The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:72 1	והווה ארום סאב {יצקח} יצחק וכהיין עיינו<<י>> מן למחמי וקרא ית עשו בריה רבא ואמר ליה ברי \ואמר ליה ״עשו ענה ואמ׳#2#״ הא אנה׃
20:72 1	ואמר הא כען סבית״סאבית#2#״ \לא ידעית יומי מיתתי ״לית אנא ידע יום מי׳#2#״׃
30:72 1	\וכדון סב כען מני זינך ״וכדו טול כען מאני זינך#2#״ בית ג{ו}<י>ריך וקשתיך ופק לאפיה ברא וצוד לי צ{ו}<י>ד״מן תמן צ׳#2#״׃
40:72 1	ועבד לי תבשילין״תפש׳#2#״ היך מה דרחמת ואייתי לי ואכול מן בגלל די תברך״דברך#2#״ יתך נפשי קדם עד לא אמות׃
50:72 1	ורבקה שומעת כד מלל יצחק עם עשו בריה ואזל עשו לאפיה ארעא למצוד ציד למייתיי<<ה>>׃
60:72 1	ורבקה אמרת ליעקב ברה למימר הא שמעית ית קלא דאבוך ממלל עם עשו אחוך למימר׃
70:72 1	אייתי לי ציד ועבד לי \תבשילין ואיכול ״תפשילין וניכול#2#״ ואברך יתך קדם ייי עד לא אמות״נמות{י}#2#״׃
80:72 1	וכדון״וכדו#2#״ ברי שמע בקלי \ואזל לאן דאנה ״במה די אנא#2#״ מפקדה יתך׃
90:72 1	אזל כען לוות ענה ואייתי״וסב#2#״ לי מן תמן תרין \גדיין דעזין ״גדיי עזין#2#״ טבין ואעביד יתהון תבשילין״תפשילין#2#״ לאבוך היך מה דהוא רחים׃
01:72 1	ותייתי לאבוך וייכול״<ויי>כל#2#״ מן בגלל די יברך יתך קדם ייי עד לא ימות׃
11:72 1	ואמר יעקב לרבקה אמיה הא עשו אחי גבר שערי֗ן״שערתן#2#״ ואנה גבר שעשיע׃
21:72 1	מה {ל} \דלמה דימוש יתי אבא ונהוי ״הא דלמא די ימשמש וני׳#2#״ באפוי כמגחך בה ואייתי״וייתי#2#״ עלי לווטן״לבט׳#2#״ ולא״חולף#2#״ ברכן׃
31:72 1	ואמרת ליה אמה עלי אינון״הנון#2#״ לווטך״לבט׳#2#״ ברי לחוד שמע בקלי ואזל אייתי״סב#2#״ לי׃
41:72 1	ואזל ונסב ואייתי לאימיה ועבדת אמיה תבשילין״תפשי׳#2#״ היך מה \דרחם אבו{ת}י ״דהוה רחים אבוי#2#״׃
51:72 1	ונסבת רבקה ית לבושוי דעשו ברה רבה משבחיין״תוחמדנייא די הוון גבה בבית׳#2#״ דהווה בגו בייתה ואלבשת ליעקב״ית יע׳#2#״ ברה זעירא׃
61:72 1	וית משכא דגדייא בני עיזייא אלבשת על ידוי ועל שעש{ו}<י>ע<<ו>>ת ציוריה״^צוא׳#2#^״צוריה#2#״׃
71:72 1	ויהבת ית תבשילייה״תפשי׳#2#״ וית \לחמה דעבדת ״מזונא די עב׳#2#״ ביד יעקב ברה׃
81:72 1	ואתא״ועל#2#״ לוות אבוי ואמר אבא ואמר \הנני מה את ״הא אנא מן את#2#״ ברי׃
