H The Comprehensive Aramaic Lexicon

CAL CODE HELP CLICK HERE
click on the file description for more information

54000: GT AA

click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

10:21-2 ואמר מימרה דה׳ למשה ולאהרן בארעה דמצרים למימר׃
20:21-2 ירחה הדן לכון ניסן ראש ירחין קדמיי הוא יהוי לכון לכל ראשי ירחי שתא׃
30:21-2 מללו אל כל עם כנישתא דישראל למימר בעשרה יומין לירחה ניסן ויסבון להון גבר אמר לבית אבא אמר לכל בית׃
40:21-2 ואן זעירין אנון אמה דביתה כמס{ד}<ת> למתמניה עם אמרי פסחה ויסב הוא ומגירה דקריב לביתה במכסת נפשן גבר לפם מאכלה תתמנון עם אמרי פסחה
50:21-2 אמר שלם מן מו[ם] דכר בר שתה יהוי לכון מן אמריה מן גדיה בני עזיה תסבון׃
60:21-2 ויהוי לכון למטרה עד ארבעת עשר יומין לירחה ניסן ויכסון יתה {{גבר אמר לבית אבא אמר לכל בית}} ^כל עם כנשתא דב֗נ֗י֗ ישר֗אל֗ ביני ש֗מ֗שת֗א^
70:21-2 ויסבון מן אדמה ויתנון על תרתין מזוזיתה ועל שקופה ועל בתיה די יאכלון יתה֗ בהן֗׃
80:21-2 ו[י]אכלו[ן] ית בסרא בלילי פסחה צלי בנורה פטירין עם מרורין יאכלון׃
90:21-2 לא תאכלון מנה מ֗הבהב לא שליק ולא מבשל במיה ארום אלאהן צלי בנורה ראשה עם כרעוי עם בני גוה׃
01:21-2 לא תשירון מנה עד צפרה ומא דמשתיר מנה עד צפרה בנורה תוקדון יתה׃
11:21-2 וכהדן סדרה תאכ֗לון יתה חרציכון קטירין נעליכון ברגליכון וחטריכון בידיכון ותאכלון יתה בבהילו פסחה הוא לשמה דה׳׃
21:21-2 ויעבר ממרי בארעא דמצרים בלילי פיסחה ויקטל כל בכוריה בארעה דמצרים מן בני אנשא ועד בעירה ובכל טעותהון דמצריא <א>עבד דינין שנין אמר ה׳׃
31:21-2 ויהוי אדמה לכון לסימן על בתיה די אתון תמן ויחמי ממרי ית אדמה ויגן ויפסח עליכון ולא יהוי בכון מותן מחבל בטקלותי֗ בארעה דמצרים׃
41:21-2 ויהוי יומה הדן לכן לדכרן טב ותחגון יתה חגה קדם ה׳ לדריכון קיים דעלם תחגון יתה׃
51:21-2 שבעה יומין פטירין תאכלון להוד ביומה קדמיה תבטלון חמירה מן בתיכון ארום כל דיכל חמיע ותשתצא נפשה ההיא מן ישראל מן יומה קדמיה ועד יומה שביעיה׃
61:21-2 וביומה קדמיה יום טב בירוע קדיש וביומה שביעיה יום טב בירוע קדיש יהוי לכון כל עבידה לא תעבדון בהון להוד די יתאכל לכל נפש הוא לבלחודוי יתעבד לכון׃
71:21-2 ותטרון ית מצותה דפטירה ארום הך זמן יומה הדן אפקת ית חלותכון מן ארעה דמצרים ותטרון ית יומה הדן לדרכון קים דעלם׃
81:21-2 בירחה קדמיה בארבעת עשר יומין לירחה ביני שימשתא פטירי֗ן תאכלון עד עשרין וחד יומין לירחה ביני שימשתא׃
91:21-2 שובעה יומין חמיר לא יתחמי בבתיכון ארום כל דאכל חמיע ותשתצא נפשה ההיא מן עם כנישתא דישראל בגיוריה וביציבה דארעה׃
