהון דכנענעאי באפוי דיצחק אבוי׃
90:82 1	ואזל עשו לוות ישמעל ונסב ית מחל<<ת>> ברת״בת#2#״ ישמעאל בריה דאברהם אחתה דנביות על נשוי לה לאתה׃
01:82 1	חמשה נסין אתעבדו \עם אבונן״לאבו׳#2#״ יעקב בזמנא דנפק מבאר שבע למיזל לחרן נסא קדמיא אתקצרו שע{י}<ו>י דיומא ו{ש}<ט>מעת שמשא דלא באשונא מן בגלל דהוה דבירא מתחמד לממלל׳ {ליה} עמיה וניסא תנינא אבניא דנסב אבונן יעקב ושוי יתהון תחות אסדי״יסודי#2#״ רישיה כיון דקדם״דאקדם#2#״ בצפרא ואשכח״מש<כח>#2#״ כולהון לאבן חדא היא אבנא דאקים״דאקיים#2#״ קיימא ואריק משח על ראשה וניסא תליתאה כיון דנטל אבונן יעקב רגלוי למזל לחרן קפצת״אתקפצת#2#״ ארעא קדמוי ואשתכח יתיב בחרן ״בשעה זעירא#2#״ וניסא רביעאה אבנא דהוון כל רעיא מתכנשין למג{ז}<<ו>>ללה״למעברה#2#״ יתה מעלוי פומא דבארה ולא הוון יכלין כיון דאתא אבונן יעק<<ב>> ארים״עבר#2#״ יתה בחדא ידא״מן ידוי#2#״ ואשקי ית ענא דלבן אחוי דאמה וניסא חמישאה כיון דארים״דיעבר#2#״ אבונן יעקב ית אבנא מעלוי פומא דבארה טפת בארה וסליקת באפוי והוות טייפה עשרין שנין כל יומין דהוה שרי״יתיב#2#״ בחרן אלין״אליין#2#״ חמישיתי נסיא אתעבדו \עם אבונן״לאבונן#2#״ יעקב בזמנא די נפק מן באר שבע למיזל לחרן׃
11:82 1	וצלי באתרא ובת״ואבית#2#״ תמן ארום טמעת ליה שמשא תמן ונסב מן אבנוי דאתרא ושוי תחות אסדי״יסודי#2#״ ראשה ודמך לה באתרא ההוא׃
21:82 1	וחלם והא סלם קבע בארעא וראשה מטי עד צית״צאת#2#״ שמיא והא מלאכיה דילוון יתיה מן בייתי דאבוי סלקון״סלקו#2#״ למבשר{י}<א> למלאכי{ה} מרומא למימר אתון חמון לגברא חסידא דאיקונין״<דאיקו>ניה#2#״ דידיה קביעא בכורסיה איקרא דהוויתון מתחמדין \למחמי יתה ״למסתכלה בה#2#״ והא מלאכין מן קדם ייי סלקין ונחתין ומסתכלין בה׃
31:82 1	והא ייי קיים עלוי״עילווי#2#״ ואמר אנה ייי אלהה דאברהם אבוך ואלהה דיצחק ארעא <<די>> את דמך עלה לך אתן יתה ולבניך״ולזרעיית בניך מן בתרך#2#״׃
41:82 1	ויהוון בניך״זרעיית בנך#2#״ כעפרא דארעא ותתקף מערבא וצפונא ודרומא ומדנחא ויתברכון בזכוותך כל \זרעייתא דארעא ובזרעיית בניך״ברך#2#״ ״זרעיית אר׳ ובזר׳ בניך מן בתרך#2#״׃
51:82 1	והא אנה במימרי עמך ואנטר {יתך} יתך בכל {דתלך} דתזל ואחזור יתך {לתר} לארעא הדא ארום לא ישבוק מימרי עמך עד דאעבד״זמן די אעבד#2#״ ית \״מה#2#״ דמלילית לך׃
61:82 1	ואתער יעקב מן \״טעם#2#״ שנתיה ואמר הא מן קושטא איקר שכינה דייי דשריה באתרה הדין ואנה \לית אנה ידע ״לא ידעית#2#״׃
71:82 1	ודחל ואמר מה דחיל הוא אתרא הדין <<לית אתרא הדין>> אתר הדיוט ארום״אלהן#2#״ אתר מזומן מן קדם ייי והדן תרעא תרעא דצלו מזומן עד צי<<ת>> שמיא׃
81:82 1	ואקדם יעקב בצפרא ונסב ית אבנא די שוי אסדי״תחות יסודי#2#״ ראשה ושוי״ואקיים#2#״ יתה קיימא ואריק משח על ראשה׃
91:82 1	וקרא ית שמה דאתרא ההוא ביתאל וברם לוז הוה שמה דקרתא בקדמיתא״מן שרוייה#2#״׃
02:82 1	ונדר <יעקב> נדר למימר אן יהווי ייי בסעדי וינטר״ויטור#2#״ יתי באורחא די אנה מהלך בה ויתן לי לחם״מזון#2#״ למיכל ולבוש למלבש״למלבוש#2#״׃
12:82 1	ואחזר״ויחזר יתי#2#״ בשלם לביתיה דאבה ויהווה ייי לי״בסעדי#2#״ לאלה פריק״פרוק#2#״׃
22:82 1	ואבנא הדא דישווית״^דשויתי#2#^״אקימת#2#״ קיימא יהווי בית מקדשיא לשמה דייי וכל מה דתתן לי חד מן עשרה אפרש יתהון״יתה#2#״ לשמ<<ך>>׃