The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:62 1	והוה כפנא בארעא בר מן כפנא קדמייה״קדמייתא#2#״ דיהווה ביומוי דאברהם ואזיל יצחק לוות אבימלך מלכאהון דפלשתא<<י>> לגררה׃
20:62 1	ואתגלי עלוי ייי״יקר שכינתיה דייי#2#״ ואמר לא תיחות מצרימה שרי בארעא די אמר לך׃
30:62 1	אתותב בארעא הדא ואהווה במימרה עמך ואברך יתך ארום לך ולבנך״ולזרעיית בניך#2#״ אתן ית כל ארעתא האלין״האליין#2#״ ואקים ית שבועתה דיקיימית לאברהם אבוך׃
40:62 1	ואסגי יתך״זרעיית בניך#2#״ ככוכבי שמיא ואתן לבניך ית כל ארעתא האלין ויתברכון \בזכותך כל אומיא ״בזרעת בניך כל אומה#2#״ {{דע}} דארעא׃
50:62 1	חלף״חולף#2#״ די שמע אברהם בקל מ^י#2#^מרי ונטר מטרתי מצותי״פיקוד׳#2#״ וקיימי \וסדרי דייני ״ואחוויית אורייתי#2#״׃
60:62 1	ושרי יצחק בגרר׃
70:62 1	ושאלון עמא״בנוי#2#״ דאתרא על אתתיה ואמרו אחתי היא ארום דחל למימר אתתיה היא דלא יקטלון יתיה עמא דארעא על רבקה ארום שפירת״^שפירה#2#^״<ש>פירא֗ חיזו#2#״ היא לחדה׃
80:62 1	והוה ארום סגו לי׳ תמן יומיא ואדיק֗ אבימלך מלכא״מלכהון#2#״ דפלישתאי על חרכא וחזא״וחמא#2#״ והא יצחק מגהך עם רבקה אתתה׃
90:62 1	וקרא אבימלך ליצחק ואמר לחוד הא אתתך היא והיך אמרת אחתי היא ואמר לה יצחק ארי אמרית דלא אמות״יתקטלה#2#״ מן בגללה׃
01:62 1	ואמר אבימלך מה היא דא דעבדית לנא הא \בקליל זעיר ״בזעיר קליל#2#״ אילו שמש חד מן טליא עם אתתך והוות מייתי״מייתית#2#״ עלינן \חובין רברבין ״חובא רבא#2#״׃
11:62 1	ופקד אבימלך ית כל עמא למימר \מן דיקרב ״כל דיקרב#2#״ בגברא הדין ובאיתתיה מתקטל יתקטל׃
21:62 1	וזרע יצחק בארעא ההיא ואשכח בשתא ההיא מאה שערין דגנין וברך יתיה ייי׃
31:62 1	ותקף גברא והווה אזל ותקף עד זמן די תקף לחדא׃
41:62 1	והוה ליה קניין דען וקנין דתורין \ועבדא מסגיא ״ונכסין ועבדין סגין#2#״ וקנין ביה פלישתאי׃
51:62 1	וכל באריא״^בירוותא#2#^״בארה#2#״ דחפרו עבדוי דאבוי סתמו״וסתימון#2#״ יתהון פלשתאי ומלון יתהון עפרא׃
61:62 1	ואמר אבימלך ליצחק אזל \מן ״לך מן#2#״ לוותן ארו<<ם>> תקפת מנן לחדא׃
71:62 1	ואזל מתמן יצחק ושרה בנחלה דגרר ויתב״ויתיב#2#״ תמן׃
81:62 1	וחזר יצחק וחפר ית בארייתא דמיא די חפרו בימוי דאברהם אבוי וסתמו״וסתימן#2#״ יתהון פלישתאי \מן בתר דמית אברהם ״בתר מיתותא דאבא#2#״ וקרא להן שמהן״שמהון#2#״ בשמהתא די \״הווה#2#״ קרא להון אבוי׃
91:62 1	וחפרו עבדוי דיצחק בנחלה ואשכחו תמן בא<׳> מיין״מים#2#״ דמבוע׃
02:62 1	ואדיינו רעויי֗ דגרר עם רעוי דיצחק למימר דינן אנן״הנון#2#״ מיא וקרא שמה דבארה עשק ארום אתעשקו עמיה׃
12:62 1	וחפרו באר חורי״אחרי#2#״ \ואדינו אף״ואתנצון לחוד#2#״ עלה וקרא שמה שטנה׃
22:62 1	ואסתלק״נטל#2#״ מן תמן וחפר באר \חורי ולא אדינו עליה ״אחרי ולא אתנצון עלה#2#״ וקרא שמה רחובות ואמר ארום כען״כדון#2#״ אפתי ייי לן ותקפינן״וסגונן#2#״ בארעא׃
32:62 1	ו֗אסתלק מן תמן לבאר שבע״לבארה דשבע#2#״׃
42:62 1	ואתגלי עלוי ייי בליליא ההוא ואמר <אנה> הוא אלה׳ דאברהם אבוך לא תדחל ארום עמך אנה וברכת יתך וסגית ית בנך בזכוותא דאברהם עבדי״אבוך#2#״׃
52:62 1	ובנה תמן מדבח וצלי״ופלח#2#״ בשם ממרי דייי ופרס תמן משכניה וחפרו תמן עבדוי דיצחק באר׃
62:62 1	ואבימלך אתיה״אזל#2#״ לוותיה מן גרר וסיעא מן רחמוי״חברוי#2#״ ופיכל רב חיילותיה׃
72:62 1	ואמר {להם} להון יצחק מן בגלל מה אתיתון לוו׳ ואתון שנאתון יתי ושלחתון יתי מן לוותכון׃
82:62 1	ואמרו מחמא חמינן ארום֗ הוה֗ ייי עמך ואמרינן יהווי״תהוי#2#״ כען שבועה֗ בינינן ובינך ונקיים״ונקיימה#2#״ קיים עמך׃
92:62 1	אין תעבד עמן בישא״ביש#2#״ היך מה דלא קריבנן לך והיך מה דעבדנן״די עבד#2#״ עמך \טבן ושלחנן ״לחוד טב וש׳#2#״ יתך בשלם את הוא מן כדון בריכה דייי׃
03:62 1	ועבד להון שירא״<שי>רון#2#״ ואכלו ושתון״<וש>תו#2#״׃
13:62 1	ואקדימו בצפרא ואשתבעו״וקיימו בשבוע׳#2#״ גבר לאחוי״לחברה#2#״ ושלח יתהון יצחק ואזלו מן לוותיה בשלם׃
23:62 1	והוה ביומא ההוא ואתון עבדוי דיצחק ותניאו״ותנון#2#״ ליה על עסק דבאירה דחפרו ואמר֗ן לה אשכחנן מיין״מים#2#״׃
33:62 1	וקרא יתיה שבעה \בגין כדן שמה דקרא לבארה באר שבע ״מן בגין קרון שמ׳ דקרתא בארה דשבע#2#״ עד זמן יומא הדין׃
43:62 1	והוה עשו בר ארבעין שנין ונסב אתה ית יהודית ברת בארה חיתייה <٠٠٠٠٠>׃
53:62 1	והוון״והוואה#2#״ \סורבנין ומפחן רוח ומגחכן בפולחנא נוכראה״<נוכ>ריה#2#״ {{היון}} ולא מקבלן ״סרהווניין ומפחת רוח פלחן בפולחנא נכרייה#2#״ אולפן לא מן יצחק ולא מן רבקה׃