02:21-2 כל חמיע לא תאכלון בכל אתר בית מדורי[כ]ון תאכלון פטירין׃
12:21-2 וקרא משה לכל סביה דישראל ואמר להון זרזו ונסבו לכון ען לזרעיותכון ונכסו נכיסת פיסחה׃
22:21-2 ותסבון מיס֗רה דאיזוב ותטבלון באדמה דא^י^ת במנה ותדון על שקופה ועל תרתין מזוזיתא מן אדמה דאית במנה ואתון לא תפקון גבר מן תרע ביתה עד צפרה׃
32:21-2 ויעבר ממרה דה׳ למקטלה ית מצריא ויחמי ית אדמה על שקופה ועל תרתין מזוז{ו}<י>תה ויפסח ה׳ על תרעה ולא יתן למחבלנא למיעו֗ל לגו בתיכון למקטלה
42:21-2 ותטרון ית פתגמה הדן לקיים לכון ולב[נ]יכון עד עלם׃
52:21-2 והוה ארום תעלון לארעה די יתן לכון ממרה דה׳ איך מא די מלל ותטרון ית עבידתה הדא׃
62:21-2 והוה ארום יאמרון לכון בניכון מא עבידתא הדא לכון׃
72:21-2 ותאמרון נכיסת פיסחה הוא לשמה דה׳ די פסח ואגן על בתיהון דבני ישראל בארעה דמצרים בקטלותה ית מצריא וית בתינן שיזב ועקדו עמה ואודו ושבחו׃
82:21-2 ואזלו ועבדו בני ישראל היך מא די פקד ה׳ ית משה וית אהרן כדן עבדו׃
92:21-2 והוה בפלגות ליליה וממרה דה׳ קטל כל בכוריה בארעה דמצרים מן בכורה דפרעה <ד>הוה עתיד למתב על כורסי מלכותה ועד בכורה דשביתה דהוה יתיב בבית חבושה וכל בכורה דבעירה׃
03:21-2 וקם פרעה בליליה הוא וכל שלטנוי וכל מצריא והות צוחה רבה ב֗ארעה דמצרים ארום לא הוה תמן בית די לא הוה תמן בגוה מית׃
13:21-2 וקרא למשה ולאהרן בליליה ואמר קומו פוקו מן גו עמי אוף אתון אוף בני ישראל ואזלו פלחו קדם ה׳ כמליכון׃
23:21-2 להוד ענכון להוד תוריכון סבו איך מא די מללתון ואזלו ותברכון יתי להוד אנא׃
33:21-2 ואתוקפון מצריא על עמא למזרזה למשלחה יתהון מן ארעה ארום אמרו כולן מיתין׃
43:21-2 ונטלו עמה ית לשהון קדם עד דלא יתחמע מותרתהון צרירן בשושפתהון על כתפת֗הון׃
53:21-2 ובני ישראל עבדו כמלוי דמשה ושילו מן מצריא מנין דכסף ומנין דדהב ולבושין׃
63:21-2 וממרה דה׳ יהב ית חנהון דעמה באפיהון דמצריא ואשלו יתהון ורוקנו ית מצריא׃
73:21-2 ונטלו בני ישראל מן פילוסין למטלין כשית מאה אלפין גובריה לבר מן טפלה׃
83:21-2 ולהוד ערברוב סגין סלק עמהון וען ותורין נכסין סגין לחד׃
93:21-2 ואפון ית לשהון די נפקו ט֗ע֗ינ֗ין מן ארעה דמצרים חל{ו}<י>ן דפטירין ארום לא אתחמיע ארום טרדו יתהון מצריא ולא יכלו למשתוהיא ולהוד מזון לא עבדו להון׃
04:21-2 ומשרויהון דבני ישראל די שרון בארעה דמצרים תלתין שנין וארבע מאון שנין׃
14:21-2 והוה לסוף תלתין שנין וארבע מאון שנין והוה הך זמן יומה הדן נפקו כל חיילותה <ד>ה׳ פריקין מן ארעה דמצרים׃
24:21-2 לילי נ֗טיר ומזמן לפרקן הוא קודם ה׳ בזמן אפקתהון
80:71-2 ואתון דלבית עמלק וסדרו סדרי קרבה עם ישראל ברפידים׃
