The Comprehensive Aramaic Lexicon

10:40 1	והאדם חכם ית חוה אתתה ועברת וילידת ית קין ואמרת הא יתיהב לי בר״ביר#2#״ מן קדם ייי׃
20:40 1	ואוספת למלד ית אחוי ית הבל והוה הבל רעי ען״ענא#2#״ וקין הוה פלח בארעא׃
30:40 1	והוה \לסוף יומין ״עקב יומייא#2#״ ואייתי קין מן \פירי ארעא ״פירא דאר׳#2#״ דורון \לשמה דייי ״קדם ייי#2#״׃
40:40 1	והבל אייתי אף״לחוד#2#״ הוא מן בכירי ענה ומן שמיני<<הון>> וקבל ייי ברעווא ית הבל \וית קרבניה ״וית דורון דידיה#2#״׃
50:40 1	ולקין ולקרבניה״ולדורון דידיה#2#״ לא קבל ברעווא ובאש״בעש#2#״ לקין לחדה ואישתני זיווהון דאפוי׃
60:40 1	ואמ׳ ייי לקין למה כען בעש לך ולמה כען אשתני״אשתנון#2#״ זיוהן דאפיך׃
70:40 1	הלא אן תטיב עובדך בעלמא הדין ישתרי וישתבק לך בעלמ׳״לעלמא#2#״ דאתי ואין לא תיטב עובדך בעלמא הדין ליום דינא רבה חטאך נטיר \ועל תרע לבה חטאך רביע ובידך מסרת ״ובין ידך מסרת#2#״ רשות{{ה}}<<א>> דיצרה בישא ואת תהוי שלט בה בין לימזכי ובין למחטי׃
80:40 1	ואמר קין להבל אחוי איתה ונפק תרינן לאפי ברא והוה \כיון דנפקו ״כד נפ׳#2#״ תריהון באפי ברא ענה קין ואמר להבל מסתכל אנה \דלא ברחמי׳״דברחמין#2#״ איתברי עלמא ולא על פירי עובדין טבין הוה מדבר ומיסב אפין אית בדינא מן בגלל מה איתקבל קרבנך ברעוא וקרבני מני לא אתקב׳ ברעוא׃ ענה הבל ואמר לקין מסתכל אנא די ברחמין איתברי עלמא ועל פירי עובדין טבין הו׳ מדבר ועל דהוו \״בידי#2#״ עובדיי טבין״טביא#2#״ מן דידך אתקביל קרבני מני ברעוא קרבנך מינך לא אתקביל ברעוא ענה קין ואמר להבל לית דין ולית דיין ולית עולם חורן לית מתן״למ׳#2#״ אגר טב לצדיקיא ולית מתפרעה מן רשיעיא עני הבל ואמר לקין אית דין ואית דיין ואית עלם אוחרן ואית מתן אגר טב לצדיקיא ואית מתפרעה מן רשעי׳ לעלמא דאתי על עסק פתגמא הדין הוון תריהו׳ מדיינין״מתנצין#2#״ באפי ברא וקם קין אל הבל אחוי וקטל יתיה׃
90:40 1	ואמר ייי לקין הן הוא הבל אחוך ואמר לית אנ{{א}}<<ה>> ידע הא נטורא דאחי אנה׃
01:40 1	ואמר מה היא דא דעבדת קלא אדמהון״דם#2#״ דאוכלוסין צדיקין דהון עתידין למיקום מן הבל אחוך צווחין עלך״עליך#2#״ קדמי מן ארעא׃
11:40 1	וכדון ליט תהווי״יהווי#2#״ קין מן ארעא די פתחת ית פומי^ה#2#^ למקבלה ית אדמה דאחוך מן ידיך׃
21:40 1	ארום תהוי {ו}פלח ית ארעא לא תוסף למתן \פירי עללתא לך ״חייליה לך#2#״ גלי ומטלטל תיהוי״יהווי#2#״ קין בארעא׃
31:40 1	ואמר קין קדם ייי סגין אינון״הנון#2#״ חוביי למסבול ברם אית יכלה קדמך למשרי ולמשבק״ולמשבוק לי#2#״׃
41:40 1	הא טרדת יתי יומא דין מעילוי אפי דארעא ומן קדמוך לית אפשר לי למטמרה ויהוי קין גלי ומטלטל בארעא ויהוי כל די יארע יתה יקטיל יתיה׃
51:40 1	ואמר ליה ייי בשבועה כל דיקטול קין עד שובעה דרין יתלי ליה ושוי ייי לקין סימן דלא יקטול יתיה כל מן די יארע״דארע#2#״ יתיה׃
61:40 1	ונפק קין מן קדם ייי \ושרא בארעא גלי ומטלטל מן מדנח לעדן ״גלי בארעא ושרה מן מדנחה דעדן#2#״ והוה עד לא קטל להבל הוות ארעא מרבייה קודמוי היך פירי גנתא דעדן ומן דחטא וקטל להבל חזרת למהוי מרביה קדמו כו{כ}<ב>ין ודרדרין׃
71:40 1	וחכם קין ית אתתיה ועברת וילדת ית חנוך והוה בני קריה״קרין#2#״ וקרא שמה דקרתה כשמיה דבריה חנוך׃
81:40 1	ואתיליד לחנוך ית עירד ועירד אוליד ית מחויאל ומחויאל אולד ית מתושאל ומתושאל אולד ית למך׃
91:40 1	ונסב ליה למך תרתין נשין שמה דחדה״דחתה#2#״ מינהון עדה ושמה דתינייתא צלה׃
02:40 1	וילידת עדה ית יבל הוא \אבוהון דדרי משכנא וקניין בעיר ״אביהון כל דשריין במשכנין ומרי נכסין#2#״׃
12:40 1	ושמה דאחוי יובל הוא הוה אבוהון \דכל תפשי כנורא ואבובא ״כל תפשי כינרא ועוגבא#2#״׃
22:40 1	וצלה \אף היא״לחוד#2#״ ילדת ית תובל קין אומן \בכל אומנות״באומנות#2#״ נחשא ופרזלא ואחתה דתובל קין הות נעמה \בדיה קיניין ״היא הות בידייה קינין#2#״ וזמרין׃
32:40 1	ואמר למך לתרתין נשוהי עדה וצלה \שמעו בקלי ״שמען קלי#2#״ נשוהי דלמך א{נ}<צ>יתן \למימריה דפומי ארום לא גבר ״למילי לא גבר#2#״ קטלת \דאתקטל מן בגללה ולא ״דנתקטלה תחותוי לא#2#״ עולם חבלת \דיתחבלון זרעיתי ״דנתחבלה תחותוי ויבדן זרעיתי#2#״ מן בתרי׃
42:40 1	ארום קין \דקטל להבל עד״ על דקטל להבל אחוי עד#2#״ שבעה דרין איתלי לי ולמך בר ברה \״על#2#״ די לא קטל בדינא הוא דיתלי ליה עד שבעין ושבעה דרין יתלי ליה׃
52:40 1	וחכם אדם עוד ית אתתיה וילדת בר וקרא׳ ית שמיה שת ארום שוי לי <<ייי>> בר חורן חלף הבל ארו׳ קטל יתיה קין׃
62:40 1	ולשת אף״לחוד#2#״ הוא אתיליד בר״ביר#2#״ וקרא ית שמיה אנוש בכדין שרו בני אנשא למהוי עבדין להון טעון ומכניין יתהון בש׳ ממרה דייי