The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:91 1	ועלו״ואתון#2#״ תרין מלאכיה לסדם ברמשא ולוט הוה יתיב בתרעא ״בפילי#2#״ דסדם ו{ת}<ח>מא יתהון לוט ורהט לקדמותהון ושאיל בשלמהון בנימוס ארעא׃
20:91 1	ואמר בבעו מנכון רבוניי מטון כען לביתיה דעבדכון \ואביתון ואסחון״ואביתו וסחון#2#״ רגליכון ותקדמון ותזלון״בצפרא ותזלון בשלום למשכניכון#2#״ לארחכון ואמרין ליה לא ארום \ברחובא דקרתא נבית ״בפלטיות קרתא נבית#2#״׃
30:91 1	ודחק עליהו<<ן>>״בהון#2#״ לחדא וסטון לוותיה ועלו לגו ביתה ועבד להון שרו ופטירין אפה ואכלו׃
40:91 1	קדם עד לא דמכו״ישכבון#2#״ ועמא דקרתא עמא דסדם אקיפו על ביתיה מן עולימיהון ועד סביהון כל עמא״עמיה#2#״ מן סטר חד׃
50:91 1	וקרון ללוט ואמרין ליה אן אנון גובריא די אתון לוותך בליליא״לילייה הדין#2#״ אפיק יתהון לוותן ונחכם יתהון׃
60:91 1	ונפק לוותהון לברא \״מן תרעא#2#״ ותרעא טרד \״מן#2#״ בתרה׃
70:91 1	ואמר לא כען אחי תבאשון׃
80:91 1	הא כען לי תרתין בנן \דלא חכמן גב<<ר>> ״אית די לא חכימן תשמיש דגבר#2#״ אפיק כען יתהון לוותכון ועבדו להון מה דשפר \באפיכון לחוד לגבריא ״ותקן קודמיכון לחוד לגוברייה#2#״ אלין״האליין#2#״ לא תעבדון \פתגם ארום בגין ״כל מן דעם ביש ארום מן בגין כדן#2#״ אתון למיבתא בטל שריתי׃
90:91 1	ואמרין קרב להל ואמרין האחד אתא \למתותבא בינינן והא הוא בעי למהוי ״למתותב{ב}ה בינינן ולמהווי#2#״ דין דינינן כדון נבאש לך יתיר מנהון ודחקו בגובריא בלוט לחדה וקרבו למתבר״למתבור#2#״ תרעא׃
01:91 1	ופשטו גובריא ית ידיהון ואעילו ית לוט לוותהון לביתה וית תרעא טרדו׃
11:91 1	וית גובריא די״דאית#2#״ בתרע ביתה מחון \בסידוריה מדקיקיהון ״בחרבייא מן עולמיהון#2#״ עד סביהון \והוון לעין משכחא תרע ״ולעין למשכחה תרעא#2#״ ביתה ולא משכחין תרעא׃
21:91 1	ואמרין גבריא ללוט \מן כדון מה אית לך הכה חתנך ״עוד מאן אית לך הכא חתנין#2#״ ובניך ובנותיך וכל מה דאית לך בקרתא אפק מן א{רת}<תר>ה
31:91 1	ארום מחבלין אנן ית א{רת}<תר>א הדין ארום סגת קבלתהון קדם ייי ושלח יתן \״ממריה דייי למחבלה#2#״ למשיציא״^<למשי>צא#2#^״ יתה׃
41:91 1	ונפק לוט ומלל עם חתנוי נסבי״נסובי#2#״ בנתיה ואמר קומו פוקו מן א{רת}<תר>א הדין ארום מחבל ייי ית קרתא והוה כמגחך באפיה חתנוי׃
51:91 1	וכאשון מסק״למסוק#2#״ עמוד שחרא ואתוקפו מלאכיא בלוט למימר קום דבר״סב#2#״ ית אתתך וית תרתין בנתך \דאשכחן דלא תשתיצא בחובי דקרתא ״אילין דאשכחן דלא תסתפי בחובי קרתא#2#״׃
61:91 1	ואשתהי ואתוקפו גבריא״גובריא#2#״ בידוהי״<בי>דיה#2#״ \ובידיה דאיתתיה ״וביד איתתיה#2#״ וביד תרתין בנתיה במחוס״כד הוה מחוס#2#״ מן קדם ייי עלוי ואפקו יתה ואצנעו יתיה לבר מן קרתא׃
71:91 1	והוה \כד אפקו ״כיון דאפ׳#2#״ יתהון לברא ואמר אשתיזב על נפשך לא תסתכל לבתרך ולא תקום בכל משרא לטורא אשתיזב״ערוק#2#״ דלא תסתפי׃