90:71-2 ואמר משה אל יהושע בחר לן גברין גיברי חיל ופוק וסדר סדרי קרבה עם דלבית עמליק למחר הא אנא קים מעתד על ראש רמתה וחוטר די אתעבד בה נסין מן קדם ה׳ בידי׃
01:71-2 ועבד יהושע הך מא די אמר לה משה למסדרה סדרי קרבה עם דלבית עמלק ומשה ואהרן וחור סלקו ראש ראמתא׃
11:71-2 והוה היך מא דהוה משה תקף ידוי בצלו קודם ה׳ הון כל בית ישראל מתג֗ברין ונצחין וכד הוה ידוי מנ֗<ע>ים֗ עליה הון דלבית עמלק מ֗תברין ונפלין בחרבה׃
21:71-2 וידוי דמשה הון זקיפן ונסבו אבן ושון תחתוי ויתב עליה ואהרן וחור הון זקיפין בידוי חד מ֗ן ד֗י֗ן ס֗י֗[טר]ה֗ וחד מן <דין> סיטרה והון ידוי ד֗משה [ז]קי֗פ֗ן֗ בצלו מדכר [٠٠٠ ה]ימנית אבהתה עד מטמעי ש֗י֗משה׃
31:71-2 ו֗שי֗צי יהושע ית עמלק וית עמה לפתגם דחרב׃
41:71-2 ואמר מימרה דה׳ למשה כתוב דא דוכרן טב בגו ספר ושוי במשמעה דיהושע ארום משציא <אשיצי> ית דוכרנה דעמלק מן תחות שמיה׃
51:71-2 ובנה משה מדבח ופלח וצלי תמן בשם מימרה דה׳ די עבד לה נסין׃
61:71-2 ואמר שבועה נפקת מן תחות כורסי איקרה רבון כל עלמיה ה׳ מלכה קדמיה דעתיד למקום מן דלבית ישראל הוא שאול בן קי֗ש הוא יסדר֗ סדרי קרבה עם דלבית עמלק ויקטל מנהון מלכין עם שולטנין ומא דמשתי֗י֗ר [מנ]הון ישיצון יתהון מרדכי ואסתר וה׳ במימרה אמר לשיציא ית דוכרנה דעמלק לדרי דרין׃
10:91-4 ומלל מימרה דה׳ עם משה ועם אהרן למימר׃
20:91-4 דא גזירת אוריתא די פקד מימרה דה׳ למימר מלל עם בני ישראל ויסבו֗ן וייתון לותך תורה סמוקה שלמה די לית בה מום די לא סלק עליה שעבוד דנור׃
30:91-4 ות֗ת֗נון יתה לאלעזר כהנה רבה ויפק יתה לבר מן משריתה ויכוס יתה כהן אחרן קודמוי והוא חמי׃
40:91-4 ויסב אלעזר כהנה רבה מן אדמה באצבעה וידי לקבל אפי משכן זמנה מן אדמה שבעה זמנין׃
50:91-4 {ודי} [ו]יוקד ית פרתה קודמוי ית משכ֗[ה] וית בשרה וית אדמה על מריעוה יוקד יתה׃
60:91-4 ויסב כהנה קיס דארז ואיזוב ולשן דזיחורי טבה ויטלק לגו יקידת פרתא׃
70:91-4 ויחור לבושוי כהנה ויסחי ית בסרה במיא ובתר כדן יעול לגו משריתא ויהוי כהנה מסאב מרחק מן קודשיה עד רמשה׃
80:91-4 ודי מוקד יתה יחור לבושוי במיא ויסחי ית בסרה במיה ויסתאב עד רמשה׃
90:91-4 ויכנש גבר דכי ית קטמה דתורתא ויצנע יתה לבר מן משריתא באתר דכי ותהוי לעם כנישתא דבני ישראל למטרא למי הדיא חטאתא היא׃
01:91-4 ויחור כל דמכנש קטמה דתורתא ית לבושוי ויסתא֗ב עד רמשא ות[ה]וי לבני ישראל לגיוריא דמתגירין ביניכון לקיים דעלם׃
11:91-4 כל די קרב במית בטמא נפש דברנש ויסתאב שבעה יומין׃
21:91-4 הוא ידכי בה ביומה תליתיא וביומה שביעיה ידכי ו<אין >לא ידכי ביומה תליתיא וביומה שביעית לא ידכי׃