91:72 1	ואמר יעקב לאביו אנה עשו בכורך עבדת היך מה דמללת עמי קום כען תב \״לך#2#״ ואכל״ואכול#2#״ מן ציידי מן בגלל תברך״די יברך#2#״ יתי נפשך׃
02:72 1	ואמר יצחק לברה מה \כען אוחת ״היא דאזרזת#2#״ למשכחי ברי ואמר ארום זמן ייי אלהך קדמוי׃
12:72 1	ואמר יצחק ליעקב קרב״קרוב#2#״ כען ואמשש״ואמשמש#2#״ יתך ברי הא את הוא דין ברי עשו או לא׃
22:72 1	וקרב יעקב לוות יצחק אבוי ומשש״ומשמש#2#״ יתה ואמר הא קלה קלה דיעקב \ומוש ידיה מוש ידוי ״ברם ממוש ידיה ממוש ידוי#2#״ דעשו׃
32:72 1	ולא חכם ית<<י>>ה ארום הוון ידוי כידוי דעשו אחוי שערניין״סערתיין#2#״ וברך יתיה׃
42:72 1	ואמר \״הא#2#״ את הוא דן ברי עשו ואמר אנה׃
52:72 1	ואמר אקרב לי ואכל מן ציידה דברי מן בגלל די תברך״יברך#2#״ יתך נפשי \וקרב ליה ״ואקרב לוותה#2#״ ואכל ואייתי ליה חמר ושתי׃
62:72 1	ואמר ליה יצחק אבוי \קרב כען ושק ״קרוב כען ונשוק#2#״ יתי ברי׃
72:72 1	וקרב לוותיה ונשק יתה ואריח ית ריח לבושוי וברך יתיה ואמר \״אתון#2#״ חמון ריחה דברי כריח קטרת בסמניה טביה דעתיד למתקרבא עלגבי מדבחא בטור בית מקדשא ה֗ו֗א טורא ברך יתיה חי וקיים כל עלמי<<א>>׃
82:72 1	ויתן לך ייי מטוב טלא דנחת מן שמיא שפר ומן טובא דארעא וסגי עבור חמר ומשח׃
92:72 1	יפלחון קדמך״<קד>מיך#2#״ אומיא כל בנוי דעשו ישתעבדון לך מלכוותא כל בנוי דישמעל הווי רב ושליט על אחך״אחוך#2#״ כל בניה דקטור׳ ויהוון מקדמין ושאלין בשלמך כל בנוי דלבן דהוא אחוי דאמך \מ{ה}<ן> דלייט יתך יהוי לייט כבלעם ״ליטך יהון ליטין כבל׳#2#״ בר בעור ומן דמברך יתך יהוי מברך״ברוך#2#״ כמשה נביא ספרון״ספרנהון#2#״ דישראל׃
03:72 1	והוי \כד אשלם ״כיון דאש׳#2#״ יצחק למברכה \״סבר#2#״ ליעקב והוה לחוד מפוק נפוק יעקב מן לוות \״סבר#2#״ אפי יצחק אבוי ועשו אחוי על מן ציידיה׃
13:72 1	ועבד אף״לחוד#2#״ הוא תבשילין ואייתי לאבוי ואמר לאבוי יקום \״כען#2#״ אבא ויאכל מן ציידיה דברה מן בגלל תברך נפשך יתי׃
23:72 1	ואמר לה יצחק אבוי מן את ואמר אנה ברך בוכרא עשיו׃
33:72 1	ואזדעזע יצחק זעוע רב לחדה ואמר מן \״הוא#2#״ כדון \הוא דצד ״דן די צד#2#״ ציד ואייתי לי ואכלת מן כולה קדם עד לא תייתי וברכת יתה וברת קול״בת#2#״ נפקת מן שמיא ואמרת לחוד בריך יהוי׃
43:72 1	\כד שמע ״כיון דשמ׳#2#״ עשו ית מלוי דאבוי \וצוח צווחה ״וצבח צבחה#2#״ רבה תקיפא ומרירא עד לחדא ואמר לאבוי ברך יתי אף״לחוד#2#״ אנא אבא׃