81:91 1	ואמר לוט להון אמתינו כען״הכא#2#״ קליל זעיר עד זמן דנבעי רחמין מן קדם ייי׃
91:91 1	הא כען״בבעו#2#״ אשכח עבדך חן וחסד קדמך״בעינך#2#״ ותוקפת״ותוקף#2#״ חסדך די עבדת עמי למקימה״לקיימה#2#״ ית נפשי ואנא \לית אוכל ״לית אנא יכיל#2#״ למשתיזבא״למשיזבא#2#״ לטורא דלא תארע״יארע#2#״ יתי בישתא ואמות׃
02:91 1	הא כען״בבעו#2#״ קרתא הדה קריבה למערק״<למע>רוק#2#״ לתמן והיא קריבה״זעירא#2#״ אשתיזב כען לתמן הלא זעירא היא ותתקיים נפשי״לי#2#״׃
12:91 1	ואמ<<ר>> ליה הא נסבית לך אפין אף לפתגמא הדין דלא מיפך״למהפוך#2#״ ית קרתא די״היך מה די#2#״ מללתא׃
22:91 1	אוחי״זריז#2#״ אשתיזב לתמן ארום \לא אוכל״^אכול#2#^״ ״לית אנא יכיל#2#״ למעבד פתגם עד זמן דתיעול לתמן בגין כדין״כן#2#״ קרא שמה דקרתא זער״<ז>עיר#2#״׃
32:91 1	שמשא נחת על ארעא ולוט על לזער׃
42:91 1	וממריה דייי אחת״הוה מחת#2#״ על סדם ועל עמרה גפרית״גפרי#2#״ ואשא מן קדם״לוות#2#״ ייי מן שמיא׃
52:91 1	והפך ית קרייתא האילין״האיליין#2#״ וית כל משרה וית כל דייריה \דקרתא וצמחוי ״קרייתה וצמחה#2#״ דארעא׃
62:91 1	ועל דהות אתתה דלוט מן בנתהון דסדומיא אסתכלת לבתר<<ה>> למחמי מה יהווי בסופה דבייתיה דאבוה והא היא קיימא עמוד דמלח עד זמן דייחון״תחיית#2#״ מיתייא׃
72:91 1	ואקדם אברהם בצפרא לאתרא דקם \וצלי תמן״תמן בצלו#2#״ קדם ייי׃
82:91 1	ואדיק \כלפי סדם וכלפי עמרה וכלפי ״כלוקבל סדום ועמורה כלוקבל#2#״ ארעא משרה וחמה והא סליק קיטורא״תננה#2#״ דארעא כקיטור \תננא דאתונא ״תנן אתונה#2#״׃
92:91 1	והווה \כד שיציא ייי ״בזמן דחבל מימריה דייי#2#״ ית קרוי״^קרי#2#^״קוריי#2#״ משרה ואדכר ייי ברחמוי טביא ית אברהם ושלח ית לוט מן גוא הפכתא כדי״^כד#2#^״בזמן#2#״ הפך ית קרייתא די שרא״הוה שרי#2#״ בהון לוט׃
03:91 1	וסלק לוט מן זער ושרא במערתא הוא ותרתין בנתה עמיה ארום דחל למשרי בזער ושרה במערתא הוא ותרתין בנתה׃
13:91 1	ואמרת רבתא לזערתא אבונן סב וגבר לית בארעא למיעול״<למי>על#2#״ לוותן כאורח כל ארעא׃
23:91 1	אתוי״אתיי#2#״ ונשקי ית אבונן חמר ונשמש״ונזדמנה#2#״ עמה ונקים מן אבונן \״זרע#2#״ בנין׃
33:91 1	ואשקיין״ואשקן#2#״ ית אבוהון חמר בליליא הוא ועלת״ואתת#2#״ רבתא ושמישת״ואזדמנת#2#״ עם אבוה ולא ידע בדמכה ובמקמה׃
43:91 1	והווה מן יומא דבתר<׳> ואמרת רבתא לזעירתא הא שמשת״אזדמנת#2#״ ברמשא עם אבא נשקי יתיה חמר אף״אוף#2#״ ליליא הדין ועולי \ושמש עמה ונקיים מן ״אזדמני לוותה ונקיימה מן#2#״ אבונן בני<<ן>>׃
53:91 1	ואשקיין אף״לחוד#2#״ בליליא ההוא ית אבוהון״<אבו>הן#2#״ חמר וקמת״וקמתה#2#״ זעיראתא ושמשת עמה ולא ידע במדמכה ובמקמה׃
63:91 1	ועברין״^<ועב>רן#2#^״ועברי#2#״ תרתין בנתיה דלוט \מן אבוהון״מאבוהן#2#״׃
73:91 1	וילידת רבתא בר״ביר#2#״ וקרת שמה מואב הוא אבי אבוהון דמואביה עד זמן יומא הדין׃
83:91 1	וזעירתא אף״לחוד#2#״ היא ילידת בר״ביר#2#״ וקראת ^ית#2#^ שמה בר עמי הוא אבוהון דבני עמוניי עד זמן יומא הדין׃