31:91-4 כל די יקרב במית בטמא נפש דברנש די ימות ולא ידכי ית משכנה דה׳ סאב ותשתצא נפשה ההיא מן ישראל ארום מי הדיא לא זרק עלוי מסאב יהוי תוב׳ סאובתה בה׃
41:91-4 דא גזירת אוריתא ברנש ארום ימות במשכנא כל די יעול במשכנה וכל די במשכנה יסתאב שבעה יומין׃
51:91-4 וכל מן פתיח די לית לה <גופה דשיע> חזר ומקף עלוי מסאב הוא׃
61:91-4 וכל די יקרב על אפי ברה בקטיל דחרב או במית או בגרם דברנש או בקבר יסתאב שבעה יומין׃
71:91-4 ויסבון למסאבה מן עפר דיקידת חטאתא ויתן עלוי מן מייה דחין לגו מן דחסף׃
81:91-4 ויסב אזוב ויטבול במיה גבר דכי וידי על משכנה ועל כל מנוי ועל נפשת<ה> די הוון תמן ועל די יקרב בגרם או בקטיל או במית או בקבר׃
91:91-4 וידי דכיה על מסאבה ביומה תליתיה וביומה שביעיה וידכי יתה ביומה שביעיה ויחור לבושוי ויסחי במיה וידכי ברמשה׃
02:91-4 וגבר די יסתאב ולא ידכי ותשתצא נפשה ההיא מן גו קהלה ארום ית מקדש ה׳ סאב מי הדיא לא זרק עלוי מסאב הוא׃
12:91-4 ותהוי להון לקיים דעלם ומן דמדי מי הדיא יחור לבושוי ודי יקרב במי הדיא יסתאב עד רמשא׃
22:91-4 וכל די יקרב בה מסאבה יסתאב ונפשה די תקרב תסתאב עד רמשה׃
10:02-4 ואתון בני ישראל כל עם כנישתא מדברה דצין בירחה קדמיה ושרון עמה ברקם ומיתת תמן מרים ואתקברת תמן׃
20:02-4 ולא הוה תמן מים֗ לעם כנישתה ואתכנשו עמה על משה ועל אהרן׃
30:02-4 ואדינו עמה עם משה ואמרין למימר הלוי מיתנן במותנא די מיתון בה אחינן קדם ה׳׃
40:02-4 ולמה כען אעלתון ית עם כנישתה דה׳ למדברה הדן ל<מ>מות תמן אנן ובעירינן׃
50:02-4 ולמה כען אעלתון יתן מן ארעה דמצרים למעלה יתן לאתרה בי֗שה הדן לא אתר מזדרע זרע לא תאנין ולא גופנין ולא רמונין אוף לא מים לית לן למשתה׃
60:02-4 ואתא משה ואהרן מן קדם קהלה לתרע משכן זמנה ונפלו על אפיהון ואתגלית יקר שכינתה דה׳ עליהון׃
70:02-4 ומלל ה׳ עם משה למימר׃
80:02-4 סב ית חוטרא וכנש ית עם כנישתא את ואהרן אחוך ותמללון עם כיפה קדמהון ויתן מיי ותפק להון מים מן כיפה ותשקי ית עם כנישתה וית בעיריהון׃
90:02-4 ונסב משה ית חוטרה מן קדם ה׳ הך מה די פקד יתה׃
01:02-4 וכנשו משה ואהרן ית עם כנישתה לקבל כיפה ואמר להון משה שמעו כען עמה דמלפין מלפניהון ול֗א מהימנין הא מן כיפה הדן נפק לכון מיה׃
11:02-4 וארים משה ית ידוי ומחה ית כיפה בחטרה תרין זמנין ונפקו מיי סגין ושתון עם כנישתה אינון ובעיריהון׃
21:02-4 ואמר מימרה דה׳ למשה ולאהרן ח֗ולף לא היימנתון בי למקד֗שה יתי בגו עמי בני ישראל בשבועה לא תיעלו֗ן֗ ית עמה֗ הדן לארעה די יהבת להון׃
31:02-4 אינון מיה מי< >דיניה די אדינו בני ישראל עם ה׳ ותקף רוגזה בהון׃