53:72 1	ואמר אתא אחוך בסוגי חכמתא ונסב ברכתך׃
63:72 1	ואמר הא מן קושטא״<מן> דקושטין#2#״ איתקרי שמה יעקב והא עקב יתי דנה תרין״תריין#2#״ זמנין ית בכורת{ו}<י> נסב והא כדון נסב ברכתי ואמר הא לא \שבקת לי חדא ברכה ״אשתבק לעשו ברכה#2#״׃
73:72 1	ואתיב״וענה#2#״ יצחק ואמר לעשו הא רב ושליט שויתי״^שוית#2#^״יהבית#2#״ יתה לך וית כל אחוי שויתי״^שוית#2#^״יהבית#2#״ קדמוי לעבדין ועבור וחמר סמכ<׳> יתיה ולך מן כדון״כדו#2#״ מה אעבד ברי׃
83:72 1	ואמר עשו לאבוהי״לאבוי#2#״ הא ברכה חדא אית לך אבא ברך יתי אף״לחוד#2#״ אנה אבא ונטל״וארעם#2#״ עשו קליה ובכה׃
93:72 1	וענה יצחק אבוי ואמר ליה הא מן טובא דארעא תהוי משרויך ומן טוב טלא דנחת מן שמיא מן לעיל׃
04:72 1	ועל חרבך״מאני זייני<ך>#2#״ תחי וקדם אחוך \תהוי פלח ומשועבד ״יהודייא תהוי משעבד#2#״ ויהוי כד יהוון בנוי דיעקב לעיין באורייתא \ומנטרין פיקודיא ״ונטרין פקודה#2#״ יהוון משויין ניר מטולהון על צוארך ויהווי כד ישבקון בנוי <ד>יעקב פקודיא ומנעין גרמיהון מלמלעי באורייתא תשלט ביה ותפרוק ניר שעבודא מעלוי צוואריך׃
14:72 1	\ושטם {ית} עשו ית יעקב ״ונטר עשו סנה על יעקב#2#״ על ברכתא די ברך יתה אבוי ואמר״עני#2#״ עשו בלבא לית אנא עבד היך מה דעבד קין די קטל להבל בחיובי דאבוי וחזר״והדר#2#״ \״^אבוי#2#^״ ואוליד ית שת וקרא ית שמיה על שמיה הא אנה ממתין עד זמן דיקרבון יומי אבלא דאבא ואקטול ית יעקב אח{ו}י ואנא מתקרי קטול וירות׃
24:72 1	ואתני לרבקה ית מלוי דעשו ברה רבה ושלחת וקרת ליעקב ברה זעירא ואמרת לה הא עשו אחוך מתחשב״מתחשד#2#״ \עלך למקטל ״עליך למקטול#2#״ יתך׃
34:72 1	וכדון״וכדו#2#״ ברי שמע בקלי וקום אזל{{ך}}״ערק#2#״ לך לוות לבן אחי חרנה׃
44:72 1	\ותשרי עמיה ״ותתב גבה#2#״ יומין קלילן עד זמן די תשתדך״תחזור#2#״ כליתיה דאחוך׃
54:72 1	עד \דיחזור תקוף רוגזיה דאחוך ״זמן די תחזור כוליתיה דאח׳#2#״ מנך וינשי \ית מה דעבדת ״יתך מה די עבדית#2#״ ואשלח ואדב<<ו>>ר״ואסב#2#״ יתך מן תמן למה כען אתכל ית תריכון יום חד׃
64:72 1	ואמרת רבקה ליצחק אתעיקת״אעיקת#2#״ בחי מן קדם \בנתהון דחיתאי ״בנת חיתאי#2#״^דחת#2#^״ אן נסב \״הוא#2#״ יעקב את׳ מן בנתהון \דחיתיי כאלין ״דחת כאליין#2#״ מן בנתהון דעמא דארעא למה כען \״אית#2#״ לי חיין׃