20:62-5 פירי ארעון די תי[ע]לון מן [א]רעכון דה׳ אלהכון֗ י֗ה֗ב֗ לכון ותשון ב֗סלה ותיזלון לאתר[ה די י]תר[עי] ה׳ אלהכון למשריא יקר ש[כי]נתה֗ תמן
30:62-5 [ותיתון] ל֗[ות] כהנא֗ די יהוי ממני [כהן ר]ב֗ ביומיה ה֗ה֗[נון
80:62-5 ובפרישן
90:62-5 ואעל יתן לאתרא הדן ויהב לן ית ארעה הדא א֗רע ד֗ע֗בדה פירין טבין נקין כחלבה וחלין כדבשה
01:62-5 וכדון הא אייתינן שירוי בוכרת פירי ארעה די י֗ה֗ב [לן] ה׳ ואצנענן יתה קודם ה׳ אלהן ואודינן ושבחנן קו[דם ה׳] אלהן
11:62-5 ותחדון עמי בכל טבתה די יהב לכ֗[ון ה׳ א]ל֗הכון ולבתיכון אתון וליויא וגיוריא֗ די בי֗נ֗י֗[כון
21:62-5 א֗ר֗ו֗ם תשלמון למעשרה ית כל [٠٠٠ּ] תליתיתא שתא דמ֗עשרא [٠٠٠] ולארמלתא֗ [٠٠٠ּ
31:62-5 [٠٠٠ּ] ק֗ודם ה׳ א֗[להכון] הא֗ [٠٠٠ּ] ולגיוריא ליתמיא [٠٠٠ּ עב]רנ֗ן על חדא֗ מן כל [٠٠٠ּ
41:62-5 [ל]א אכלנן [٠٠٠ּ
51:62-5 אדיק ממעון מן בית שכינת קודשך מן שמיא וברך ית עמך ית ישראל וית ארעה די יהבת לן איך מא די קימת לאבהתן ארע דעבדה פירין טבין נקין כחלבה וח֗לין כדבשה׃
61:62-5 יומה הדן ה׳ אלהכון מפקד יתכון למעבד ית קימ֗[יה] ה֗אלין וית סדרי דיניה ותטרון ותעבדון יתהן בכל לבביכון ובכל נפשתכון׃
71:62-5 ית מימרה דה׳ אמלכתון עליכון יומה הדן למהוי לכון לאלה פרוק ולמהלכה באורחן דתקנן קודמוי ולמטור קימה ופקודוי וסדרי דינוי ולמשמע בקל מימרה׃
81:62-5 וממרה דה׳ אמלך יתכון יומה הדן למהוי לשמה עם חביבין הך סגולה מכל אומיה היך מה די מלל לכון ולמטור כל פקודוי׃
91:62-5 ולמשויה יתכון רמין ומנטלין עלין על כל אומיה דיבר֗א לתשבחה לשם טב ולרוממו ולמהוי לשמה אומה קדישה ומ[٠٠]יה קדם ה׳ אלהכון הך מה די מלל׃
10:72-5 ופקד משה וסביה דישראל ית עמה למימר טורו ית כל מצותה די אנא כען מפקד יתכון יומה הדן׃
20:72-5 והו֗ה ביומה די תעברון יתה יורדנה לארעה דה׳ אלהכון יהב לכון ותקימון לכון א֗בנין֗ רבר֗בן ותשיעון יתהן בגירה׃
30:72-5 ותכתבון עליהון ית כל מלי אוריתא הדא במעברכון מן בגלל די תיעלון לארעה די ה׳ אלהכון יהב לכון ארע דעבדה פירין טבין נקין וחלין כדבשה היך מה דימלל ה׳ אלהה דאבהתכון לכון׃
40:72-5 והו֗[ה] ב֗מעברכון ית יורדנה תקימון ית אבניה האלין די [א]נ֗א כען מפקד ית֗כון יומה הדן בטורה דעיבל ותשיעון יתהן בגירה׃
50:72-5 ותבנון תמן מדבח לשמה דה׳ אלהכון מדבח דאבניה לא תעברון עליהון ניר דפרזל׃
60:72-5 <אבנין> שלמן וטבן תבנון ית מדבחה דה׳ אלהכון ותעלון עלוי עלון לשמה דה׳ אלהכון׃
70:72-5 ותכסון נכיסת שלמין ותיכלון תמן ותחדון קודם ה׳ אלהכון׃
80:72-5 ותכתבון על אבניה ית כל מלי אוריתה הדא כתב חקיק ומפ֗רש יאות מתקרי בחד לשן ומתרגם בשובעין לשן׃